ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
המשך מקור לאיסורי עבודת הקרבנות בחוץ
א. העלאה במוקטרי חוץ (=שחוטי חוץ)
רב כהנא – וע ליהם תאמר, תנא דבי רי"ש–ו אליהם תאמר,
רי"ח – גזירה שווה "הבאה" – משחיטה להקטרה.
קושית רב ביבי – למה לא מוגדר ככרת נפרד (=37 כריתות). קשיא. להסביר
(א שליש)
ב. זריקה ושחיטת עוף
סדר הסוגיא
המחלוקת הבסיסית,
A. מה רי"ש יעשה עם הלימוד של ר"ע, ומאיפה ר"ע ילמד אותם דינים.
B. מה ר"ע יעשה עם הלימוד של רי"ש, ומאיפה ר"Hש ילמד את אותם דינים.
טבלת הדינים
| זריקה | לחלק | שאינו חייב על החסר | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה | גזירה שווה לנדרים |
רי"ש | דם יחשב... דם שפך. | או זבח | לא יביאנו + לעשות אותו (מוקטרי פנים וחוץ) | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
|
ר"ע | "או זבח" (בהעלאה). | לא יביאנו. | לעשות אותו – פטור במוקטרי חוץ. | דם יחשב | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
טבלת הלימודים
| דם יחשב | או זבח | לא יביאנו | לעשות אותו | או אשר ישחט | זה הדבר |
רי"ש | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ | שלא חייב על חסר – במוקטרי פנים | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה |
ר"ע | שחיטת עוף | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ. | שחיטה ולא מליקה |
|
(א 3-)
ג. (משנה קיב) קמיצה וקבלת הדם – פטור.
A. מנלן? פשוט אין סיבה לחייב.
B. לכאורה יש סיבה לחייב
בניין אב משותף משחיטה (חמורה שנפסלת שלא לאוכלין בפסח) + זריקה (חמורה – שזר חייב מיתה, משא"כ קמיצה וקבלה).
דחייה – לא ניתן לעשות בניין אב
כי אם כן ניתן ללמוד גם זריקה - משחיטה (חומרא בפסח) + הקטרה (יש במנחה).
אלא שנכתב בזריקה, ללמד שלא עושים בניין אב.
(ב 6+)
ד. כמה פעולות בהעלם אחד
a. שחט וזרק
לרי"ש – חייב 1 - כי נלמד מאותה פרשייה (דם שפך – בשחיטה)
לר"ע – ר' אבהו - 2 (נלמד מפרשיית העלאה) , אביי – 1 (שם תעשה – כל שאר העשיות יחד (שחיטה וזריקה).
b. זרק והעלה
לרי"ש – 2 (נלמד מפרשיית השחיטה)
ר"ע – ר' אבהו – 1 (אותה פרשייה), אביי – 2 (התורה חילקה – שם תעלה שם תעשה).
c. שחט + זרק +העלה – חייב 2 לפי כולם
לרי"ש – שחיטה וזריקה – 1, העלאה 1.
לר"ע – שחיטה – 1, זריקה והעלאה 1.
ולא אומרים שיש לחלק בין זריקה להעלאה בגל ה"שם שם", כי אז נחבר את הזריקה לשחיטה).
ה. מה נחשב "חוץ"?
A. בפסוקים (ויקרא יז)– "ג אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה . ד וְאֶל- פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ...".
B. אם היה רק "חוץ למחנה" – חוץ לג' מחנות, לכן כתוב במחנה.
אם היה רק "במחנה" – אפילו בעזרה בדרום/צפון, לכן כתוב חוץ למחנה – דווקא מקום שלא ניתן להקריב שם א"פ.
C. שוחט על גג ההיכל
עולא – חייב (אפילו שזה בעזרה) – כיוון שלא ניתן להקריב שם. חוץ = מקום בו לא ניתן להקריב. כמו הברייתא .
רבא – פטור ("ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" – שהרי הביאו לפתח (הביאו לעזרה) – חוץ = חוץ לחלל העזרה .
[ וקשה – למה צריך "במחנה" ו"חוץ למחנה", אפשר ללמוד הכל מ"פתח אוהל מועד".
תשובה: לחייב גם כשחלק מהבהמה בפנים (גופה בפנים וצווארה בחוץ. פשיטא. צווארה בפנים וגופה בחוץ). וכיוון שכבר כתוב, צריך גם "מחוץ למחנה", שלא נחייב דרום/צפון].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












