ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פט. בתחילת הפרק - פט: 9 שורות מלמטה)
שני סוגי קדימויות: 1. תדירות. 2. קדושה.
חלק א - כל התדיר קודם
א. משנה
הכלל - כל התדיר קודם - תמידין>מוספי שבת>מוספי ר"ח>מוספי חגים
מקור במשנה - (במדבר כח, כג-כד) - " כג מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת-אֵלֶּה . כד כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' עַל-עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ." (תמיד>פסח).
ב. גמרא
במשנה יש מקור לתמיד>פסח (תדיר>לא תדיר),
אבל מניין שגם ר"ח>פסח (לא תדיר>עוד יותר לא תדיר)?
1. ר' אילעא - " כאלה תעשו ליום" - שמוספי כל הפסח כמו של היום הראשון, כולל בשבת חוה"מ - שמוסף שבת>מוסף פסח .
דחייה - הפסוק נצרך לגופו.
[ ניסיון הצלה - היה ניתן להיכתב "אלה תעשו...".
דחייה - 1. א"כ היה מובן שאחד בכל יום כבש אחד. דחיית הדחייה - כתוב "ליום". 2. אלה תעשו - הכוונה ליום הראשון (לנאמר בפסוק הקודם), לכן כתוב "כ אלה...". וממילא הפסוק נצרך לגופו] .
2. כאלה תעשו - שכל העשיות שוות.
3. אביי - מהפסוק הראשון - מהתוספת של "אשר לעולת התמיד" - ללמד שהעיקרון הוא שהיא תדירה יותר.
חלק ב - כל המקודש קודם
משנה
העיקרון - כל המקודש מחברו קודם.
דוגמאות:
בזבחים:
חלקים שונים:
1. דם חטאת > דם עולה (חטאת מכפרת)
(גם לפני השחיטה - חטאת>עולה (ר" קורקוס)).
2. אימורי עולה>אימורי חטאת (עולה כליל).
קדימות כללית בזבחים:
3. חטאת>אשם (4 מתנות + יסוד מפורש. בגמרא נבאר שהכוונה לאימורי חטאת>אימורי אשם).
4. אשם>תודה, נזיר (קודש קדשים)
5. תודה ואיל נזיר>שלמים (נאכלים ליום אחד ולא יומיים, + לחם)
6. שלמים>בכור (2 שהם ארבע (בכור רק אחד), נסכים חזה ושוק).
7. בכור>מעשר בהמה (קדושתו מהרחםפ, נאכל לכהנים).
סוגי קרבנות שונים
8. מעשר>עופות (זבח, אפילו שהן עולה וחטאת + יש בו דם ואימורים (לחטאת העוף - רק הדם למזבח)).
9. עופות>מנחות (מיני דמים).
בתוך המנחות והעופות
10. מנחת חוטא>מנחת נדבה (באה לכפר)
11. חטאת העוף>עולת העוף (כנ"ל).
עמוד ב
גמרא
א. מקור
A. (אחרונים - עצם הכלל שהקדוש קודם - מסברא. כאן הגמרא שואלת על החלוקה הפנימית לדם ואיברים).
ת"ר -
במדבר ח - ו קַח אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. ח וְלָקְחוּ פַּר בֶּן-בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. יב וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת-יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה לה' לְכַפֵּר עַל-הַלְוִיִּם.
מצד אחד - וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה - חטאת>עולה - בדם (ובעשייה הכללית).
אך מצד שני - וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת - עולה>חטאת - באימורים.
B. ולמה לא מסתפקים בחטאת רגילה בזריקה הראשונה (הרי השאר לא מעכבות (לח.)).
תשובות -
1. הרי חטאת הלויים כלל לא באה על חטא, ובכ"ז קודמת, אז גם בשאר הזריקות של חטאות רגילות.
2. במערבא - הואיל והתחיל גומר.
ב. שאלות שונות על שילובים שונים של המקרים במשנה
1. שני החזקים בעולה וחטאת : דם חטאת (מרצה) - איברי עולה (כליל)?
2. שני החלשים בעולה וחטאת : אימורי חטאת (לא כליל) - דם עולה (לא מכפר)?
3. דם עולה - דם אשם?
אמנם דם האשם מכפר, אך חלש מדם החטאת (1. לא על כרת. 2. שתיים שהן ארבע).
ראיות:
a. דם עולה>דם אשם: במשנה כתוב דם חטאת>דם עולה, ואם גם דם אשם, היו כותבים דם אשם.
דחיית הראיה - המשנה רצתה לדבר על עולה וחטאת גם לגבי אימורים (ולא רצתה לחדש לגבי אימורי אשם, כי אז לא היינו יודעי לגבי אימורי חטאת).
b. דם אשם>דם עולה: כתוב במשנה - חטאת>אשם . משמע - עולה לא קודמת לאשם. ולכאורה הכוונה לדם.
דחיית הראיה - הכוונה לאימורים (אימורי חטאת>אימורי אשם, וכל שכן שאימורי עולה>אימורי אשם).
ולגבי דם, מן הסתם - דם חטאת>דם אשם, אך זה לא כתוב במשנה.
4. תודה - איל נזיר? (תודה - 4 סוגי לחמים ובאיל נזיר 2, איל נזיר בא עם עולה וחטאת)
תשובה - ברייתא - תודה קודמת.
ג. שאלות על הסברות במשנה
| חטאת 1 | עולה 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 (צ.) | 10 | 11 | ||
| דם | אימורים | דם | אימורים | אשם | תודה ואיל נזיר | שלמים | בכור | מעשר | עופות | מנחות | מנחת חוטא | מנחת נדבה |
חוזק ביחס למי שאחריו | מכפר, 4 נתינות |
|
| כליל | קדש קודשים | נאכלים ליום 1 + לחם | 2 שהן 4 + נסכים חזה ושוק | קדשו מרחם + לכהנים | זבח + דם ואימורים למזבח | מיני דמים |
| מכפרת |
|
חוזק ביחס למי שלפניו |
|
|
|
| קיצבה | לחם | בציבור (כבשי עצרת) | קדושתו מרחם | מקדש 9 ו-11. | קדשי קדשים | גם בציבור |
| שמן ולבונה |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












