ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג עם הסבתא המבוגרת, המתגוררת עמנו כבר מספר שנים. היא מוגבלת, וזקוקה לטיפול ועזרה כמעט כל שעות היום, ולפעמים גם בלילה. לא הצלחנו להשיג עובדת זרה, אלא 2 מטפלות לפי שעות. לאחרונה הזכירה הסבתא אפשרות של מעבר לבית אבות. האם נכון לנסות למצוא לה מקום מתאים או להמשיך בטיפול בבית, שהוא מאד מגביל וקשה, נפשית וגם פיזית?
תשובה:
שאלה קשה שאלתם. כיום, עם התקדמות הרפואה, תוצאה מבורכת היא, אריכות ימים של מבוגרים, אשר בעבר, כאשר סבלו ממחלות, לא היה מזור לחוליים, ולכן לא היו מאריכים ימים. הרפואה המודרנית מצאה דרכים להתגבר על מחלות, וכאמור, התוצאה היא אריכות ימים. אך בצד החיוב, מצטברים גם קשיים מרובים המצריכים התמסרות רבה כדי ללוות את הסבא או הסבתא המבוגרים. אימרה ידועה היא: אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים אינם יכולים לגדל אמא אחת!
אכן, יש גם סיבה אמיתית להבחין בין גידול ילד לבין "גידול" סבא או סבתא: לילד אנו רשאים לומר מה לעשות, חייבים בחינוכו, מציבים לו גבולות וכד'. לאמא מבוגרת, אין לנו רשות לפגוע בה או "לחנכה". ילדים לא מחנכים הורים! לכן הקושי גדול הרבה יותר. בנוסף, יש כמובן גם קושי רוחני-נפשי. קשה לנו כבנים לראות את אחד מהורינו במצב ירוד ולפעמים גם מושפל. אותה דמות אשר גידלה וחינכה אותנו, נהפכת לגורם תלותי, גם בנושאים הצנועים ביותרשל האדם, והננו מחויבים לעסוק בהם, ולהתאפק רבות שלא להשמיע מילה של טרוניה או ביקורת או דברים מביישים, הפוגעים ומעליבים את סבא או את סבתא. לכן ציינתי שזו התלבטות קשה, האם להמשיך ולהתמודד עם הקשיים בתוך הבית, על חשבון כל בני המשפחה, או להעדיף אפשרות של העברה לבית אבות.
כמו בכל נושא, ההלכה היא נר לרגלינו. למדנו בשו"ע (יו"ד, סימן ר"מ): "מי שנטרפה דעת אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם, עד שירוחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד בכך, מפני שנשתנו ביותר, ילך לו, ויניחם, ויצווה לאחרים לנהגם כראוי". הלכה זו יש בה תורה וגם חכמה.
יש בה תורה, המחייבת אותנו להשתדל ככל יכולתנו לסעוד אב ואם. אך אותה תורה מורה לנו, שאם הדבר בלתי אפשרי, יניחם לטיפול לאחרים. ויש בה חכמה, מפני שלנו, כבנים להורים, דברים רבים אסורים בהתנהגות עם הורינו המבוגרים. אבל אצל אחרים, שאינם בנים, מגבלות רבות בטלות, לכן קל להם יותר לטפל בהורינו.
אם כן: לכתחילה, ודאי עדיף להמשיך ולסעוד את הסבתא בביתכם, גם אם הדבר כרוך במאמץ ובשינוי סדרים. אחרי הכל, אמא מרגישה תמיד טוב יותר לחיות בקרב המשפחה. אולם, אם תגיעו למסקנה שהדבר בלתי אפשרי, מפני הקושי הנפשי או הפיזי, אזי יש מקום לבדוק מעבר לבית אבות, כלשון ההלכה "יצוה לאחרים לנהגם כראוי".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













