ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
כאשר תוקפים אותך אויבים ופוגעים בך, כיצד יש להגיב? האם להכות את הפוגעים מכה כפולה ומכופלת כך שלא ישתלם להם לנסות לפגוע שוב? או שמא תגובה קשה עשויה להביא להסלמה, להגברת ההתקפות ולסכנה גדולה יותר? אולם מאידך גם באיפוק ובהבלגה טמונה סכנה שהאויב יפרש זאת כחולשה ויחריף את התקפותיו.
גם האפשרות ללכת בדרך אמצעית, להגיב בהתקפות מתונות, כלומר לא להבליג מצד אחד, וגם לא להפריז בתגובה מצד שני, גם זה אינו פתרון, כי לשמור על המצב כמו שהוא - הרי זה בלתי נסבל. מה לעשות?
השאלה הזו ניצבת בפנינו שנים רבות במאבק שלנו עם אויבינו מבחוץ. אבל היא מתפשטת גם למאבקי כח אחרים בתחומים שונים: איך להגיב ואיך להתמודד עם המתנגד לך.
בשאלה זו נתקלו יעקב ובניו בשכם. איך להגיב על הפגיעה הקשה בדינה, כאשר לקח אותה שכם בן חמור וישכב אותה ויענֶהָ. לעבור על כך בשתיקה אי-אפשר, אבל גם להכות את העיר ולהענישה אי-אפשר, כי עלולים יושבי הארץ להאסף ולהרוג את כל המשפחה.
החשש הזה הוא שהדריך את יעקב אבינו, ועל כן דאג מאד כאשר שמע ששמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם: "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי להבאישני ביֹשב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתֵי מספר ונאספו עלי והִכוני ונִשמדתי אני וביתי".
ומה ענו שמעון ולוי? "ויאמרו, הכזונה יעשה את אחותנו?" איזה מין תשובה השיבו לדבריו, כיצד הדברים עונים לשאלתו? הם אמרו, אין חשש שיתנפלו עלינו, כי עשינו מה שעשינו בצדק. אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם בלי כל סיבה, עלול היה זה לגרום לסכנה, אבל אנחנו פעלנו בצדק. אי-אפשר לעבור בשתיקה על המעשה שעשה שכם לאחותנו, וכיון שפעלנו בצדק לא יפגעו בנו.
ועוד, אדרבא, אילו לא הגבנו על המעשה הנורא הזה, דוקא חוסר התגובה היה מסכן אותנו, כי יושבי הארץ היו רואים שאפשר לפגוע בנו ואין לפחד מאיתנו. דוקא התגובה החריפה שלנו היא תרתיע את יושבי הארץ ושוב לא יפגעו בנו.
כך מסכם בעל "אור החיים" הקדוש את הדברים.
אולם ליעקב היתה שיטה אחרת. ליעקב אבינו יש תוכניות לטווח ארוך-ארוך. הוא עוסק בבנין המשפחה העתידה להיות היסוד לאומה הישראלית, והוא לא יכול להתעכב ולהתעסק במאורעות חולפים ולהתעמת איתם. הוא לא רוצה שבעיות חולפות יסכנו את העתיד הגדול של עם ישראל.
כך נחלקות הדעות עד היום, כיצד יש להגיב כנגד התקפות אויב.
ומכל מקום, מה שקרה לאחר מעשה של שמעון ולוי, מתואר בפסוק: "ויסָעו ויהי חִתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".

איך מותר להכין קפה בשבת?

אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

למה ללמוד גמרא?

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















