ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה
משנה - המשך דיני קדימה בקרבנות
A. יוצא דופן לקדימה - אשם מצורע>חטאת , כי בא לגמור את טהרתו (מכשירו לקדשים וביאת מקדש).
(בדרך אגב - אשם מצורע ונזיר יוצאי דופן גם ב: בני שנה, לא שני שקלים).
B. דיני הקדימה - גם לגבי אכילת הבשר .
C. קרבן מאתמול - קרבן מהיום
תוס' - לגבי האכילה
1. שלמים מאתמול>שלמים מהיום (שלא נפספס).
2. שלמים מאתמול - חטאת של היום:
ר"מ - שלמים קודמים (הטעם הנ"ל>מקודש). חכמים - חטאת קודמת (מקודש גובר).
רש"י - לגבי ההקרבה
1. שלמים שהובאו אתמול (ולא נשחטו)>שלמים שהובאו היום - לעניין שחיטה (ואפילו שהראשונים הובאו בלילה, כשממילא א"א לשחוט).
2. שלמים שהובאו אתמול ולא נשחטו, (או - הובאו היום ונשחטו) > חטאת קודמת לפי כולם.
אבל - שלמים שהובאו אתמול + נשחטו כבר - מחלוקת אם זריקת דמם קודמת לשחיטת החטאת:
ר"מ - שלמים קודמים (לא לזלזל כל כך), חכמי ם - חטאת (קדשי קדשים).
D. צורת האכילה - איך שרוצים (צורת הבישול, תבליני חולין ותרומה).
גמרא
שאלות שמנסים לפושטן ממשנתנו:
א. מה קודם - תדיר או מקודש?
1. ראיות שתדיר קודם -
a. מהמשנה הראשונה - תמידין>מוספי שבת, מוספי שבת>ר"ח, מוספי ר"ח>מוספי רה"ש - תדיר קודם למקודש.
דחייה - שניהם מקודשים באותה מידה (שבת, ר"ח, רה"ש - משפיע לא רק על המוסף שלו אלא על כל קרבנות היום).
b. קידוש לב"ה - ברכת היין בקידוש (תדירה)>ברכת היום (קדושה), מנחה >מוסף שבת (הלכה לרי"ח).
כולם קדושים באותה רמה (דחייה דומה - קדושת השבת חלה גם בברכת היין ובמנחה).
2. ראיות שהקדוש קודם
ממשנתו - שלמים של אתמול>חטאת של היום (לפי ר"מ), משמע - חטאת של היום>שלמים של היום לפי כולם , - אפילו שהשלמים תדירים .(היה אפשר להקשות גם מהמשנה בדף פט.)
דחיית רבא - השלמים לא תדירים, אלא רק מצוים יותר (כי אין חיוב).
[מקשה רב הונא בר יהודה - מצוי=תדיר: בברייתא - מילה תדירה מפסח. והרי היא רק מצויה.
תשובה - 1. הכווונה שתדירה במצוות (רש"י - 13 בריתות). 2. כיוון שהיא הרבה יותר מצויה - זה כבר " תדיר "].
האיבעיא לא נפשטה .
(א אמצע)
ב. מה גובר - דיני הקדימה או " אין מעבירין על המצוות "?
המקרה - שחט את הפחות תדיר, האם יזזוק או שיעיבר על המצוות, וישחט את היותר תדיר?
ראיות שהקדימה>"אין מעבירין"
(ודחיות ל1-3 - כאן ממילא על אחד מהם נצטרך חהעביר, אז דיני הקדימה חלים).
1. ממשנתנו -
ר"מ - שלמים של אתמול שנשחטו > שחיטת חטאת של היום, נדייק - שלמים של היום שנחטו - נפסיק ונעשה את החטאת (וכש"כ לרבנן - שגם בשל אתמול נפסיק).
דחייה - כוונת המשנה שגם החטאת כבר שחוטה , ואז - מאתמול גובר לפי ר"מ, אך מהיום - כיון ממילא באחד מהם נצטרך להעביר , אז הקדוש גובר.
2-3. מקידוש ומנחה -
כאמור - לב"ה - יין (תדיר) > יום (לא תדיר), אפילו שהיום התחיל לפני שהביאו את היין,
מנחה>מוסף, אפילו שזמן המוסף מהבוקר,
אז יוצא שמעבירים על היום / מוסף .
דחייה - כיון שכבר הביאו את היין/הגיע זמן מנחה - אז ממילא על אחד מהם צריך להעביר.
4. תמיד>פסח - (משנה פסחים סא) - אפילו שכבר שחט הפסח - יחכו עם הדם וישחטו קודם את התמיד (מעבירין על פסח).
דחייה - מדובר שכבר שחטו התמיד (וכך גם מדויק במשנה שם), אך עוד לא זרקו, ויוצא שממילא על אחד יעבירו.
גם איבעא זו לא נפשטה.
ג. היתר צורת האכילה - "לך נתתים למשחה" - לגדולה, כדרך המלכים.
חלק ב - משנה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
