ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
אבא שלי על ערש דווי, הוא מבוגר ומאושפז. הרופאים אינם נותנים הרבה תקוה ולדבריהם, מדובר בימים ספורים. בעוד כחודשיים אנו מובילים את בננו לחופה. אנו בצער גדול ומאוד מבולבלים. האם לדחות את החתונה, האם מותר לשמוח עם החתן והכלה. ובכלל, מה לחשוב במצב כזה?
תשובה:
חיינו כבני אדם בכלל, וכבנים לעם ישראל בפרט, הנם חיים מורכבים מאוד. חכמים מפרשים את הפסוק (משלי כ"ג): "יתן בכוס עינו יתהלך במישרים" ואומרים, שרק שיכור העולם דומה עליו כמישור. אדם פיכח, לא שתוי, יודע שבחיים יש עליות ויש גם ירידות. יש ימי שמחה ויש ימי אבל. עיקר המבט שלנו הוא, בעין של אמונה. אנו יודעים ומאמינים שהכל בא מהקב"ה, גם הצער וגם השמחה. כאשר אבא, שיחיה ויאריך ימים, נתון במצב קשה, ודאי שזוהי סיבה להצטער, ולהתפלל שהקב"ה ישלח לו רפואה שלמה. אבל הואיל והננו מכירים את המציאות, צריך להיערך לכל תרחיש. ההיערכות היא, במחשבה ובמעשה.
במחשבה, כאשר אבא חי, נושם וכו', אנו בשום פנים איננו מתייאשים. "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י'). ועם זאת, אנו נערכים גם לקראת אפשרות אחרת, ולא נופתע אם יתרחש הקשה מכל. זו ההיערכות המחשבתית. ובנוסף, יש להיערך גם מבחינה מעשית, דהיינו, לקבוע סדרי חתונה שיוכלו להתקיים בכל מצב. אפשר לשאול תלמיד חכם ולקבל הדרכה תורנית לכל תרחיש אפשרי, כמו, חלילה, הסתלקות חודש לפני החתונה, או פחות מחודש, או בתוך השבוע שלפני החתונה.
לכל אלו יש הדרכה תורנית, שעל פיה הננו מנהלים את חיינו.
בנוסף, יש לדעת ולהחליט, שצער ואבילות אינם המובילים בחיינו. הם מקרים קשים, הפוגעים בנו במהלך החיים, אך לא הם נותנים את הטון ואת הכותרת לכל חיינו. החיים כולם מתנהלים בשמחה ובטוב, ואלה הן ההרגשות הקבועות שלנו. כך מצוה אותנו התורה. בפרשת התוכחה, כי תבוא, נאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". כלומר, ההתנהלות השגרתית שלנו, היא לראות את טובותיו של הקב"ה עימנו. לפעמים, פורצים לחיינו מאורעות קשים. אבל, כאמור, לא הם המובילים.
חתן וכלה, חייבים לקבל את מלוא תשומת הלב והיחס, מתוך אהבה ושמחה, לכתחילה ולא בדיעבד. בשום אופן אסור שהחתן והכלה ירגישו שהם "מפריעים" לצער. כאילו אומרים להם: מה פתאום בחרתם להתחתן דוקא בתקופה זו, אולי תדחו את החתונה כדי שנוכל לסיים כראוי את הצער, או חלילה האבילות. אם כן, בשום אופן לא לדחות את החתונה. ביום יום, כאשר הנכם סועדים את אבא שיחי', מותר לכם להיות בצער. אבל כאשר אתם יוצאים מבית החולים, ועוסקים בעניני החתונה, החליפו אוירה לחלוטין, היו מלאי תודה לקב"ה על החסד שהוא גומל עמכם בכך שהנכם זוכים להוביל בן לחופה, ועשו את כל ההכנות בשמחה.
חכמת התורה וחכמות החול
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שתי דקות על בדיקת חמץ
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
