ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
חלק א – מסחר עם מי שבדרך הלוך/חזור ל/מע"ז
א. הבדל בין יהודי לגוי
אצל גוי – לפני אסור ואחרי מותר (אא"כ חוזר בחבורה שאסור).
אצל יהודי – לפני מותר (אא"כ הוא מומר), אחרי אסור (כי אדוק בע"ז).
ב. אנשים שהולכים ליריד הע"ז
לפני – מותר.
בחזרה – אצל יהודי אסור, כי חוששים לדמי ע"ז.
חלק ב – כלי יין נסך
א. הקדמה לגבי רמות ההכשרה
A. ביין מחמירים יותר אפילו שהשתמשו רק בצונן.
B. נראה 3 רמות: לא תעזור הכשרה, צריך הכשרה, מספיקה שטיפה ("שכשוך").
ב. סוגי ומצבי כלים
A. המשנה והברייתות (נודות וקנקנים, חדש וישן, מזופת ומגורד)
במשנה – נודות וקנקנים אסורים (ר"מ – גם הנאה, רבנן – רק שתייה).
בברייתות (נודות וקנקנים):
גרודים וחדשים – מותרים.
זפותים או ישנים – אסורים (כבמשנה).
שיטת רש"י – מתי מוגדר "ישן" ואסור:
נודות – אסור רק כשהשתמש כמה פעמים באיסור
בקנקנים - אפילו השתמש פעם אחת
B. גזירת "מכניסו לקיום" (עד:)
יש גזירה דרבנן על "מכניסו לקיום" שהכלי נאסר מיד
וסוגייתנו ב"לא מכניסו לקיום" (לפי רש"י. רוה"ר חולקים).
C. כלי חרס שהשתמשו בהם תחילה בהיתר
נהיים כמו כלי עור.
כמה צריך להשתמש לפני? רב אסי – 3 פעמים, רב אשי – מספיק פעם אחת.
D. הסיפור על פרזק
צריך להעמיד שלא השתמש הרבה + לא היו מזופתים + היהודים השתמשו לפני, וכן להנחיח שזה כלי שאינו מכניסו לקיום (רב יהודה), ולכן מותר.
E. כלי חרס יוצאי דופן
יוצא דופן לחומרא – כלי נתר, א"א להכשיר
יוצאי דופן לקולא – כלי אדמה אדומה או מבי מכסי, מספיק שטיפה.
כלי קוניא – לבן ושחור – מספיק שטיפה. ירוק – מרימר - שטיפה, רב זביד – מחמיר (כמו כלי נתר?)
F. הברייתא על נתינת יין במהלך הזיפות
רב פפא – כיוון שהיהודי טרוד, צריך שיהודי אחר ישגיח על הגוי.
רב זביד – היין נעלם כי מטרתו לבטל טעם הזיפות.
ב. הכשרת כלי יין, 5 שיטות
1. מילוי וריקון מים במשך 3 ימים (ומועיל גם לחרס ואפילו שהיה רק של הגוי)
2. מילוי בציר דגים.
3. ליבון (אך מבחוץ ושהחום יחדור פנימה). (לגבי הגעלה – מח' ראשונים).
4. שכר – ר"י – לא, רבא – כן.
5. לחכות שנה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
