ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
יוחאי ודוד פיתחו באופן משותף משחק חשיבה מתוחכם; יוחאי הוא ה'ממציא' ודוד המשווק, שהיה שותף גם לפיתוח ושיפור המשחק. בשני הגיליונות האחרונים דנו בחלוקת השותפות, ובמהותה על פיה הלכה.
השאלה הפתוחה שנותרה היא: יוחאי מבקש למכור את המשחק לחברה ישראלית, ואילו דוד מבקש שהם ימשיכו בשיפור המוצר, על מנת להמשיך ולנסות למכור את המשחק בחו"ל, כפי שתכננו מראש. שכן מכירה בארץ תכניס להם אלפי שקלים בודדים, ואם יצליחו למכור את המשחק בחו"ל התמורה עשויה להגיע למאות אלפי דולרים.
השאלה הפתוחה שנותרה היא: יוחאי מבקש למכור את המשחק לחברה ישראלית, ואילו דוד מבקש שהם ימשיכו בשיפור המוצר, על מנת להמשיך ולנסות למכור את המשחק בחו"ל, כפי שתכננו מראש. שכן מכירה בארץ תכניס להם אלפי שקלים בודדים, ואם יצליחו למכור את המשחק בחו"ל התמורה עשויה להגיע למאות אלפי דולרים.
הדיון:
כאמור, לדעת דוד מטרת המיזם מתחילתו היא מכירה לחברות בין לאומיות, ואילו יוחאי מעוניין לאפשר מכירה גם בארץ.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
115 - שותפות זה לא משחק – חלק ב'
116 - שותפות זה לא משחק – חלק ג'
117 - שומרים על ההובלה
טען עוד
וכך היא לשון השו"ע1
"אחד מהשותפין שבא לישן הפירות עד הזמן הידוע למכור אותם פירות, אין חבירו מעכב עליו.
אבל משהגיע זמן המכר, יכול כל אחד מהם למכור, ואין חבירו יכול לעכב עליו"
דהיינו, מחד לא ניתן לאכוף מכירה לפני הזמן הרגיל למכירת המוצרים שבשותפות אך משהגיע הזמן, אין זכות לשותף לעכב את המכירה כדי להרוויח יותר.
ומוסיף השו"ע:
"...ואם אין זמן ידוע למכור אותם פירות, ורוצה אחד מהם לישנם, חבירו מעכב עליו".
דהיינו, גם כשאין זמן קבוע למכירה, אם יש אפשרות למכירת הנכסים, לא ניתן לעכב, בטענה שאם נחכה, נזכה לעסקה טובה יותר.
במקרה שלנו, מתחילה דוד ויוחאי תכננו למכור את המשחק לחברה בין לאומית. על כן, דומה שקודם שעשו את המאמצים הסבירים למטרה זו, אכן יכול היה דוד לעמוד על כך שהמשחק לא יימכר לחברה ישראלית. זה "הזמן" המתוכנן לפרי זה.
אך, משמהלך זה לא הצליח, למרות עבודה של מספר חודשים בהם יוחאי ודוד עמדו בקשר עם החברה, שיפרו, שינו והתאימו את המשחק לדרישות, נראה שחזר הדין למצב הרגיל, בו אין הסכמה מסוימת. שהרי, התכנון והתקווה שלהם התייחסו למהלך זה, שלא צלח ועם זאת לא קבעו במפורש שלא ימכרו את המשחק לשום גורם אחר.
הגם שקיים סיכוי להצלחה בשיווק לאותה חברה, לאחר שיפורים נוספים, הדבר דומה למצב רגיל בו עומדות שתי אפשרויות: מכירה כעת בזול, ואפשרות שיש בה סיכון למכירה עתידית ביוקר. ביחס למצב זה נפסק כאמור : "ואם אין זמן ידוע למכור אותם פירות, ורוצה אחד מהם לישנם, חבירו מעכב עליו."
נראה, שבמצב זה, לשותף זכות קדימה ברכישת השותפות כולה, כפי שיתבאר במקרה דומה בפסקה הבאה, המתייחסת למצב דומה.
עם זאת, לדוד, המבקש שלא למכור את המשחק לחברה ישראלית, עומדת אפשרות נוספת והיא לקנות את המיזם מיוחאי. שכן, כאשר שותפים מוכרים את השותפות, לכל אחד מן הצדדים זכות קדימה לרכישת הנכס2 . הנוהל לכך בהלכה הוא "גוד או איגוד" (משוך או אמשוך). אחד השותפים מציע מחיר לחלקו בשותפות ולצד השני יש זכות לקנות באותו מחיר. אם הצד השני אינו מעוניין לקנות, יכול המציע לקנות את חלקו של הצד השני במחיר שהציע בעצמו.
הטעם ברור, שיש עדיפות למכירה לאחד מן השותפים. כמובן, המחיר המוצע במצב זה בגוד או אגוד, צריך להיות מחיר המתחרה למוצע על ידי גורמים חיצוניים, שאל"כ הרי השותף המוכר חלקו ניזוק. כך גם בעניינו, לכל אחד מן השותפים זכות קדימה על פני מכירה לגורם שלישי.
פסק הדין
יוחאי ודוד שותפים במיזם בשיעור שווה של 50 אחוז לכל אחד.
אסור לאחד מהם לנהל משא ומתן למכירת המשחק, שלא בידיעת הצד השני.
לא ניתן לקבוע שמטרות המיזם הן דווקא למכירה בחו"ל. על כן, בשלב זה יכול כל אחד מן הצדדים לדרוש מכירתו המיידית גם בארץ.
ניתן לפרק את השותפות בדרך של "גוד או איגוד".
______________________________________________________________
חו"מ סימן קעו סעיף יד
2 ש"ך קע"ו ס"ק כט. הש"ך מדבר על הצעת גוד או אגוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
