ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
חז"ל במסכת סנהדרין דורשים את שיתוף הפעולה בין שני האישים, בדרך מאוד חיובית, וז"ל הסוגיא:
"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה. דכתיב (שמואל ב' ח') ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא. מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו - משום דיואב על הצבא. ומה טעם יואב על הצבא - משום דדוד עשה משפט וצדקה לכל עמו" (מט ע"א עיינו גם בטור חו"מ סי' א).
גם כשהייתה מחלוקת ביניהם, יואב היה זה שהחמיר יותר בסוגיית שמירת כבודו של דוד כמלך ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בדרך מאוד בולטת כאשר יואב מסיט הצידה את פקודתו המפורשת והפומבית של דוד שלא לפגע פיזית באבשלום המורד, והורג אותו. וז"ל הכתוב:
"וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיוֹאָב וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַבְשָׁלֹם תָּלוּי בָּאֵלָה: וַיֹּאמֶר יוֹאָב לָאִישׁ הַמַּגִּיד לוֹ וְהִנֵּה רָאִיתָ וּמַדּוּעַ לֹא הִכִּיתוֹ שָׁם אָרְצָה ... וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל יוֹאָב ולא וְלוּא אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל כַּפַּי אֶלֶף כֶּסֶף לֹא אֶשְׁלַח יָדִי אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ כִּי בְאָזְנֵינוּ צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֹתְךָ וְאֶת אֲבִישַׁי וְאֶת אִתַּי לֵאמֹר שִׁמְרוּ מִי בַּנַּעַר בְּאַבְשָׁלוֹם ... וַיֹּאמֶר יוֹאָב לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה" (שמואל ב י"ח י-יד).
הפליאה גוברת כאשר אנו מעיינים בפרק הבא בספר מלכים שם מכריז הכתוב:
"וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְקֹוָק וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (שם, ב' כח).
מה החידוש בכך שיואב לא השתתף במרד אבשלום? והרי הוא היה זה שדיכא בשבט ברזל את המרד!
יתכן ודווקא פסוק זה נותן לנו את הפתרון לשאלתנו. חז"ל (שם) באותה סוגיא דורשים אותו בדרך הבאה: "מאי לא נטה, אמר רב יהודה: שביקש לנטות ולא נטה".
חז"ל מחדשים לנו חידוש עצום. יואב בן צרויה שקל במחשבה ראשונה להצטרף למרד אבשלום. בסופו של ענין חזר בו. מה הביא את יואב ל'הווא אמינא' שכזו? ההסבר הכמעט יחיד לכך הוא כנראה המכתב האישי שקיבל מדוד בעינינו של אוריה החתי. אותו מכתב נורא בו מצווה דוד את יואב:
"וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת" (שמו"ב י"א טו).
הזעזוע שעבר על יואב היה נורא, עכשיו הוא גם הבין מה היה פשר הקריאה הבהולה של אוריה, איש יחידת השלושים המובחרת (שם, י"א ו, כ"ג לט). יואב הצדיק החליט שאין ברירה אלא להדיח את דוד ולבחור במקומו את אבשלום יורשו. מה ששינה את החלטתו של יואב הייתה כנראה חזרתו הכנה של דוד בתשובה. תשובה זו כללה את כל השלבים הנדרשים:
א. הכרה בחטא והכרזה על כך.
ב. חרטה הכוללת מעשים בפועל המוכיחים זאת.
ג. קבלה לעתיד הכוללת צעדים מעשיים.
כל השלבים הללו מופיעים במזמור תשובתו (תהילים נ"א). ההליך של החזרה בתשובה כלל גם איבוד רוח הקודש לתקופה מסוימת, קבלת עונשים רוחניים וגופניים כמו מות הבנים, צרעת ונידוי מחברת חכמים לתקופה מסוימת. כך לומדים חז"ל בגמרא (סנהדרין, קז ע"א).
מה שיואב לא קיבל הוא הרעיון שכוחה של תשובה שכזו הוא כל כך גדול עד כדי כך שדווקא שלמה - בנה של בת שבע, הוא זה שזכה להיבחר מכל בניו של דוד לשבת על כסא ד'.
אם כך, המסר הגדול של הפטרתנו הוא"יש תשובה" , תשובה הכוללת את כל מרכיביה חודרת עד עמקי תהום ובוקעת שבעה רקיעים והיא הבסיס לצמיחת קרן לדוד ובנין המקדש בידי בנו.

מה מברכים על ברקים ורעמים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך עושים קידוש?

מה המשמעות הנחת תפילין?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















