ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
אך האומרים זאת טוענים: אנו לא רואים נסים, את הסיפורים על יציאת-מצרים ועל כל הנסים שהיו שם שמענו מאבותינו ואבותינו מאבותם במסורת ארוכה, ומנין לנו שהיא נכונה? יש הרבה אגדות עם ישנות שאינן נכונות, אנשים קוראים להם "סיפורי-סבתא", ומנין לנו הביטחון שהמסורת הזו שנמסרה מדור לדור, כל כך הרבה דורות היא מוסמכת? מנין לנו שהיא נאמנת ולא פרי דמיון, ומדוע החבר אומר למלך כוזר שבשבילנו המסורת היא בטוחה כאילו אנחנו ראינו בעצמנו את יציאת-מצרים? התשובה לכך היא כי מי שמכיר את ממשיכי המסורת, מי שמכיר תלמידי חכמים חכמי ישראל מי שמכיר אותם מקרוב, לא מהתקשורת, לא משמועות, אלא מכיר את חכמי ישראל עצמם, מכיר את מידותיהם, יודע את הדייקנות שלהם במסורת דבר תורה, יודע את מידת האמת שלהם, יודע עד כמה הם נזהרים שלא להוסיף ולא לגרוע במסורת התורה, עד כמה תלמידי חכמים משתדלים לומר את אשר שמעו בלשון רבותיהם, כדי לדייק. מי שמכיר את חכמי ישראל מקרוב, יודע שעל מסורת של אנשים כאלה אפשר לסמוך ללא כל ספק. את הזהירות מלשנות, מלתקן, מלהוסיף, אפשר לראות בספרות התלמודית המודפסת. אפשר לראות בצד העמוד הערות לתיקוני טעויות, טעויות שנראות לכאורה כשגיאות דפוס ברורות, ובכל זאת אין משנים את הלשון בגוף הדברים, אין מתקנים אלא מעירים בצד העמוד. לא סומכים על סברא, לא משנים. זה מראה את הזהירות המרובה בשמירת הנוסחאות הישנות.
מי שמכיר את גדולי ישראל, נושאי התורה, אין לו כל ספק שעל נושאי מסורת כאלה אפשר לסמוך. לא מדובר במסורת שעוברת ע"י יחידים שיחיד מסר ליחיד וכך עברו הדברים, אלא מדובר ברבבות רבבות בכל דור שמוסרים איש מפי איש את המסורת החיה, מסורת התורה נמסרת בכתב - זו התורה שבכתב, ונמסרת בע"פ, וכאשר הדברים נמסרים בע"פ מאב לתלמיד, מאב לבנו, הדברים שומרים על חיותם - רוח התורה נשמרת. "חיי עולם נטע בתוכנו" - זו תורה שב ע"פ שהיא חיה, אין כאן אותיות יבשות בלבד אלא תורת-חיים, חיי תורה שעוברים מדור לדור ע"י עם שלם גדול וחכם.
את עוצמת המסורת אפשר לראות כאשר משווים את המסורות של העדות השונות, ורואים איזה דמיון ואיזה יסוד משותף קיים בין כל העדות בישראל, אעפ"י שהיו מרוחקים ומנותקים זה מזה כמו התימנים והאשכנזים, בכל זאת כל היסודות הם אותם יסודות.
מכאן ברור שהמסורת היא עדות נאמנה לכל המאורעות שאירעו את אבותנו, והרי היא לנו כמראה העין, כאילו אנחנו ראינו בעינינו את יציאת מצרים וכל הנסים, את מתן תורה וכו'. זהו הבסיס עליו מבסס ספר הכוזרי את אמונת ישראל.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
6 - 6. משל מתנות מלך הודו
7 - 7. המסורת עדות נאמנה למעשי הניסים
8 - 8. מחלוקות חכמים מחזקות את האמון בדבריהם
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
