ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
חז"ל במסכת סנהדרין דורשים את שיתוף הפעולה בין שני האישים, בדרך מאוד חיובית, וז"ל הסוגיא:
"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה. דכתיב (שמואל ב' ח') ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא. מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו - משום דיואב על הצבא. ומה טעם יואב על הצבא - משום דדוד עשה משפט וצדקה לכל עמו" (מט ע"א עיינו גם בטור חו"מ סי' א).
גם כשהייתה מחלוקת ביניהם, יואב היה זה שהחמיר יותר בסוגיית שמירת כבודו של דוד כמלך ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בדרך מאוד בולטת כאשר יואב מסיט הצידה את פקודתו המפורשת והפומבית של דוד שלא לפגע פיזית באבשלום המורד, והורג אותו. וז"ל הכתוב:
"וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיוֹאָב וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַבְשָׁלֹם תָּלוּי בָּאֵלָה: וַיֹּאמֶר יוֹאָב לָאִישׁ הַמַּגִּיד לוֹ וְהִנֵּה רָאִיתָ וּמַדּוּעַ לֹא הִכִּיתוֹ שָׁם אָרְצָה ... וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל יוֹאָב ולא וְלוּא אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל כַּפַּי אֶלֶף כֶּסֶף לֹא אֶשְׁלַח יָדִי אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ כִּי בְאָזְנֵינוּ צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֹתְךָ וְאֶת אֲבִישַׁי וְאֶת אִתַּי לֵאמֹר שִׁמְרוּ מִי בַּנַּעַר בְּאַבְשָׁלוֹם ... וַיֹּאמֶר יוֹאָב לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה" (שמואל ב י"ח י-יד).
הפליאה גוברת כאשר אנו מעיינים בפרק הבא בספר מלכים שם מכריז הכתוב:
"וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְקֹוָק וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (שם, ב' כח).
מה החידוש בכך שיואב לא השתתף במרד אבשלום? והרי הוא היה זה שדיכא בשבט ברזל את המרד!
יתכן ודווקא פסוק זה נותן לנו את הפתרון לשאלתנו. חז"ל (שם) באותה סוגיא דורשים אותו בדרך הבאה: "מאי לא נטה, אמר רב יהודה: שביקש לנטות ולא נטה".
חז"ל מחדשים לנו חידוש עצום. יואב בן צרויה שקל במחשבה ראשונה להצטרף למרד אבשלום. בסופו של ענין חזר בו. מה הביא את יואב ל'הווא אמינא' שכזו? ההסבר הכמעט יחיד לכך הוא כנראה המכתב האישי שקיבל מדוד בעינינו של אוריה החתי. אותו מכתב נורא בו מצווה דוד את יואב:
"וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת" (שמו"ב י"א טו).
הזעזוע שעבר על יואב היה נורא, עכשיו הוא גם הבין מה היה פשר הקריאה הבהולה של אוריה, איש יחידת השלושים המובחרת (שם, י"א ו, כ"ג לט). יואב הצדיק החליט שאין ברירה אלא להדיח את דוד ולבחור במקומו את אבשלום יורשו. מה ששינה את החלטתו של יואב הייתה כנראה חזרתו הכנה של דוד בתשובה. תשובה זו כללה את כל השלבים הנדרשים:
א. הכרה בחטא והכרזה על כך.
ב. חרטה הכוללת מעשים בפועל המוכיחים זאת.
ג. קבלה לעתיד הכוללת צעדים מעשיים.
כל השלבים הללו מופיעים במזמור תשובתו (תהילים נ"א). ההליך של החזרה בתשובה כלל גם איבוד רוח הקודש לתקופה מסוימת, קבלת עונשים רוחניים וגופניים כמו מות הבנים, צרעת ונידוי מחברת חכמים לתקופה מסוימת. כך לומדים חז"ל בגמרא (סנהדרין, קז ע"א).
מה שיואב לא קיבל הוא הרעיון שכוחה של תשובה שכזו הוא כל כך גדול עד כדי כך שדווקא שלמה - בנה של בת שבע, הוא זה שזכה להיבחר מכל בניו של דוד לשבת על כסא ד'.
אם כך, המסר הגדול של הפטרתנו הוא"יש תשובה" , תשובה הכוללת את כל מרכיביה חודרת עד עמקי תהום ובוקעת שבעה רקיעים והיא הבסיס לצמיחת קרן לדוד ובנין המקדש בידי בנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
