ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הסעיף הראשון במשנה - פרה אדומה ושעיר המשתלח.
חלק א - פרה אדומה שנשרפה חוץ מגיתה - לא חייב על עבודת חוץ.
א. A. אם יש "חוץ", יש מיקום, מהו אותו מיקום (שחוצה לו פסולה , אך לא עובר על עבודת חוץ )
1. ר"ל - במקום הבדוק מטומאה (מחלוקת מפרשים אם סובר שממש נפסלת אם לא היתה שם, כרגע נניח שכן).
2. רי"ח - בתוך חומת ירושלים.
B. למה רי"ח לא ענה שהכוונה לשלא כנגד פתח ההיכל?
(הרי בנשרפה שלא כנגד הפתח - רי"ח פוסל (היקש בין ההזאה לשריפה) ור' אושעיא מכשיר (על פירשה ישרוף - יכול לשרוף בכל מקום שפרשה נשמתה)).
תשובה - כי זה חידוש גדול יותר (שאפילו שהתקרבה - פסולה (אך עדיין לא חייב על "עבודת חוץ").
(א אמצע)
ב. האם ארץ ישראל בדוקה ממתים - מחלוקת רי"ח ור"ל
A. המחלוקת
ר"ל - אינה בדוקה - ירד מבול גם בא"י,
רי"ח - בדוקה - לא ירד מבול בא"י
(גם לר"ל מדובר בחומרא בפרה אדומה, שכן לא חוששים לקבר התהום מלפני מתן תורה, וכן בתחומים אחרים לא חששו לזה).
B. דרישת הפסוק - ר"נ בי"צ -
יחזקאל כב - כג וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. כד בֶּן-אָדָם אֱמָר-לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם.
ר"ל - הסוף בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה (שהרי - האם עלייך לא ירד הגשם? ירד!).
רי"ח - ההתחלה בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה? את מטוהרה! שהרי עלליך לא ירדו הגשמים.
(א שליש תחתון)
B. קושיות:
1. קושיא לרי"ח -
למה דאגו שהילדים ששואבים את מי החטאת יגדלו הל חצר מעל חלל? מכאן שיש חשש .
תשובה - זאת חומרא מיוחדת (אך במיקום השריפה - לא החמירו לפוסלה).
2. קושיא -
ברייתא - פעם מצאו עצמות במקדש, ורצו לגזור מחשש טומאה בכל ירושלים, ואמר ר' יהושע שלא יגזרו -
"לא בושה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו?!
איה מתי מבול? איה מתי נבוכדנצר?" - כיוון שהם אינם כנראה שהעצם היה ארוע חד פעמי.
(ברור שהעצמות מנבוכדנצר פונו, המחלוקת לגבי המבול) -
a. ראיה לרי"ח - אין חשש (המבול לא היה בא"י, ועצמות נבוכדנצר פונו).
תשובה - היו עצמות גם של המבול, אך פונו , אך רק מירושלים, ולא מהר הזיתים .
b. ראיה לר"ל - כמו שהיו עצמות של נבוכדנצר, היו גם של המבול, ושניהם פונו מירושלים.
תשובה - הא כדאיתא והא כדאיתה.
(ב 5+)
3. קושיא -
במבול - "מכל אשר בחרבה מתו".
a. ראיה לר"ל - מתו בכל מקום , גם בארץ ישראל.
תשובה - מתו מהחום (רב חסדא - נענשו ברותחין).
b. ראיה לרי"ח - מתו בחרבה (מקום יבש - א"י).
תשובה - מקום שהיה חרבה (ונקרא חרבה - ללמד שדגים שבים לא מתו).
(ב שליש)
4. קושיא לר"ל - איך הראם שרד?
1. ר' ינאי - הכניסו גורים.
דחייה - גם הגורים עצומים כמו הר תבור.
2. רי"ח (לטובת ר"ל) - היה ליד התיבה והכניס חוטמו, וקשרו קרניו שלא יתנתק.
(ונעשה נס שליד התיבה לא היה רותח, שהרי אם היה רותח גם הזפת היה נמס וגם עוג היה נשרף).
C. שאלה על ר"ל - הרי העצמות נאספו לבבל?
תשובה - ודאי חלק נדבקו בטיט ונשארו בא"י.
[נקראת מצולה - שנצטללו שם, נקראת שנער - שננערו לשם.
ואכן אמר ר' אמי שמי שאוכל מעפר בבל כאילו אוכל בשר אבותיו/שקצים ורמשים.
(ואגב - שנער - מנערת עשיריה, שהעשירות לא נשארת מעבר ל3 חדשים)].
חלק ב - שעיר המשתלח
הקריב השעיר בחוץ - פטור.
המקור - "ואל פתח אוהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'".
במשנתנו - שאינו ראוי לבוא לאוהל מועד. - אחרי ההגרלה והוידוי.
בברייתא - ראוי לבוא, אך לא ראוי לה' (כקרבן). - לפני ההגרלה/וידוי.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









