ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
אבא שלי על ערש דווי, הוא מבוגר ומאושפז. הרופאים אינם נותנים הרבה תקוה ולדבריהם, מדובר בימים ספורים. בעוד כחודשיים אנו מובילים את בננו לחופה. אנו בצער גדול ומאוד מבולבלים. האם לדחות את החתונה, האם מותר לשמוח עם החתן והכלה. ובכלל, מה לחשוב במצב כזה?
תשובה:
חיינו כבני אדם בכלל, וכבנים לעם ישראל בפרט, הנם חיים מורכבים מאוד. חכמים מפרשים את הפסוק (משלי כ"ג): "יתן בכוס עינו יתהלך במישרים" ואומרים, שרק שיכור העולם דומה עליו כמישור. אדם פיכח, לא שתוי, יודע שבחיים יש עליות ויש גם ירידות. יש ימי שמחה ויש ימי אבל. עיקר המבט שלנו הוא, בעין של אמונה. אנו יודעים ומאמינים שהכל בא מהקב"ה, גם הצער וגם השמחה. כאשר אבא, שיחיה ויאריך ימים, נתון במצב קשה, ודאי שזוהי סיבה להצטער, ולהתפלל שהקב"ה ישלח לו רפואה שלמה. אבל הואיל והננו מכירים את המציאות, צריך להיערך לכל תרחיש. ההיערכות היא, במחשבה ובמעשה.
במחשבה, כאשר אבא חי, נושם וכו', אנו בשום פנים איננו מתייאשים. "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י'). ועם זאת, אנו נערכים גם לקראת אפשרות אחרת, ולא נופתע אם יתרחש הקשה מכל. זו ההיערכות המחשבתית. ובנוסף, יש להיערך גם מבחינה מעשית, דהיינו, לקבוע סדרי חתונה שיוכלו להתקיים בכל מצב. אפשר לשאול תלמיד חכם ולקבל הדרכה תורנית לכל תרחיש אפשרי, כמו, חלילה, הסתלקות חודש לפני החתונה, או פחות מחודש, או בתוך השבוע שלפני החתונה.
לכל אלו יש הדרכה תורנית, שעל פיה הננו מנהלים את חיינו.
בנוסף, יש לדעת ולהחליט, שצער ואבילות אינם המובילים בחיינו. הם מקרים קשים, הפוגעים בנו במהלך החיים, אך לא הם נותנים את הטון ואת הכותרת לכל חיינו. החיים כולם מתנהלים בשמחה ובטוב, ואלה הן ההרגשות הקבועות שלנו. כך מצוה אותנו התורה. בפרשת התוכחה, כי תבוא, נאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". כלומר, ההתנהלות השגרתית שלנו, היא לראות את טובותיו של הקב"ה עימנו. לפעמים, פורצים לחיינו מאורעות קשים. אבל, כאמור, לא הם המובילים.
חתן וכלה, חייבים לקבל את מלוא תשומת הלב והיחס, מתוך אהבה ושמחה, לכתחילה ולא בדיעבד. בשום אופן אסור שהחתן והכלה ירגישו שהם "מפריעים" לצער. כאילו אומרים להם: מה פתאום בחרתם להתחתן דוקא בתקופה זו, אולי תדחו את החתונה כדי שנוכל לסיים כראוי את הצער, או חלילה האבילות. אם כן, בשום אופן לא לדחות את החתונה. ביום יום, כאשר הנכם סועדים את אבא שיחי', מותר לכם להיות בצער. אבל כאשר אתם יוצאים מבית החולים, ועוסקים בעניני החתונה, החליפו אוירה לחלוטין, היו מלאי תודה לקב"ה על החסד שהוא גומל עמכם בכך שהנכם זוכים להוביל בן לחופה, ועשו את כל ההכנות בשמחה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













