ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
אני עובד באחד הבנקים הגדולים, ואחד מתפקידי לסגור עסקאות עם לקוחות. לפעמים הלקוח היא אשה והיא מושיטה לי יד לסיכום העסקה. להושיט לה יד, או לא? כאשר נכנסתי לעולם הבנקאות, זה הפריע מאד לאשתי מפני שלצערי, יש הרבה פגיעה בצניעות. קיבלתי על עצמי מגבלות שירגיעו את אשתי. לכן חשוב לי לדעת מה ההתייחסות ההלכתית לכך.
תשובה:
אחת ההגדרות של אשה כלפי בעלה היא "עזר כנגדו". חכמים מפרשים: זכה נעשית לו עזר. לא זכה, כנגדו! אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואפשר לפרש גם על פי הכתוב, שהאשה היא עזר לבעלה בכך שהיא כנגדו. יפה מצידך שקיבלת את הקושי של אשתך, ודבר זה הביא אותך להטיל על עצמך מגבלות. יש בעלים שהיו נוזפים בנשותיהם, בטענה של חשדות שווא, חוסר אמון וכד'. כמובן שתגובתך היא הנכונה, לראות בהתנגדות של אשתך סיבה וגורם להיות זהיר יותר.
ולגוף השאלה בדבר לחיצת יד לאשה.
זכורני, לפני כ-40 שנה, היתה הרבה פחות מודעות לבעיה שבדבר, בציבור הדתי לאומי. בחתונות למשל, היו בחורים נתקלים בשאלה זו רבות, כאשר המוזמנות היו מושיטות יד לחתן. שאלנו על כך את מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, והוא השיב: "לפי הרמב"ם זה דאורייתא. לפי הרמב"ן זה דרבנן". הוא לא הניח לנו כלל פתח לשקול את הענין, אלא כאילו העמיד אותנו בפני השאלה, איזו עבירה ברצוננו לעבור, האם איסור דאורייתא או איסור דרבנן.
היסוד ההלכתי נעוץ בשאלה כיצד לפרש את לשון התורה: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה". (ויקרא י"ח) הרמב"ם (ספר המצוות, לא תעשה שנ"ג) כותב שכל קירבה אסורה מן התורה: "כאילו אמר הכתוב: שלא תקרבו שום קירוב אשר יביא לגלות ערווה". הרמב"ן בספר המצוות משיג עליו, וכותב שמן התורה אסורה רק קירבה של קיום קשר של ערוה, אבל נגיעה או חיבוק אסורים מדרבנן.
הבית יוסף (יו"ד סימן קצ"ה) נוטה לומר שלפי הרמב"ם, גם אם אשתו של אדם חולה בחולי שיש בו פיקוח נפש, יתכן שיהא אסור לבעלה לטפל בה כשהם אסורים בקירבה, משום קירבה לעריות.
אולם, למעשה, מתירים הפוסקים (למשל, ש"ך יו"ד קצ"ה ס"ק כ') ונימוקם: שאינו עושה זאת דרך תאווה וחיבת ביאה. הארכתי מעט בהבאת המקורות, אך זו רק טיפה בים הגדול אשר נכתב בשאלה זו. העולה מהדברים, שהתירו נגיעה רק במקום חולי של אשה, כדוגמת רופא. למעשה, מי שמחפש לעצמו סיבות להתיר, אולי יחפור עמוק ויעלה סיבות דחוקות, כדי למצוא היתר. אך כאמור, הפוסקים הקדמונים לא העלו בדעתם להתיר בגלל נימוס.
השאלה הכללית היא, על דרך התורה בימינו.
אם לפני שנים הציבור הדתי לאומי צריך היה להתגונן ולהצדיק את דרכו, כיום המצב שונה לחלוטין. אנו כציבור דתי לאומי, חייבים להרים את דגלנו, דגל התורה, בגאון. להפסיק לחפש היתרים דחוקים ולהפסיק להצטדק. עלינו לזקוף קומה, לדעת שיש לנו תורה קדושה ודברי חכמים המוסיפים בקודש, ולעמוד על עקרונותינו. לא יתכן שכל אחד ימשיך בדרכו, ורק התורה תצטרך להתכופף ולוותר ולחפש פתחים. אם ניתן אנו כבוד לתורתנו, נוכל לדרוש מכל הסביבה ליישר קו אל מול התורה, ולהתרומם אל המעמד הנכון והישר הראוי לעם ישראל.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שופר
מה זה אומר בחזקת בשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
מה מחבר שמיים וארץ?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
החשיבות של לימוד אמונה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
