ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הכלים מקדשים את מה שבתוכם
בדומה למזבח, גם הכלים מקדשים.
א. הקדמה -
A. מקור הקידוש
1. (פז.) - שמות ל, כט - "וקידשת אותם והיו קודש קודשים, כל הנוגע בהם יקדש".
2. (פח.) - במדבר ז - "קערת כסף... מזרק כסף... שניהם מלאים סולת", משמע שהכלים קידשו את הסולת .
B. שלוש רמות של קידוש
0. מקדשים כמו שהמזבח מקדש - שאם הכניסו אליהם פסול, ניתן יהיה להקריבו לכתחילה - הוה אמינא של ר"ל בדף פז., אך נדחה.
1. מקדשים שיהיו ראויים להקרבה . - דווקא בכלי שראוי לתוכן.
2. מקדשים כך שיהיה ראוי להיפסל (בטומאות גבוליות - טבול יום ומחוסר כיפורים), ושלא ניתן לפדותם (קדושת הגוף). - גם בכלי שאינו ראוי לתוכן.
ב. המשנה
A. כל כלי מקדש את הראוי לו -
כלי מדידת לח - רק לח, (שמואל בגמרא - כלי אחסנת לח - לח ויבש (כי ניתן לאחסן גם יבש), כלי מדידת יבש - רק יבש.
(כלי מדידת לח - כלי מדידת היין והשמן, כלי אחסנת לח - כלים לדם ולשמן, כלי מדידת היבש - עישרון וחצי עישרון).
B. כלי שניקב - מקדש רק אם עדיים ראוי לעבודתו - מקדש.
C. מקדש רק בעזרה .
גמרא
ג. הכלי מקדש את הראוי לו
A. לח-יבש:
1. שמואל (התחלת הגמרא) - מגביל את הגבלת המשנה - כלי איחסון לח - מקדש גם יבש. ראיה - "קערת כסף... מזרק כסף... שניהם מלאים סולת" - ומן הסתם יש סולת שלא נבלל לגמרי בשמן ונשאר יבש, ובכ"ז מתקדש.
2. רב/רב אסי (שליש תחתון) - מגבילים את הגבלת המשנה - שלעניין הכשרה להיפסל - מספיק כלי שאינו ראוי.
[איכא דמתני לה אהכי - לא מביאים מנחות, נסכים וביכורים מדבר שאינו ראוי לאכילה לחלק (מדומע) ולכולם (ערלה, כלאיים), ואם הביא לא קידש. ומגביל רב/רב אסי - שקידש לעניין שעכשיו פסול ולא ניתן להיפדות].
B. שמואל מגביל את יכולת הקידוש (מעל אמצע ע"א):
1. כלי שלם (ללא נקב, כבשמשנה).
2. מלאים ( כל הכמות שאמורה להיות נמצאת, בהמשך - הברייתא לומדת מ"שניהם מלאים סולת"), (ובהמשך - מגביל רי"ח - אם מתכוון להוסיף, מקדש כבר בהתחלה, וכןר' יוסי בברייתא בברייתא).
3. שתי גרסאות: a. מתוכן (בתוך הכלי). b. בפנים (בתוך העזרה - כבמשנה).
(שתי הגרסאות ודאי מסכימות שמקדש רק בעזרה (משנה) ורק בתוך הכלי (אחרת אינו ראוי)), אך יש הבדל - האם מקדש "בירוצי מידות" (הגודש) - לa - לא, לb - כן.
ולסיכום - ברייתא שדורשת את שתי הגרסאות.
כיון שהזכרנו כלי מנוקב -
ד. תיקוני בגדים וכלים - אין עניות במקום עשירות
(כיון שהזכרנו כלי שניקב)
A. תיקון כלי קודש
לא מתקנים חור, פגימה, קת - אלא בכלים מתיכים ועושים חדש, בסכין - גונזים. ואכן מעשה שגנזו (רש"י - כל הבעיה רק בתיקון ניכר, ושם לא היה ניכר וגנזו מחשש שתנבל).
B. בגדי כהונה
נתלכלכו - דעה אחת בברייתא - לפי אביי ) - תלוי ברמת הלכלוך - לכלוך קל שמספיק מים - מותר גם בנתר, לכלוך חזק שצריך נתר - לא מכבסים כלל. (משמע - הלכלוך החזק הוא ה"עניות", לא עצם הכביסה (וצ"ע שבהתחלה משמע ברש"י שעצם הכביסה)). דעה שנייה - לא מכבסים כלל.
(הערות: 1. מה שלא מכבסים - הולך לפתילות. 2. זבח תודה - הכוונה ללכלוך בשטח נרחב, אחרת כל יום יזרקו בגד...).
ה. אודות בגדי הכהונה (תיאור ואגדתא)
A. מבנה המעיל - הוא עצמו תכלת, הרימונים מתכלת ארגמן ותולעת שני, ובתוכם/ביניהם 72 (36*2) או 36 (18*2) זגים וענבלים.
[ר' ענייני בר ששון - גם במספר מראות הנגעים (גוונים) מצינו מחלוקת דומה בין 72 ל36. (נגעים והמעיל באים על לה"ר)].
B. ר' ענייני בר ששון - כפרת בגדי הכהונה (מובא כאן - גם כי הובא לעיל, וגם כי קשור למה שאמר לעיל על הקשר בין המעיל לנגעים - ששניהם על לה"ר)
פרשת קרבנות סמוכה לבגדי כהונה (בפרשת תצוה או צו) - ששניהם מכפרים:
כתנת - שפ"ד (כפרה לציבור), מכנסיים - גל"ע, מצנפת - גסות רוח, אבנט - הרהור הלב, חושן - עיוות הדין, אפוד - עבודת כוכבים, מעיל - לשון הרע , ציץ - עזות פנים.
שאלה - והרי לשפכ"ד וללה"ר מצינו כפרה אחרת? תשובה :
שפיכות דמים - כשהרוצח לא יודע - עגלה ערופה, כשידוע - כתונת,
לה"ר - בגלוי - מעיל (עושה רעש), בסתר - קטרת (שבאה בסתר (בהיכל, בלי שאף אחד מלבד הכה"ג רואה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
