ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה
משנה - המשך דיני קדימה בקרבנות
A. יוצא דופן לקדימה - אשם מצורע>חטאת , כי בא לגמור את טהרתו (מכשירו לקדשים וביאת מקדש).
(בדרך אגב - אשם מצורע ונזיר יוצאי דופן גם ב: בני שנה, לא שני שקלים).
B. דיני הקדימה - גם לגבי אכילת הבשר .
C. קרבן מאתמול - קרבן מהיום
תוס' - לגבי האכילה
1. שלמים מאתמול>שלמים מהיום (שלא נפספס).
2. שלמים מאתמול - חטאת של היום:
ר"מ - שלמים קודמים (הטעם הנ"ל>מקודש). חכמים - חטאת קודמת (מקודש גובר).
רש"י - לגבי ההקרבה
1. שלמים שהובאו אתמול (ולא נשחטו)>שלמים שהובאו היום - לעניין שחיטה (ואפילו שהראשונים הובאו בלילה, כשממילא א"א לשחוט).
2. שלמים שהובאו אתמול ולא נשחטו, (או - הובאו היום ונשחטו) > חטאת קודמת לפי כולם.
אבל - שלמים שהובאו אתמול + נשחטו כבר - מחלוקת אם זריקת דמם קודמת לשחיטת החטאת:
ר"מ - שלמים קודמים (לא לזלזל כל כך), חכמי ם - חטאת (קדשי קדשים).
D. צורת האכילה - איך שרוצים (צורת הבישול, תבליני חולין ותרומה).
גמרא
שאלות שמנסים לפושטן ממשנתנו:
א. מה קודם - תדיר או מקודש?
1. ראיות שתדיר קודם -
a. מהמשנה הראשונה - תמידין>מוספי שבת, מוספי שבת>ר"ח, מוספי ר"ח>מוספי רה"ש - תדיר קודם למקודש.
דחייה - שניהם מקודשים באותה מידה (שבת, ר"ח, רה"ש - משפיע לא רק על המוסף שלו אלא על כל קרבנות היום).
b. קידוש לב"ה - ברכת היין בקידוש (תדירה)>ברכת היום (קדושה), מנחה >מוסף שבת (הלכה לרי"ח).
כולם קדושים באותה רמה (דחייה דומה - קדושת השבת חלה גם בברכת היין ובמנחה).
2. ראיות שהקדוש קודם
ממשנתו - שלמים של אתמול>חטאת של היום (לפי ר"מ), משמע - חטאת של היום>שלמים של היום לפי כולם , - אפילו שהשלמים תדירים .(היה אפשר להקשות גם מהמשנה בדף פט.)
דחיית רבא - השלמים לא תדירים, אלא רק מצוים יותר (כי אין חיוב).
[מקשה רב הונא בר יהודה - מצוי=תדיר: בברייתא - מילה תדירה מפסח. והרי היא רק מצויה.
תשובה - 1. הכווונה שתדירה במצוות (רש"י - 13 בריתות). 2. כיוון שהיא הרבה יותר מצויה - זה כבר " תדיר "].
האיבעיא לא נפשטה .
(א אמצע)
ב. מה גובר - דיני הקדימה או " אין מעבירין על המצוות "?
המקרה - שחט את הפחות תדיר, האם יזזוק או שיעיבר על המצוות, וישחט את היותר תדיר?
ראיות שהקדימה>"אין מעבירין"
(ודחיות ל1-3 - כאן ממילא על אחד מהם נצטרך חהעביר, אז דיני הקדימה חלים).
1. ממשנתנו -
ר"מ - שלמים של אתמול שנשחטו > שחיטת חטאת של היום, נדייק - שלמים של היום שנחטו - נפסיק ונעשה את החטאת (וכש"כ לרבנן - שגם בשל אתמול נפסיק).
דחייה - כוונת המשנה שגם החטאת כבר שחוטה , ואז - מאתמול גובר לפי ר"מ, אך מהיום - כיון ממילא באחד מהם נצטרך להעביר , אז הקדוש גובר.
2-3. מקידוש ומנחה -
כאמור - לב"ה - יין (תדיר) > יום (לא תדיר), אפילו שהיום התחיל לפני שהביאו את היין,
מנחה>מוסף, אפילו שזמן המוסף מהבוקר,
אז יוצא שמעבירים על היום / מוסף .
דחייה - כיון שכבר הביאו את היין/הגיע זמן מנחה - אז ממילא על אחד מהם צריך להעביר.
4. תמיד>פסח - (משנה פסחים סא) - אפילו שכבר שחט הפסח - יחכו עם הדם וישחטו קודם את התמיד (מעבירין על פסח).
דחייה - מדובר שכבר שחטו התמיד (וכך גם מדויק במשנה שם), אך עוד לא זרקו, ויוצא שממילא על אחד יעבירו.
גם איבעא זו לא נפשטה.
ג. היתר צורת האכילה - "לך נתתים למשחה" - לגדולה, כדרך המלכים.
חלק ב - משנה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תורה מן השמים
מסירות או התמסרות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
