ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - קרבנות ועבודות בהם אין חיוב על עבודה בחוץ.
א. פטור על קרבנות שלא קרבים בפנים - לא ראויים ל"פתח אוהל מועד".
שריפת פרה אדומה והקרבת שעיר המשתלח.
ב. קרבנות פסולים (שפסולים גם בדיעבד) - (ראויים לפתח, אך) לא ראויים להיקרב
רובע ונרבע, מוקצה לע"ז ונעבד,
מחיר כלב ואתנן,
כלאיים, טריפה ויוצא דופן.
בעלי מום.
תורים קטנים או בני יונה גדולים.
מחוסר זמן בבהמה,
ג. מצבים שונים שלא מאפשרים הקרבה
אותו ואת בנו
מחוסר זמן (ההמה קטן מ-8, או שזמן הקרבן לא הגיע (זבה לפני היום ה-8).
(בזבה וכד' - רק בחטאת ואשם פטורים, אך עולה ושלמים - ראויים לנדבה, לכן חייבים).
ד. דעת ר"ש
באם ראוי לבוא לאחר זמן - אין כרת אך יש לאו (בגמרא - איזה לאו) -
מום עובר, תור קטן, אותו ואת בנו, מחובר זמן.
ה. סוגי וחלקי קרבנות שלא קרבים
מקריב בשר שמיועד לאכילה :
לישראל - שלמים,
לכהנים - בחטאת, אשם, שלמי ציבור בשבועות, מותר מנחת העומר, שתי הלחם של שבועות, לחם הפנים, שיירי מנחות (אחרי הקמיצה).
ו. פעולות שאינן מעבודות הקרבן
A. (בגמרא קטו: - עבודות שאינן גמר, אלא רק שלב בעבודה).
במנחה -
יוצק שמן על מנחה,
פותת את המנחה (מפורר אחרי האפיה),
בולל שמן בסולת (או בפתיתים).
מגיש מנחה (קרן דרומית מערבית)
! - קומץ את המנחה (אפילו שזה עבודה, ראה להלן ז)
בקרבן -
מולח,
מניף (כמו חזה ושוק של שלמים)
! - מקבל דם - (אפילו שזה עבודה, ראה להלן ז).
שאר עבודות במשכן
מסדר את לחם הפנים על השולחן,
מטיב את הנרות (מפתילות ודשן)
B. על פעולות אלו גם לא חייבים משום -
זרות (אמנם אסור, אך פטור (ועבדתם - עבודת תם - עבודה שמסיימת)),
טומאה (נלמד מזרות)
מחוסר בגדים - נחשבים כזר,
לא רחוץ - גזירה שווה למחוסר בגדים.
(ב אמצע)
חלק ב –
תיאור הסטורי של היתר ואיסור הבמות , מה הדין בכל שלב, וההבדל בין במת ציבור, יחיד והמשכן.
להשלים
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












