ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההורים שלי, וגם של אשתי, לוחצים עלינו שניסע אליהם לראש השנה וליום הכיפורים, הם מתואמים ביניהם וכבר החליטו שבר"ה נהיה אצל הורי, וביו"כ אצל הורי אשתי. אך אני מעדיף להיות בבית ולהתפלל עם הילדים במקום ובמנין אליו אנו רגילים. כמה להתחשב בהורים?
תשובה:
באופן כללי, כאשר ההורים מבקשים לבוא אליהם, ראוי להיענות להם. אני כותב "ראוי" ולא "חובה", מפני שאי אפשר לחייב משפחה להתנהל לפי דרישות ההורים. כאשר יש אהבה בין הורים לבנים, לפעמים הם מבקשים שכל שבת או חג יתארחו הילדים אצלם, וזה בלתי אפשרי מפני שכל זוג, ובודאי כאשר יש להם ילדים, חייבים לבנות את ביתם, לייצב את הלכידות המשפחתית. זה נעשה בניהול שולחן שבת או יו"ט על ידי האב, כראש משפחה, המקרין על ילדיו, בדברי תורה, שאלות על פרשת שבוע או על החג וכד'. שבתות וימים טובים הם רקע מצוין בו כל המשפחה מתנערת מימי המעשה השגרתיים, ומתקבצת יחד כדי לבנות את עצמה.
אם כן, כאמור, מידי פעם ראוי להיענות לבקשת ההורים לבוא לחג או לשבת. אולם, ראש השנה ויום הכיפורים הם ימים שונים במהותם. בנוסף להרגשה המשפחתית, עם ההורים או עם הילדים, יש חובה נוספת, להתרכז כל אחד בעצמו, להביט על עצמו במראה, לסקור את מעשיו ואת מחשבותיו, ולקבל על עצמו לשפר את דרכיו, כדרשת חכמים על השופר "שפרו מעשיכם". בימים אלה ישנה חשיבות, שכל אחד יימצא במקום הטוב ביותר בו הוא יכול לעשות את חשבון הנפש עם עצמו. אם אדם רגיל למנין מסוים, לבעלי תפילה ולניגונים המיוחדים הנוהגים בכל עדה וקהילה, זה מה שיוצק אצלו את הבסיס לחשיבה פנימה. לכן, הימים הנוראים אינם מיועדים לביקורי משפחה וכד'.
אולם, כמובן שהדבר תלוי לא רק בך אלא גם באשתך, כתבת שאתה מעדיף להיות בבית, חובתך לברר גם מה רוצה אשתך. לפעמים אשה המטופלת בילדים קטנים, איננה יכולה לצאת מהבית אפילו לפרקים קצרים כדי להתחבר עם האווירה בבית הכנסת. אשה בתחילת הריון, פעמים שאינה חשה בטוב, והשהות בבית משך שעות ארוכות קשה עליה, כאשר בעלה נמצא רוב היום בבית הכנסת. לעומת זאת שהיה אצל ההורים יכולה להקל, מפני שחלק משעות היום נמצאים עמה עוד בני בית. ובודאי, אם גם אתה מרגיש בטוב גם במקום התפילה של ההורים, דבר זה יכול לשנות את כיוון ההחלטה.
לסיכום: ראש השנה ויום הכיפורים הם זמנים לחשבון נפש. לכן, מלכתחילה יש לבחור את המקום בו נתקדם בחשבון הנפש, ובו נשהה בימים אלה. כל זאת מתוך התחשבות בצרכי המשפחה, האשה, הטיפול בילדים. את ההזמנה של ההורים אפשר לדחות לחג הסוכות. (יש לציין שכל זה כאשר מדובר בהורים בריאים. אם הם מבוגרים או זקוקים לסיוע של הילדים, כל החשבון שונה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
