ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
ביטול עבודה זרה
א. גוי מבטל ויהודי לא מבטל (גם לא של גוי)
האם גוי מבטל ע"ז של יהודי?
בע"ז רק של יהודי – לא ("ושם בסתר" / היקש למזבח).
בע"ז שמשותפת ליהודי וגוי – (2 אפשרויות: יכול לבטל לגמרי, יכול לבטל רק את חלקו):
רבי בצעירותו (לפי ר' הלל ב"ר ווולס) – מבטל לגמרי (כי היהודי עובד על דעת הגוי)
בזקנותו – רק את חלקו (כי היהודי לא עובד על דעת הגוי).
ב. איך מבטלים ע"ז?
A. ביטול פיזי (חיתוך האצבע, מיעוך הפנים וכו').
B. ביזוי הע"ז – לא מבטלה.
C. מכירת הע"ז לצורף יהודי/גוי
סברות:
אם המוכר מניח שהקונה יעבוד אותה – לא מבטל (סביר יותר בקונה גוי),
אם המוכר מניח שהקונה יהרוס אותה – מבטל (סביר יותר בקונה יהודי).
הדעות:
רבי – מבטל, רבנן – לא מבטל.
במה נחלקו:
דעה א – ליהודי – לפי כולם מבטל, לגוי – מח'.
דעה ב – ליהודי – מח'. לגוי – אפשרות 1 – לפי כולם לא מבטל. אפשרות 2 – גם כן מח'.
ראיות לדעה ב
1. רבי - "נראין דברי במוכר ליהודי ודברי חברי במוכר לגוי", מכאן שמחלקו בשניהם (כדעה ב – אפשרות 2).
דחייה – רבי אמר – חברי מודים לי במוכר ליהודי (כדעה א).
2. גוי מכר ליהודי ע"ז בגרוטאות – היא לא בטלה (כרבנן, לפי דעה ב).
דחייה – מדובר שמכר לו בטעות ולכן לא בטלה.
D. עוד פעולות שלא מבטלות:
משכן את הע"ז – כיוון שמתכוון לקבלה בחזרה.
לא מצילה ממפולת – כי חושב שיקח בהמשך.
נגנבה – כי חושב שאולי הגנב יעבוד אותה.
עזהבאותה והלך לחו"ל – כי אולי יום אחד יחזור (כמו שהאמוראים חשבו שיחזרו ולכן הפסלים לא התבטלו).
E. למה צריך את הדוגמא מיהושוע?
לרמז לדין אחר ביצירת ע"ז:
אם יהודי מראה שנוח לו בע"ז, אז אם גוי עבד חפץ של היהודי – אוסרה, אפילו שזה לא שלו, כי נעשה שליח שלו, כמו שהגוים אסרו את האשירות בא"י אפילו שהם של היהודים, כי היו כשליחיהם, כיוון שהיהודים הראו בחטא העגל שנוח להם בע"ז.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












