ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
בליטא שלפני כ150 שנה ייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט את מה שכונה אחר-כך תנועת המוסר. אחד הערכים שהוא שם מעל כל ערך אחר כמעט היה הצורך של כל יהודי להיות רגיש לכאבו, לאמונתו ולצרכיו של הזולת. תנועת המוסר השפיעה השפעה גדולה על החיים היהודיים בליטא, ובעיקר על רוב הישיבות הליטאיות, עד מלחמת העולם השנייה. לדאבון הלב, כמו רוב רובה של יהדות ליטא, גם תנועת המוסר לא שרדה את המלחמה. יש ישיבות שעדיין משלמות מס שפתיים לערכים ולטקסטים של תנועת המוסר, אך בעולם היהודי היום, בפועל, השפעתה מועטה עד אפסית. כמה חבל!
אמנם איננו נוהגים באלימות זה כלפי זה, על אף שגם המגמה הזאת בעלייה, למרבה הצער, אבל אנחנו חסרי רגישות ונטולי אהדה כלפי אנשים אחרים. חז"ל אמרו שאפילו צדקה לעניים צריך לתת מתוך רגישות וכבוד. התיעוש של הצדקה היום יוצר הפרדה איומה בין התורם לנתרם, מונע קשר אנושי ומוליד אטימות מפחידה לנושא כולו.
מסיבות שונות, שלא אלאה אתכם בהן, מצאתי את עצמי במטוס של לופטהנזה מתל-אביב לפרנקפורט שעל נהר המיין בשבוע שחלף. לא טסתי בחברת לופטהנזה לפני כן ומעולם לא ביקרתי בגרמניה - דעה קדומה אישית שלי. אבל מאחר שהייתי צריך להגיע לשיקגו ביום ההוא בשעה מסוימת, וטיסת הקישור היחידה שהתאימה ללוח הזמנים שלי היתה דרך פרנקפורט, מצאתי את עצמי יושב במטוס של לופטהנזה. כשהמטוס המריא והדייל קרא את ההודעות הקבועות על הגשת המזון במערכת הכריזה של המטוס, נדהמתי לשמוע שלא מוגש בשר חזיר בטיסות מתל אביב או אליה. הרגשתי שזאת הצהרת מדיניות רגישה שלוקחת בחשבון את הרגישויות של הנוסעים היהודים והמוסלמים, שהם רוב הנוסעים בין תל אביב לפרנקפורט. אולי ההיסטוריה של גרמניה של לפני 70 שנה עדיין מעיקה על הנפש הגרמנית והופכת אותה לרגישה יותר כלפי הזולת. אני בהחלט מקווה שזה נכון.
חבר שלי שעלה לישראל לא מזמן שאל אותי אם כל הנהגים הישראלים תוקפניים וחסרי נימוס. השבתי לו שאסור להכליל, אבל אין ספק שאנשים שהם פחות נרקיסיסטים ותוקפניים, שרגישים יותר לצורכי האנשים שסביבם, הם נהגים הרבה יותר שפויים והרבה פחות מסוכנים. באופן כללי, מנה נאה של רגישות תחולל פלאים באווירה ובמצב הרוח של החברה שלנו.
רגישות לזולת יוצרת תחושת סולידריות וקהילה. סולידריות אין פירושה הסתגלות. התלמוד מתייחס לזכות להחזיק בהשקפות שונות כדבר קדוש. בגלל זה התלמוד גם מדגיש שנקודת המבט של האדם האחר צריכה להילקח בחשבון ואסור לפסול אותה על הסף. בית שמאי ובית הלל היו חלוקים ביותר מ-312 עניינים. על אף שבית הלל היה גדול יותר ובעל סמכות גדולה יותר, הוא תמיד היה רגיש לדעות, לפסיקות ולרגשות של בית שמאי. במקרים רבים בית הלל נסוג מדעתו לטובת אחד מרבני בית שמאי, כשהוא הבין שמדובר בעיקרון שבית שמאי לא יכול ולא רוצה לוותר עליו. לכן התלמוד אומר שגם דברי בית הלל וגם דברי בית שמאי הם דברי אלקים חיים.
במסע החיים של היחיד ושל החברה, הרגישות היא השמן שמניע את הגלגלים בצורה חלקה ונעימה יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
