ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
משפחת בורנשטיין, הזמינה הובלת דירה מטבריה לחיפה, מ'מוביל הכל". רמי, הבעלים והמנהל של 'מוביל הכל' ביקר בביתם, על מנת להעריך את נפח ההובלה. כיוון שמדובר היה בכמות גדולה של חפצים, סוכם על העברת המטלטלין על ידי משאית ונגרר בעלי נפח דומה.
בשעות הבוקר החלה העמסת החפצים - תחילה על הנגרר, ואחר כך על המשאית. בשעות אחרי הצהרים, לאחר שתכולת הדירה הועמסה על המשאית והנגרר, יצאה המשאית לדרך. במשאית ישב רמי ושני סבלים ולאחריו נסעה מכונית מסחרית של החברה שבה נסעו עובד של 'מוביל הכל' וכן מר בורנשטיין.
אין חולק כי על הנגרר הועמס ציוד בכמות גבוה מזו המותרת על פי הרישוי ממשרד התחבורה לשימוש במרכב של נגרר זה. הרישוי של הנגרר הוא ל2 טון. להערכת רמי הועמס עליו כ3-2.5 טון. בתחילת הנסיעה, הדבר בא לידי ביטוי בכך שגלגלי הנגרר היו פחוסים. כמו כן, יצול הנגרר (הרכיב המחברו עם המשאית), הגיע לגובה נמוך. בתחנת הדלק הסמוכה למקום היציאה, מילא הנתבע אויר בגלגלים.
לאחר כחצי שעה, עלה עשן מעומק הנגרר. העשן זה התפתח במהרה לשרפה ונסיונות הכיבוי לא צלחו. לאחר מכן, כובתה השריפה בידי מכבי האש. רוב מוחלט של תכולת הנגרר נשרף או ניזוק באופן המוציא אותו משימוש.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
117 - שותפות זה לא משחק – חלק ג'
118 - שומרים על ההובלה
119 - שומרים על ההובלה 3
טען עוד
תכולת המכולה לא הייתה מבוטחת על ידי התובעים או הנתבע. התובעים טוענים שמקובל שחברת ההובלה דואגת לבטח את התכולה.
לטענת הנתבע- הוא לוקח אחריות אישית על כל נזק שנגרם מחמת פעולה שלו, אך אינו מבטח
מפני נזקים שאינם נגרמים על ידו.
פסק הדין
שנינו: "כל האומנים שומרי שכר הן".1 וכן נפסק להלכה בשו"ע2 . דינו של שומר שכר הוא שהוא פטור מן האונסים, וחייב בפשיעה ובגניבה ואבידה.
עם זאת, מצאנו ב"דברי הגאונים3" כתב שמי ששכר בעל עגלה להוליך סחורה ובעל הסחורה נסע עמו בעגלה ונגנבה הסחורה בדרך שבעל העגלה כיון שאינו מקבל שכר שמירה ממש אלא שכר הולכה בלבד. וכעין זה כתב בשו"ת אגרות משה4 שבעל עגלה אפילו אינו בגדר שומר חינם, שמסתמא לא קיבל עליו לשמור כשבעל הסחורה עמו. לפי זה, נהג מונית אינו נדון כשומר על החפצים שהנוסעים מניחים במונית5.
נראה שאין לדמות את דברי הפוסקים האלו לנדון דידן, שכן בשירותי הובלה השכירות היא על העברת החפצים בצורה בטוחה. השירות כולל העמסת החפצים מקצועית ונהיגה בטוחה, ובזה הוא שונה מנהג מונית שעיקר תפקידו הוא להוביל את הנוסעים.
האם כשומר שכר ממש?
הגמרא במסכת בבא מציעא6 קובעת, ששומר בהמות שהעביר את הבהמה במעבר צר, ודחפה אחת את חברתה וזו נפלה ומתה, חייב בתשלומי הנזק, למרות, שזהו סיכון סביר, שאנשים נוהגים לקחת על עצמם.
הגמרא מסבירה, שטעם הדין הוא, שהבעלים טוען כלפי השומר: "להכי יהבי לך אגרא לנטורי לי נטירותא יתירתא". דהיינו, שומר שכר חייב בשמירה ברמה גבוהה יותר מאשר הנורמה הרגילה של ההתנהגות, וזאת משום שהוא קיבל את שכרו על מנת שינהג בזהירות רחבה זו.
במשנה למלך7 הביא מדברי מהרש"ך שגם לדעת הפוסקים שאדם שמצא אבידה, שדינו כשומר שכר, הוא אינו ממש כשומר שכר לכל דיניו כיון שאינו נוטל שכר ממש ולכן כל ששמר כראוי לו פטור, ולא מוטלת עליו החובה הנוספת של שמירה מעולה. המשל"מ והקצות החושן שם דחו דבריו.
נראה, שאין למחלוקת זו נפ"מ בנדון דידן, שכן, המוביל חפץ בשכר דינו כשומר שכר גמור, כמבואר בבא מציעא פ"ב ע"ב. הטעם הוא, שברור שהשכר הניתן למוביל אינו רק על העברת החפצים ממקום למקום אלא גם על הזהירות בשמירה על החפצים ובביצוע ההובלה. על כן, דינו של מוביל בשכר הוא כשל שומר שכר גמור, שחייב גם במקרה של נזק שנגרם מחוסר שמירה מעולה.
שמירה בבעלים.
עובדת היות הבעלים עם עובד של המוביל ברכב מלווה, אין בה כדי לפטור את המוביל משום "שמירה בבעלים". מסוגיות הגמרא עולה שדווקא במצבים בהם משתתף הבעלים בפעולות לתועלת ולעזרת השומר (דהיינו: השואל, השוכר, או השכיר, בנדו"ד) - השומר פטור מחיובי שמירה. אך הימצאות הבעלים אינה פוטרת מדין שמירה בבעלים.
כאן, כיוון שהבעלים, התובע, רק נכח במקום, אין מקום כלל לדון את המצב כ'שמירה בבעלים', הפוטרת את השכיר מאחריות על החפצים.
לסיכום, דינו של רמי כשל שומר שכר, החייב בגניבה ואבידה. נבהיר, ש"גניבה ואבידה", פירושו של דבר שחייב גם במקרים שאינם בפשיעתו של השומר, כל עוד אינם אונס גמור.
בגיליונות הבאים, נעסוק בהיבטים הלכתיים נוספים של האירוע. ביניהם, האם מדובר בפשיעה, המקרה דומה ל"גניבה ואבידה" או שנחשב ל"אונס"? האם היה הנתבע חייב לבטח את החפצים?
____________________________________________________
1 ב"מ פ ע"ב
2 סימן ש"ו ס"א.
3 כלל צו ס' ע"ז בשם שו"ת שאילת שלום מהדו"ת ס' קצג
4 חו"מ ח"א ס' ע'
5 וראה עוד בספר "פתחי חושן" בהלכות פיקדון פ"א הערה י'
6 צג ע"ב
7 (פ הרמב"ם פרק י' מהל' שכירות ; ובקצות החושן ס' עב סק"ה
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
