ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
המשך מקור לאיסורי עבודת הקרבנות בחוץ
א. העלאה במוקטרי חוץ (=שחוטי חוץ)
רב כהנא – וע ליהם תאמר, תנא דבי רי"ש–ו אליהם תאמר,
רי"ח – גזירה שווה "הבאה" – משחיטה להקטרה.
קושית רב ביבי – למה לא מוגדר ככרת נפרד (=37 כריתות). קשיא. להסביר
(א שליש)
ב. זריקה ושחיטת עוף
סדר הסוגיא
המחלוקת הבסיסית,
A. מה רי"ש יעשה עם הלימוד של ר"ע, ומאיפה ר"ע ילמד אותם דינים.
B. מה ר"ע יעשה עם הלימוד של רי"ש, ומאיפה ר"Hש ילמד את אותם דינים.
טבלת הדינים
| זריקה | לחלק | שאינו חייב על החסר | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה | גזירה שווה לנדרים |
רי"ש | דם יחשב... דם שפך. | או זבח | לא יביאנו + לעשות אותו (מוקטרי פנים וחוץ) | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
|
ר"ע | "או זבח" (בהעלאה). | לא יביאנו. | לעשות אותו – פטור במוקטרי חוץ. | דם יחשב | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
טבלת הלימודים
| דם יחשב | או זבח | לא יביאנו | לעשות אותו | או אשר ישחט | זה הדבר |
רי"ש | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ | שלא חייב על חסר – במוקטרי פנים | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה |
ר"ע | שחיטת עוף | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ. | שחיטה ולא מליקה |
|
(א 3-)
ג. (משנה קיב) קמיצה וקבלת הדם – פטור.
A. מנלן? פשוט אין סיבה לחייב.
B. לכאורה יש סיבה לחייב
בניין אב משותף משחיטה (חמורה שנפסלת שלא לאוכלין בפסח) + זריקה (חמורה – שזר חייב מיתה, משא"כ קמיצה וקבלה).
דחייה – לא ניתן לעשות בניין אב
כי אם כן ניתן ללמוד גם זריקה - משחיטה (חומרא בפסח) + הקטרה (יש במנחה).
אלא שנכתב בזריקה, ללמד שלא עושים בניין אב.
(ב 6+)
ד. כמה פעולות בהעלם אחד
a. שחט וזרק
לרי"ש – חייב 1 - כי נלמד מאותה פרשייה (דם שפך – בשחיטה)
לר"ע – ר' אבהו - 2 (נלמד מפרשיית העלאה) , אביי – 1 (שם תעשה – כל שאר העשיות יחד (שחיטה וזריקה).
b. זרק והעלה
לרי"ש – 2 (נלמד מפרשיית השחיטה)
ר"ע – ר' אבהו – 1 (אותה פרשייה), אביי – 2 (התורה חילקה – שם תעלה שם תעשה).
c. שחט + זרק +העלה – חייב 2 לפי כולם
לרי"ש – שחיטה וזריקה – 1, העלאה 1.
לר"ע – שחיטה – 1, זריקה והעלאה 1.
ולא אומרים שיש לחלק בין זריקה להעלאה בגל ה"שם שם", כי אז נחבר את הזריקה לשחיטה).
ה. מה נחשב "חוץ"?
A. בפסוקים (ויקרא יז)– "ג אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה . ד וְאֶל- פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ...".
B. אם היה רק "חוץ למחנה" – חוץ לג' מחנות, לכן כתוב במחנה.
אם היה רק "במחנה" – אפילו בעזרה בדרום/צפון, לכן כתוב חוץ למחנה – דווקא מקום שלא ניתן להקריב שם א"פ.
C. שוחט על גג ההיכל
עולא – חייב (אפילו שזה בעזרה) – כיוון שלא ניתן להקריב שם. חוץ = מקום בו לא ניתן להקריב. כמו הברייתא .
רבא – פטור ("ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" – שהרי הביאו לפתח (הביאו לעזרה) – חוץ = חוץ לחלל העזרה .
[ וקשה – למה צריך "במחנה" ו"חוץ למחנה", אפשר ללמוד הכל מ"פתח אוהל מועד".
תשובה: לחייב גם כשחלק מהבהמה בפנים (גופה בפנים וצווארה בחוץ. פשיטא. צווארה בפנים וגופה בחוץ). וכיוון שכבר כתוב, צריך גם "מחוץ למחנה", שלא נחייב דרום/צפון].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
איך המזוזה שומרת עלינו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
כשר קצר ולעניין!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מתנות בחינם
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
דיני פלסטר בשבת
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
