ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
עברו דורות, והיוונים הפיצו בעולם את התרבות ההלניסטית שהיא אחד היסודות העיקריים בתרבות המערב. אחד החידושים המרכזיים בתרבות זו היה קיומם של חיי תרבות ורוח מחוץ לעולם הדתי. כך מתפתחים למשל - אירועי ספורט, הופעות ומרוצים מחוץ לעולם הדתי. כמובן, גם אצל היוונים הכל התחיל מהחיים הדתיים, למשל - מרוצי הספורט, ה'אולימפיאדות' היו לכבוד האלים השוכנים על פסגת האולימפוס, אך בהמשך דחקה האולימפיאדה את אלי האולימפוס וקיבלה חיים עצמיים משלה. (כך מוצאים אנו (ע"ז מ"ד) את רבן גמליאל שרחץ במרחץ שיש עליו פסל של האלה - 'אפרודיטי'. תמה עליו גוי אחד. ענה לו רבן גמליאל - אפרודיטי היא קישוט למרחץ ולא שהמרחץ הוא לכבוד אפרודיטי. העיקר הוא בית המרחץ ולא הלבוש הדתי שלו).
כך נוהגים אומות העולם. ובמבט מעמיק, אפשר להסביר את דרכם בכך שאין להם יכולת להתחבר לאלוקים בחיי העולם הזה. לפיכך, חיי היום יום שלהם הם חיים חומריים, ורק כשיוצאים מהשגרה הם נפגשים עם האלילים. בהמשך, כש'אלוהים' - אליל הוא כל כך מרוחק אין סיבה לפגוש אותו גם כששוברים את השגרה, והיוונים בונים עולם שלם של חיי תרבות ורוח המנותק מחיי הדת.
שונה היא דרכם של ישראל. אנו פוגשים את אלוקים בין בשגרה ובין מחוץ לשגרה. התורה העניקה ליהודי מערכת חיים שלמה, הכוללת גם חגים, ומאפשרת לו לבוא על סיפוקו גם בצורך לצאת מהשגרה.
אמת, העובדה שבעולם הכללי יש חיי תרבות ורוח מפותחים במגוון נושאים יוצרת צורך דומה גם אצלנו. כמובן, אנו צריכים ליצור חיי תרבות ורוח שמתאימים לנו, ואכן ב"ה בשנים האחרונות מתפתחים יותר ויותר החיים התרבותיים המתאימים לרוח היהודית. אולם, כל חיי התרבות היהודיים עדיין אינם מהווים תחליף לדרך המקורית והאמיתית שיצרה לנו התורה לשבירת השגרה - השבתות והחגים.
זוהי נקודה שחשוב שנשים אליה לב. אפשר לחוג את החג ללא שימת לב וכך הוא 'חולף לידינו' בלי שמיצינו אותו, ואת סיפוקינו לחפש באירועים תרבותיים כאלו ואחרים. ואפשר להתכונן כיאות לחג, להכינו כחג משפחתי, להשקיע גם באוכל ובצד החומרי, וכך החג הופך לאירוע משמעותי.
ט"ו בשבט הקרב ובא הוא דוגמא מצוינת לכך. יום זה ייחדו לנו גדולי המקובלים כיום של חיבור לארצנו הקדושה. אפשר להסתפק בנשנוש מזדמן של כמה פירות יבשים מחו"ל ולסיים בכך את החוויה. אך מי שרוצה לחיות את החג באמת, ראוי לו שישקיע מראש, ירכוש שפע של פירות חיים ויבשים מפירות הארץ, יפתח שולחן סדר מכובד, ישב עם בני משפחתו וחבריו, יקרא פסוקים ומאמרים, ויספר סיפורים בשבח הארץ ופירותיה.
זכתה תנועת קוממיות, ובצד המאבק השגרתי על שלמות ארצנו הקדושה, יסדה את חברת 'ט"וב הארץ', המאפשרת לנו להתחבר לארץ גם בעת שבירת השגרה - בט"ו בשבט. כולם מוזמנים לרכוש(בטלפון - 0502060357, ובאינטרנט - ( www.tuv-haaretz.co.il , את הערכות המיוחדות של ט"וב הארץ בהם כל הפירות על טהרת החקלאות היהודית בארצנו הקדושה. בערכה גם חוברת ובה סדר ט"ו בשבט, סיפורים ודברי תורה העוסקים בארץ ופירותיה. טעמו וראו כי ט"ובה הארץ מאד מאד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















