ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
כמובן שאנו כולנו צריכים להתפלל ולפעול לקידומו של רעיון זה.
תקוותו הייתה כי תוך זמן קצר, תפנה המערכת הפוליטית אל בתי הדין הרבניים ותבקש מהם לקחת תחת חסותם, את כל ענייני המשפט הנוגעים לחיי הכלכלה במדינה. כולנו יודעים, לצערנו, כי זה לא קרה, ההיפך! הסיכוי שזה יקרה עם מערכת בתי הדין הרבניים הקיימת, הולך ופוחת.
מאז ועד היום, מתנהל מאבק בין בית המשפט העליון לבין בתי הדין הרבניים של המדינה. אחת מנקודות המחלוקת העיקריות היא השאלה מניין שואבים בתי הדין הרבניים את סמכותם? התשובה לשאלה זו תכריע גם במחלוקת, אם בתי הדין הרבניים כפופים לביקורתו של בית המשפט העליון.
נתייחס הפעם רק לשאלת דיני הממונות.
בתי הדין הרבניים דנו בדיני ממונות במשך שנים רבות, על פי דין תורה, אבל יכולתם לאכוף את פסקיהם, הייתה תלויה בהסכמתם לכפוף עצמם לחוק הבוררות של מדינת ישראל.
דווקא מתוך הקשר לפרשת יתרו - ננסה לברר האם יש בכך בעיה רוחנית? או בעיה תורנית הלכתית?
ההלכה היא כמובן הדין המהותי בדין תורה. סדרי הדין צריכים לקחת בחשבון את חוק הבוררות, כדי שניתן יהיה לאכוף את הפסק. אם כך, שאלת מקור הסמכות הופכת ללא רלוונטית.
ברור שהדיינים יכריעו בדין לפי ההלכה. ההקפדה על כללי הצדק של סדרי הדין, כפי שהם מנוסחים בחוק הבוררות אינה סותרת את דין התורה. בית המשפט לא יתערב לעולם בדין המהותי על פיו נערכה הבוררות, הוא רק ישמור מפני חריגה מסדרי הדין כפי שנקבעו בחוק הבוררות.
אם כך, גם אם חוק הבוררות היה חוק זר לחלוטין לא היתה בכך כל בעיה. בעצם, זהו התרחיש המתואר בתחילת פרשתנו. יתרו כהן מדיין, שיתכן שהיה ממש עובד עבודה זרה, שקשה לו לשמוע על מפלתם של המצרים (ויחד- לפי אחד הפרושים של חז"ל), מציע למשה רבנו להקים מערכת משפטית עם סדרי דין שהוא הביא ממדיין.
משה מאמץ את הצעתו והיא הופכת לחלק בלתי נפרד של תורתנו.
ברשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית", דנים בדין המהותי על פי דין תורה בלבד.
אנו שמחים ומודים לקב"ה על כך שניתן לאכוף את פסקי הדין ההלכתיים, באמצעות גופי האכיפה של מדינת היהודים. אין כל בעיה בכך שאנו מקפידים מאוד לפעול מבחינת סדרי הדין בהתאם לחוק הבוררות, שהוא חוק צדק ואין כל סתירה בינו לבין השולחן ערוך.
כך נוכל להתקדם בכיוון הנכון אל מימוש חזונו ותקוותו של הגרי"א הרצוג זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
