ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פט. בתחילת הפרק - פט: 9 שורות מלמטה)
שני סוגי קדימויות: 1. תדירות. 2. קדושה.
חלק א - כל התדיר קודם
א. משנה
הכלל - כל התדיר קודם - תמידין>מוספי שבת>מוספי ר"ח>מוספי חגים
מקור במשנה - (במדבר כח, כג-כד) - " כג מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת-אֵלֶּה . כד כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' עַל-עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ." (תמיד>פסח).
ב. גמרא
במשנה יש מקור לתמיד>פסח (תדיר>לא תדיר),
אבל מניין שגם ר"ח>פסח (לא תדיר>עוד יותר לא תדיר)?
1. ר' אילעא - " כאלה תעשו ליום" - שמוספי כל הפסח כמו של היום הראשון, כולל בשבת חוה"מ - שמוסף שבת>מוסף פסח .
דחייה - הפסוק נצרך לגופו.
[ ניסיון הצלה - היה ניתן להיכתב "אלה תעשו...".
דחייה - 1. א"כ היה מובן שאחד בכל יום כבש אחד. דחיית הדחייה - כתוב "ליום". 2. אלה תעשו - הכוונה ליום הראשון (לנאמר בפסוק הקודם), לכן כתוב "כ אלה...". וממילא הפסוק נצרך לגופו] .
2. כאלה תעשו - שכל העשיות שוות.
3. אביי - מהפסוק הראשון - מהתוספת של "אשר לעולת התמיד" - ללמד שהעיקרון הוא שהיא תדירה יותר.
חלק ב - כל המקודש קודם
משנה
העיקרון - כל המקודש מחברו קודם.
דוגמאות:
בזבחים:
חלקים שונים:
1. דם חטאת > דם עולה (חטאת מכפרת)
(גם לפני השחיטה - חטאת>עולה (ר" קורקוס)).
2. אימורי עולה>אימורי חטאת (עולה כליל).
קדימות כללית בזבחים:
3. חטאת>אשם (4 מתנות + יסוד מפורש. בגמרא נבאר שהכוונה לאימורי חטאת>אימורי אשם).
4. אשם>תודה, נזיר (קודש קדשים)
5. תודה ואיל נזיר>שלמים (נאכלים ליום אחד ולא יומיים, + לחם)
6. שלמים>בכור (2 שהם ארבע (בכור רק אחד), נסכים חזה ושוק).
7. בכור>מעשר בהמה (קדושתו מהרחםפ, נאכל לכהנים).
סוגי קרבנות שונים
8. מעשר>עופות (זבח, אפילו שהן עולה וחטאת + יש בו דם ואימורים (לחטאת העוף - רק הדם למזבח)).
9. עופות>מנחות (מיני דמים).
בתוך המנחות והעופות
10. מנחת חוטא>מנחת נדבה (באה לכפר)
11. חטאת העוף>עולת העוף (כנ"ל).
עמוד ב
גמרא
א. מקור
A. (אחרונים - עצם הכלל שהקדוש קודם - מסברא. כאן הגמרא שואלת על החלוקה הפנימית לדם ואיברים).
ת"ר -
במדבר ח - ו קַח אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. ח וְלָקְחוּ פַּר בֶּן-בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. יב וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת-יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה לה' לְכַפֵּר עַל-הַלְוִיִּם.
מצד אחד - וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה - חטאת>עולה - בדם (ובעשייה הכללית).
אך מצד שני - וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת - עולה>חטאת - באימורים.
B. ולמה לא מסתפקים בחטאת רגילה בזריקה הראשונה (הרי השאר לא מעכבות (לח.)).
תשובות -
1. הרי חטאת הלויים כלל לא באה על חטא, ובכ"ז קודמת, אז גם בשאר הזריקות של חטאות רגילות.
2. במערבא - הואיל והתחיל גומר.
ב. שאלות שונות על שילובים שונים של המקרים במשנה
1. שני החזקים בעולה וחטאת : דם חטאת (מרצה) - איברי עולה (כליל)?
2. שני החלשים בעולה וחטאת : אימורי חטאת (לא כליל) - דם עולה (לא מכפר)?
3. דם עולה - דם אשם?
אמנם דם האשם מכפר, אך חלש מדם החטאת (1. לא על כרת. 2. שתיים שהן ארבע).
ראיות:
a. דם עולה>דם אשם: במשנה כתוב דם חטאת>דם עולה, ואם גם דם אשם, היו כותבים דם אשם.
דחיית הראיה - המשנה רצתה לדבר על עולה וחטאת גם לגבי אימורים (ולא רצתה לחדש לגבי אימורי אשם, כי אז לא היינו יודעי לגבי אימורי חטאת).
b. דם אשם>דם עולה: כתוב במשנה - חטאת>אשם . משמע - עולה לא קודמת לאשם. ולכאורה הכוונה לדם.
דחיית הראיה - הכוונה לאימורים (אימורי חטאת>אימורי אשם, וכל שכן שאימורי עולה>אימורי אשם).
ולגבי דם, מן הסתם - דם חטאת>דם אשם, אך זה לא כתוב במשנה.
4. תודה - איל נזיר? (תודה - 4 סוגי לחמים ובאיל נזיר 2, איל נזיר בא עם עולה וחטאת)
תשובה - ברייתא - תודה קודמת.
ג. שאלות על הסברות במשנה
| חטאת 1 | עולה 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 (צ.) | 10 | 11 | ||
| דם | אימורים | דם | אימורים | אשם | תודה ואיל נזיר | שלמים | בכור | מעשר | עופות | מנחות | מנחת חוטא | מנחת נדבה |
חוזק ביחס למי שאחריו | מכפר, 4 נתינות |
|
| כליל | קדש קודשים | נאכלים ליום 1 + לחם | 2 שהן 4 + נסכים חזה ושוק | קדשו מרחם + לכהנים | זבח + דם ואימורים למזבח | מיני דמים |
| מכפרת |
|
חוזק ביחס למי שלפניו |
|
|
|
| קיצבה | לחם | בציבור (כבשי עצרת) | קדושתו מרחם | מקדש 9 ו-11. | קדשי קדשים | גם בציבור |
| שמן ולבונה |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
