ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אמנם, המתח שבין חינוך מתוך הכרח, לדחיפה ונתינת מוטיבציה, קיים בכל המצוות, אך בעניין התפילה בפרט, כבר מצאנו דיון קדום בעניין. ידועה מחלוקת רבותינו הראשונים, הרמב"ם והרמב"ן, האם התפילה היא חובה, מצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום, כדעת הרמב"ם. או שהינה בגדר מתנה וזכות שאין לנסחה כמצות עשה מחייבת. וכלשונו של הרמב"ן (השגות לסה"מ של הרמב"ם מ"ע ה): "אלא ודאי כל ענין התפילה אינו חובה כלל, אבל היא ממדת חסד הבורא ית' עלינו, ששומע ועונה בכל קראינו אליו".
אם-כן, נוכל לומר שלשיטת הרמב"ם תפקיד המחנך הוא להביא את התלמידים לחינוך ולהתרגלות לקיום המצוות ואף בהכרח. אך לשיטת הרמב"ן כל עניינה של התפילה הוא חסד, ובזה לא שייך הכרח. יש לציין שגם לשיטת הרמב"ן, יש מקום לציווי על התפילה בעת צרה, שאז יש לאדם להאמין שהקב"ה שומע תפילתו ומצילו מן הצרות.
נקודה נוספת שיש להתבונן בה במיוחד בענין התפילה, הוא הצורך שהתפילה תהיה בכוונה, וכמו שאמרו "תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה", ואם כן, כיצד נכריח על כך? בשו"ע הל' תפילה (או"ח צ"ח) מובא בשם המהר"מ מרוטנבורג: לא יתפלל במקום שיש בו דבר המבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו. ומסיים שם: ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכוונים כל כך בתפילה. כלומר, כיון שירדו הדורות, וגם בזמן הרגיל אין אנו מכוונים כל כך בתפילה, לא נמנע מלהתפלל בגלל שבמקום יש דבר המבטל את הכוונה, או אם בזמן שבו עומד להתפלל יש לו דבר המונע את הכוונה.
ובמשנ"ב שם (ס"ק ז): "אע"ג שאין אנו מכוונין, מכל מקום מה דאפשר לעשות עושין". נראה שגם לענייננו, יש לעשות כל מאמץ כדי להגביר את הכוונה בתפילה, בדברים המושכים את הלב בענין התפילה, ובתנאים המאפשרים תפילה בכוונה. אך אין למנוע את התפילה בכלל, בגלל חוסר הרגשת הלב או כוונה, אלא להתמיד בה ולקוות שמצוה גוררת מצוה ו"הוא יפתח ליבנו בתורתו ויראתו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
