ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג עם הסבתא המבוגרת, המתגוררת עמנו כבר מספר שנים. היא מוגבלת, וזקוקה לטיפול ועזרה כמעט כל שעות היום, ולפעמים גם בלילה. לא הצלחנו להשיג עובדת זרה, אלא 2 מטפלות לפי שעות. לאחרונה הזכירה הסבתא אפשרות של מעבר לבית אבות. האם נכון לנסות למצוא לה מקום מתאים או להמשיך בטיפול בבית, שהוא מאד מגביל וקשה, נפשית וגם פיזית?
תשובה:
שאלה קשה שאלתם. כיום, עם התקדמות הרפואה, תוצאה מבורכת היא, אריכות ימים של מבוגרים, אשר בעבר, כאשר סבלו ממחלות, לא היה מזור לחוליים, ולכן לא היו מאריכים ימים. הרפואה המודרנית מצאה דרכים להתגבר על מחלות, וכאמור, התוצאה היא אריכות ימים. אך בצד החיוב, מצטברים גם קשיים מרובים המצריכים התמסרות רבה כדי ללוות את הסבא או הסבתא המבוגרים. אימרה ידועה היא: אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים אינם יכולים לגדל אמא אחת!
אכן, יש גם סיבה אמיתית להבחין בין גידול ילד לבין "גידול" סבא או סבתא: לילד אנו רשאים לומר מה לעשות, חייבים בחינוכו, מציבים לו גבולות וכד'. לאמא מבוגרת, אין לנו רשות לפגוע בה או "לחנכה". ילדים לא מחנכים הורים! לכן הקושי גדול הרבה יותר. בנוסף, יש כמובן גם קושי רוחני-נפשי. קשה לנו כבנים לראות את אחד מהורינו במצב ירוד ולפעמים גם מושפל. אותה דמות אשר גידלה וחינכה אותנו, נהפכת לגורם תלותי, גם בנושאים הצנועים ביותרשל האדם, והננו מחויבים לעסוק בהם, ולהתאפק רבות שלא להשמיע מילה של טרוניה או ביקורת או דברים מביישים, הפוגעים ומעליבים את סבא או את סבתא. לכן ציינתי שזו התלבטות קשה, האם להמשיך ולהתמודד עם הקשיים בתוך הבית, על חשבון כל בני המשפחה, או להעדיף אפשרות של העברה לבית אבות.
כמו בכל נושא, ההלכה היא נר לרגלינו. למדנו בשו"ע (יו"ד, סימן ר"מ): "מי שנטרפה דעת אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם, עד שירוחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד בכך, מפני שנשתנו ביותר, ילך לו, ויניחם, ויצווה לאחרים לנהגם כראוי". הלכה זו יש בה תורה וגם חכמה.
יש בה תורה, המחייבת אותנו להשתדל ככל יכולתנו לסעוד אב ואם. אך אותה תורה מורה לנו, שאם הדבר בלתי אפשרי, יניחם לטיפול לאחרים. ויש בה חכמה, מפני שלנו, כבנים להורים, דברים רבים אסורים בהתנהגות עם הורינו המבוגרים. אבל אצל אחרים, שאינם בנים, מגבלות רבות בטלות, לכן קל להם יותר לטפל בהורינו.
אם כן: לכתחילה, ודאי עדיף להמשיך ולסעוד את הסבתא בביתכם, גם אם הדבר כרוך במאמץ ובשינוי סדרים. אחרי הכל, אמא מרגישה תמיד טוב יותר לחיות בקרב המשפחה. אולם, אם תגיעו למסקנה שהדבר בלתי אפשרי, מפני הקושי הנפשי או הפיזי, אזי יש מקום לבדוק מעבר לבית אבות, כלשון ההלכה "יצוה לאחרים לנהגם כראוי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
