ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הסעיף הראשון במשנה - פרה אדומה ושעיר המשתלח.
חלק א - פרה אדומה שנשרפה חוץ מגיתה - לא חייב על עבודת חוץ.
א. A. אם יש "חוץ", יש מיקום, מהו אותו מיקום (שחוצה לו פסולה , אך לא עובר על עבודת חוץ )
1. ר"ל - במקום הבדוק מטומאה (מחלוקת מפרשים אם סובר שממש נפסלת אם לא היתה שם, כרגע נניח שכן).
2. רי"ח - בתוך חומת ירושלים.
B. למה רי"ח לא ענה שהכוונה לשלא כנגד פתח ההיכל?
(הרי בנשרפה שלא כנגד הפתח - רי"ח פוסל (היקש בין ההזאה לשריפה) ור' אושעיא מכשיר (על פירשה ישרוף - יכול לשרוף בכל מקום שפרשה נשמתה)).
תשובה - כי זה חידוש גדול יותר (שאפילו שהתקרבה - פסולה (אך עדיין לא חייב על "עבודת חוץ").
(א אמצע)
ב. האם ארץ ישראל בדוקה ממתים - מחלוקת רי"ח ור"ל
A. המחלוקת
ר"ל - אינה בדוקה - ירד מבול גם בא"י,
רי"ח - בדוקה - לא ירד מבול בא"י
(גם לר"ל מדובר בחומרא בפרה אדומה, שכן לא חוששים לקבר התהום מלפני מתן תורה, וכן בתחומים אחרים לא חששו לזה).
B. דרישת הפסוק - ר"נ בי"צ -
יחזקאל כב - כג וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. כד בֶּן-אָדָם אֱמָר-לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם.
ר"ל - הסוף בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה (שהרי - האם עלייך לא ירד הגשם? ירד!).
רי"ח - ההתחלה בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה? את מטוהרה! שהרי עלליך לא ירדו הגשמים.
(א שליש תחתון)
B. קושיות:
1. קושיא לרי"ח -
למה דאגו שהילדים ששואבים את מי החטאת יגדלו הל חצר מעל חלל? מכאן שיש חשש .
תשובה - זאת חומרא מיוחדת (אך במיקום השריפה - לא החמירו לפוסלה).
2. קושיא -
ברייתא - פעם מצאו עצמות במקדש, ורצו לגזור מחשש טומאה בכל ירושלים, ואמר ר' יהושע שלא יגזרו -
"לא בושה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו?!
איה מתי מבול? איה מתי נבוכדנצר?" - כיוון שהם אינם כנראה שהעצם היה ארוע חד פעמי.
(ברור שהעצמות מנבוכדנצר פונו, המחלוקת לגבי המבול) -
a. ראיה לרי"ח - אין חשש (המבול לא היה בא"י, ועצמות נבוכדנצר פונו).
תשובה - היו עצמות גם של המבול, אך פונו , אך רק מירושלים, ולא מהר הזיתים .
b. ראיה לר"ל - כמו שהיו עצמות של נבוכדנצר, היו גם של המבול, ושניהם פונו מירושלים.
תשובה - הא כדאיתא והא כדאיתה.
(ב 5+)
3. קושיא -
במבול - "מכל אשר בחרבה מתו".
a. ראיה לר"ל - מתו בכל מקום , גם בארץ ישראל.
תשובה - מתו מהחום (רב חסדא - נענשו ברותחין).
b. ראיה לרי"ח - מתו בחרבה (מקום יבש - א"י).
תשובה - מקום שהיה חרבה (ונקרא חרבה - ללמד שדגים שבים לא מתו).
(ב שליש)
4. קושיא לר"ל - איך הראם שרד?
1. ר' ינאי - הכניסו גורים.
דחייה - גם הגורים עצומים כמו הר תבור.
2. רי"ח (לטובת ר"ל) - היה ליד התיבה והכניס חוטמו, וקשרו קרניו שלא יתנתק.
(ונעשה נס שליד התיבה לא היה רותח, שהרי אם היה רותח גם הזפת היה נמס וגם עוג היה נשרף).
C. שאלה על ר"ל - הרי העצמות נאספו לבבל?
תשובה - ודאי חלק נדבקו בטיט ונשארו בא"י.
[נקראת מצולה - שנצטללו שם, נקראת שנער - שננערו לשם.
ואכן אמר ר' אמי שמי שאוכל מעפר בבל כאילו אוכל בשר אבותיו/שקצים ורמשים.
(ואגב - שנער - מנערת עשיריה, שהעשירות לא נשארת מעבר ל3 חדשים)].
חלק ב - שעיר המשתלח
הקריב השעיר בחוץ - פטור.
המקור - "ואל פתח אוהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'".
במשנתנו - שאינו ראוי לבוא לאוהל מועד. - אחרי ההגרלה והוידוי.
בברייתא - ראוי לבוא, אך לא ראוי לה' (כקרבן). - לפני ההגרלה/וידוי.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
