ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
אני עובד באחד הבנקים הגדולים, ואחד מתפקידי לסגור עסקאות עם לקוחות. לפעמים הלקוח היא אשה והיא מושיטה לי יד לסיכום העסקה. להושיט לה יד, או לא? כאשר נכנסתי לעולם הבנקאות, זה הפריע מאד לאשתי מפני שלצערי, יש הרבה פגיעה בצניעות. קיבלתי על עצמי מגבלות שירגיעו את אשתי. לכן חשוב לי לדעת מה ההתייחסות ההלכתית לכך.
תשובה:
אחת ההגדרות של אשה כלפי בעלה היא "עזר כנגדו". חכמים מפרשים: זכה נעשית לו עזר. לא זכה, כנגדו! אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואפשר לפרש גם על פי הכתוב, שהאשה היא עזר לבעלה בכך שהיא כנגדו. יפה מצידך שקיבלת את הקושי של אשתך, ודבר זה הביא אותך להטיל על עצמך מגבלות. יש בעלים שהיו נוזפים בנשותיהם, בטענה של חשדות שווא, חוסר אמון וכד'. כמובן שתגובתך היא הנכונה, לראות בהתנגדות של אשתך סיבה וגורם להיות זהיר יותר.
ולגוף השאלה בדבר לחיצת יד לאשה.
זכורני, לפני כ-40 שנה, היתה הרבה פחות מודעות לבעיה שבדבר, בציבור הדתי לאומי. בחתונות למשל, היו בחורים נתקלים בשאלה זו רבות, כאשר המוזמנות היו מושיטות יד לחתן. שאלנו על כך את מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, והוא השיב: "לפי הרמב"ם זה דאורייתא. לפי הרמב"ן זה דרבנן". הוא לא הניח לנו כלל פתח לשקול את הענין, אלא כאילו העמיד אותנו בפני השאלה, איזו עבירה ברצוננו לעבור, האם איסור דאורייתא או איסור דרבנן.
היסוד ההלכתי נעוץ בשאלה כיצד לפרש את לשון התורה: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה". (ויקרא י"ח) הרמב"ם (ספר המצוות, לא תעשה שנ"ג) כותב שכל קירבה אסורה מן התורה: "כאילו אמר הכתוב: שלא תקרבו שום קירוב אשר יביא לגלות ערווה". הרמב"ן בספר המצוות משיג עליו, וכותב שמן התורה אסורה רק קירבה של קיום קשר של ערוה, אבל נגיעה או חיבוק אסורים מדרבנן.
הבית יוסף (יו"ד סימן קצ"ה) נוטה לומר שלפי הרמב"ם, גם אם אשתו של אדם חולה בחולי שיש בו פיקוח נפש, יתכן שיהא אסור לבעלה לטפל בה כשהם אסורים בקירבה, משום קירבה לעריות.
אולם, למעשה, מתירים הפוסקים (למשל, ש"ך יו"ד קצ"ה ס"ק כ') ונימוקם: שאינו עושה זאת דרך תאווה וחיבת ביאה. הארכתי מעט בהבאת המקורות, אך זו רק טיפה בים הגדול אשר נכתב בשאלה זו. העולה מהדברים, שהתירו נגיעה רק במקום חולי של אשה, כדוגמת רופא. למעשה, מי שמחפש לעצמו סיבות להתיר, אולי יחפור עמוק ויעלה סיבות דחוקות, כדי למצוא היתר. אך כאמור, הפוסקים הקדמונים לא העלו בדעתם להתיר בגלל נימוס.
השאלה הכללית היא, על דרך התורה בימינו.
אם לפני שנים הציבור הדתי לאומי צריך היה להתגונן ולהצדיק את דרכו, כיום המצב שונה לחלוטין. אנו כציבור דתי לאומי, חייבים להרים את דגלנו, דגל התורה, בגאון. להפסיק לחפש היתרים דחוקים ולהפסיק להצטדק. עלינו לזקוף קומה, לדעת שיש לנו תורה קדושה ודברי חכמים המוסיפים בקודש, ולעמוד על עקרונותינו. לא יתכן שכל אחד ימשיך בדרכו, ורק התורה תצטרך להתכופף ולוותר ולחפש פתחים. אם ניתן אנו כבוד לתורתנו, נוכל לדרוש מכל הסביבה ליישר קו אל מול התורה, ולהתרומם אל המעמד הנכון והישר הראוי לעם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
