ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לעיתים כאשר אני מהלכת ברחובות העיר, עוצרים אותי מתרימים מאגודות שונות, מרעיפים עלי ברכות ומשכנעים אותי לתרום. "תראי ישועות", "תזכי לזיווג הגון במהרה" וכד'.אני ממש לא יודעת מה לחשוב. מחד, אולי הקב"ה דוחף אותי למצוות גדולות. מאידך, הרי זה ים שאין לו סוף.
תשובה:
פעם עברתי ליד פתח של בנק. עצר לידי רכב, הנהג פתח את החלון ושאל אותי: אתה המנהל? בבטחון גמור השבתי לו: כן! הוא החל לדבר בשטף על בעיות שעושים לו בבנק, אחרי כמה שניות הפסקתי את שטף דיבורו, ואמרתי לו: סליחה, כנראה לא הבנת, כאשר אמרתי לך שאני המנהל, התכוונתי לומר שאני המנהל של עצמי. לא התכוונתי כלל לבנק שלידנו.
כלל גדול בחיים הוא: כל אדם הוא המנהל של עצמו. הכוונה היא, שאי אפשר להתנווט לפי רוחות מבחוץ, אלא לפי החלטות פנימיות שלו עצמו. "המנהל" הגדול של כולנו הוא כמובן הקב"ה, ע"י התורה שנתן לנו, וע"י תלמידי חכמים המדריכים אותנו בדרכי התורה. כל גורם אחר, צריך לשקול את דבריו או עצותיו בכובד ראש, ולקבל את ההחלטות הנכונות, על פי שיקול דעת פנימי, כל אחד על עצמו. "עשה לך רב וקנה לך חבר" הם עצות נפלאות של חכמים, כדי לסייע לנו לעמוד על דעתנו. לא כדי שנבטל את עצמיותנו, ונקבל החלטות שאינן מתאימות לנו, מפני שפלוני סבור שכך אנו צריכים לנהוג. תלמידי חכמים מקפידים לייעץ, לפי דעתו של השואל המתייעץ עמם. מפני שכאמור, תפקידם הוא לסייע לפונה לעמוד על דעתו.
אפילו מצוות כיבוד הורים מוגבלת היא לצרכים של ההורים, שאנו כבנים מחויבים לדאוג לצרכיהם. אין זכות להורים לנהל את חיי ילדיהם.
כך גם צריך לנהוג בהוצאות כלכליות, קניות, צדקה וכד', לכל אדם או משפחה יש תקציב אשר לפיו יש לכלכל את ההוצאות. תפקידם של המומחים לפרסום הוא, להוציא את הניהול הכלכלי מידו של האדם, וליטול לעצמם תפקיד זה. הם "לוחצים" בתחומים בהם יש רגישות, כמו אסתטיקה, כבוד (קניית רכב פאר), דאגה לעתידנו בגיל מבוגר וכד'. כל אלה, למעשה, משבשים את שיקול הדעת והניהול שלנו, ואנו מתפתים לפעול בצורה שאיננה אמיתית לנו.
כך גם בהוצאות צדקה. חייב כל אחד מאיתנו להגדיר לעצמו מהי רמת הצדקה בה הוא מחויב: האם הוא חייב במינימום, שהוא "שלישית השקל לשנה", המסתכמת בשקלים בודדים כל חודש. או שמא לפי רמת הכנסתו הוא חייב ב"מעשר כספים", כלומר, עשירית מהכנסותיו נטו. או אולי הוא במעמד של חייב "חומש", שהם עשרים אחוז מהכנסותיו.
לאחר שה"מנהל" קובע את רמת חיוב הצדקה, הוא קובע גם למי לתת. אפשר לתת למוסדות צדקה או למוסדות תורה וכד', ואפשר לתת ליחידים.
כאשר פונים אלייך ברחוב, אם ייחדת סכום לחלוקה באופן זה, תני לפונה. אם את רגילה לחלק באופן אחר, הישארי "המנהלת" של עצמך ואל תתני לאחרים לקבל החלטות במקומך.

הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו

תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך ללמוד אמונה?

שיא השיאים בפסח!

אנחנו קודש למענך

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך עושים קידוש?

שבועות מעין עולם הבא!

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

למה הכל אסור בתשעה באב?!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















