ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אני מבקש להעלות נקודה אחת הנוגעת לסוג השני, העשויה ליצור חברה שתאפשר בין היתר ליותר אנשים למצוא פרנסה המכבדת את עצמה.
רבותינו עסקו רבות בחטאם של אנשי סדום, חלקם הגדירו אותו כחטא שבין אדם לחברו וכלשון המקובלת בימינו 'אטימות חברתית'. בפרקי דרבי אליעזר (פרק כ"ה) מסביר שאנשי סדום ״פסקו את כל האילנות למעלה מפירותיהם, כדי שלא יהא הנאה מהם אפילו לעוף השמים״. אותם אנשים לא נתנו אפשרות גם לעוף השמים, ובוודאי לזרים ליהנות ממצבם הכלכלי הטוב, שמא הדבר יפגע במעמדם ובעושרם.
המלבי"ם (יחזקאל ט"ז) מוסיף: ״כי לא עשו זה מפני הדוחק כי היה להם גאון שבעת לחם, ולא מפני שלא היה להם שלום... כי שלוות השקט היה לה. ובכל זאת יד עני ואביון לא החזיקה מפני שהיו להם נימוסין רעים״. בלי סיבה ממשית חוץ מהרצון הברור להפריד בין המוצלחים ובין אלה שאינם כאלה.
מכאן עולה שחז״ל מביעים ביקורת מסוימת לצורת חיים קהילתית, אשר מקטינה חיבור של קבוצה מוחלשת מול החזקים יותר מבחינה כלכלית, תרבותית ואולי אף תורנית.
התרגום המודרני של גישה זו, אם כי רך הרבה יותר, נמצא בנטייה היום לסגירת שכונות ואזורים מפני עניים על-ידי קוד כניסה. וכן אזוריים עירוניים המבקשים לבנות חומות וגידור על מנת לחצוץ מול שכונות אחרות, האמירה הינה לא להתערב ולא לראות בצרת השכן. הפרדה בין המעמדות.
הרגל זה של יהודי לסגור את עצמו ולהרים חיץ פיזי מול השונה, משפיעה באופן עקיף לדאגה כללית למצוא פתרונות תעסוקה גם למי שגר בשכונה ממול.
נדמה שהתורה מבקשת ליצור מצב שעם ישראל היושב בארצו מאוחד, מחובר ומסוגל לחיות לצד השונה, מתוך כך ישמע גם על מצוקותיו וידאג לפרנסתו. דברים אלה אמורים לאדם הפרטי, גם לקהילות גדולות וקל וחומר למדיניות לאומית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
