ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
מבוא והמשנה
א. הפסוקים (ויקרא א)
יד וְאִם מִן-הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן-הַתֹּרִים אוֹ מִן-בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת-קָרְבָּנוֹ. טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. טז וְהֵסִיר אֶת-מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל-מְקוֹם הַדָּשֶׁן. יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.
סיכום ההבדלים בין חטאת העוף (סד:) לעולת העוף (סה.).
|
| חטאת העוף | עולת העוף |
המליקה | הבדלת הראש, ומספר סימנים | לא מבדיל, סימן אחד (ונראה פירושים שונים אם מעכב) | מבדיל, שני סימנים |
מקום | בכל מקום בעזרה (עדיף ליד קרן דרומית-מערבית) | על המזבח (עדיף – על הסובב ליד קרן דרומית-מזרחית, אם אין מקום – על גג המזבח ליד דרומית-מערבית). | |
הדם | הוצאת הדם | הזאה + מיצוי (מח' אם המיצוי מעכב) | רק מיצוי |
מיקום | למטה | למעלה | |
הבשר | למי הולך | הכל לכהן | הכל למזבח |
מה מסירים? | לא מסירים | מסירים מוראה ונוצה. | |
כללי | שלא לשמה | פסול | כשר, ולא עלה לבעלים |
ב. תיאור הקרבת עולת העוף, בשילוב הגמרא
A. המליקה - על הסובב + מבדיל – ""ומלק – והקטיר" (ההקטרה למעלה, וגוף וראש בנפרד). לפי המשנה ההבדלה מעכבת.
B. המיצוי - ממצה מהגוף, ואח"כ מהראש.
C. ההקטרה – קודם ראש (וממצה לפני כן ושם במלח), ואח"כ הגוף (ומסיר המוראה ונוצה, ומשסע, ושם במלח).
כאן לא מעכב (עצם ההקטרה לא מעכבת, וגם לא המליחה והסרת המוראה וכו').
גמרא - חלק א – דינים ומקורות בעולת העוף
א. ברייתא – דרשות על פרשיית עולת העוף – עד הקטרת הראש
(יש דינים מיוחדים לעולת העוף ויש שנכונים גם לחטאת העוף).
1. והקריבו – גם אחד ולא שניים.
2. הכהן... ומלק –
ת"ק - שדווקא כהן מולק (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שלא צריך כהן מזה שלא צריך צפון).
ר"ע - הכהן מולק בגופו (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שצריך כלי, שגם כאן נצריך כלי כי צריך כהן). (ר"ע – הכהן מיותר, שהרי ברור שזה רק כהן, לכן בא ללמד כנ"ל, וצריך עיון מהשורה הקודמת).
3. ומלק – ממול ערפו (נלמד ממליקת חטאת העוף, שם מפורש "ממול ערפו ולא יבדיל". ואולי גם לא יבדיל? ראה שורה בהאה.
4. ומלק... והקטיר – שימלוק כמו שמקטיר: 1. מליקה בראש המזבח (בעולת העוף). 2. שמבדיל . (ומניין שמקטיר ראש וגוף בנפרד – פשט – והקטיר "המזבחה... והקטיר אותו הכהן המזבחה"). בסוף השיעור נראה שר"א בר"ש לומד שמבדיל מ" והקריבו ".
5. ונמצה דמו על קיר המזבח – כולו , ולא כבש/היכל. ומניין שעל חצי עליון? היקש מיצוי להקטרה ומלק והקטיר ונמצה דמו (מכתיבת המיצוי אחרי ההקטרה). (ההו"א - לכאורה קל וחומר מבהמה, שם החטאת למעלה והעולה למטה, אז בעוף שהחטאת למטה, אולי גם העולה) האם יכול להתכופף ולעשות מתחת לחוט? (כשעומד על הסובב): ת"ק – כן (אם עושה מערכה על הסובב עצמו), ר' נחמיה ור"א ב"י – לא (לא יכול לעשות על הסובב).
ב. לגבי מיצוי הדם - ברייתא (סו. בסוף) – "עולה הוא" – עולה גם בלי מיצוי (הראש), "הוא" – המיצוי מעכב (בגוף, שם רוב הדמים).
ג. הכנת גוף העוף
A. הסרת המוראה והנוצה מוראה=זפק (שק עיכול). נוצה – אבא יוסי בן חנין – קורקבן. ת"ק ותנא דבי רי"ש – נוצה ממש שמעל הזפק (לת"ק – לא מקדיר, לרי"ש – מקדיר – ולוקח במדויק רק מה שמול הזפק).
B. שיסוע – ביד (כמו בשמשון).
חלק ב – האם אי ההבדלה בחטאת העוף מעכבת?
בעולת העוף – חייב להבדיל, ומעכב לפי כולם.
בחטאת העוף – לא מבדיל. ואם הבדיל?
משנתנו – פסולה. ר"א בר"ש – "שמעתי שמבדילים ".
ביאור המחלוקת:
(לפי ה-3 הראשונות אין בעיה בעצם ההבדלה , אלא הבעיה היא בעשיית "מעשה עולה" בקרבן חטאת, והמחלוקת היא האם מה שעשה דומה למעשה הכשר בעולת העוף):
1. רב חסדא – מדובר שהבדיל ועוד לא מיצה, והמחלוקת אם חייב למצות ,
ת"ק – חייב למצות, ויוצא שמבדיל + מיצה , שזה כמו מעשה העולה ופסול. ר"א בר"ש – יכול לא למצות, וכך זה לא מעשה עולה וכשר.
(שני ההסברים הבאים – כדי להכשיר צריך לומר: 1. בעולה אסור לשהות. 2. מדובר שבחטאת שהה. המחלוקת היא, רבא: 1. האם אכן בעולה אסור לשהות. 2. אביי – האם שהה בעולה).
2. רבא – מדובר שבחטאת העוף הבדיל ושהה בין סימן לסימן (רש"י – אין אפשרות בלי לשהות), ואז מיצה , ומחלוקת אם מעכב בעולת העוף : ת"'ק – בעולה השהייה לא מעכבת, ולכן דומה לעולה ופסול. ר"א בר"ש – השהייה מעכבת (בעולה), ולכן לא דומה לעולה וכשר.
3. אביי – (שהייה בעולה מעכבת ) והמחלוקת אם חייב לשהות בחטאת (אם חייב לחתוך רוב בשר – חייב לשהות) – וממילא – האם שהה? ת"ק – לא חייב לשהות, ולא שהה, ופסול. ר"א בר"ש – חייב לשהות, ושהה, ולא פסול כי בחטאת שהייה פוסלת.
בניגוד ל-3 ההסברים, להסבר הבא המחלוקת האם יש בעיה בעצם השהייה:
4. ר' ירמיה – האם אכן יש איסור הבדלה? (מה פירוש "ולא יבדיל"?) ת"ק – אסור להבדיל. ר"א בר"ש – לא צריך להבדיל, אך יכול.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים באדם
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
איך מכינים תה בשבת?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
