ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הסעיף הראשון במשנה - פרה אדומה ושעיר המשתלח.
חלק א - פרה אדומה שנשרפה חוץ מגיתה - לא חייב על עבודת חוץ.
א. A. אם יש "חוץ", יש מיקום, מהו אותו מיקום (שחוצה לו פסולה , אך לא עובר על עבודת חוץ )
1. ר"ל - במקום הבדוק מטומאה (מחלוקת מפרשים אם סובר שממש נפסלת אם לא היתה שם, כרגע נניח שכן).
2. רי"ח - בתוך חומת ירושלים.
B. למה רי"ח לא ענה שהכוונה לשלא כנגד פתח ההיכל?
(הרי בנשרפה שלא כנגד הפתח - רי"ח פוסל (היקש בין ההזאה לשריפה) ור' אושעיא מכשיר (על פירשה ישרוף - יכול לשרוף בכל מקום שפרשה נשמתה)).
תשובה - כי זה חידוש גדול יותר (שאפילו שהתקרבה - פסולה (אך עדיין לא חייב על "עבודת חוץ").
(א אמצע)
ב. האם ארץ ישראל בדוקה ממתים - מחלוקת רי"ח ור"ל
A. המחלוקת
ר"ל - אינה בדוקה - ירד מבול גם בא"י,
רי"ח - בדוקה - לא ירד מבול בא"י
(גם לר"ל מדובר בחומרא בפרה אדומה, שכן לא חוששים לקבר התהום מלפני מתן תורה, וכן בתחומים אחרים לא חששו לזה).
B. דרישת הפסוק - ר"נ בי"צ -
יחזקאל כב - כג וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. כד בֶּן-אָדָם אֱמָר-לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם.
ר"ל - הסוף בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה (שהרי - האם עלייך לא ירד הגשם? ירד!).
רי"ח - ההתחלה בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה? את מטוהרה! שהרי עלליך לא ירדו הגשמים.
(א שליש תחתון)
B. קושיות:
1. קושיא לרי"ח -
למה דאגו שהילדים ששואבים את מי החטאת יגדלו הל חצר מעל חלל? מכאן שיש חשש .
תשובה - זאת חומרא מיוחדת (אך במיקום השריפה - לא החמירו לפוסלה).
2. קושיא -
ברייתא - פעם מצאו עצמות במקדש, ורצו לגזור מחשש טומאה בכל ירושלים, ואמר ר' יהושע שלא יגזרו -
"לא בושה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו?!
איה מתי מבול? איה מתי נבוכדנצר?" - כיוון שהם אינם כנראה שהעצם היה ארוע חד פעמי.
(ברור שהעצמות מנבוכדנצר פונו, המחלוקת לגבי המבול) -
a. ראיה לרי"ח - אין חשש (המבול לא היה בא"י, ועצמות נבוכדנצר פונו).
תשובה - היו עצמות גם של המבול, אך פונו , אך רק מירושלים, ולא מהר הזיתים .
b. ראיה לר"ל - כמו שהיו עצמות של נבוכדנצר, היו גם של המבול, ושניהם פונו מירושלים.
תשובה - הא כדאיתא והא כדאיתה.
(ב 5+)
3. קושיא -
במבול - "מכל אשר בחרבה מתו".
a. ראיה לר"ל - מתו בכל מקום , גם בארץ ישראל.
תשובה - מתו מהחום (רב חסדא - נענשו ברותחין).
b. ראיה לרי"ח - מתו בחרבה (מקום יבש - א"י).
תשובה - מקום שהיה חרבה (ונקרא חרבה - ללמד שדגים שבים לא מתו).
(ב שליש)
4. קושיא לר"ל - איך הראם שרד?
1. ר' ינאי - הכניסו גורים.
דחייה - גם הגורים עצומים כמו הר תבור.
2. רי"ח (לטובת ר"ל) - היה ליד התיבה והכניס חוטמו, וקשרו קרניו שלא יתנתק.
(ונעשה נס שליד התיבה לא היה רותח, שהרי אם היה רותח גם הזפת היה נמס וגם עוג היה נשרף).
C. שאלה על ר"ל - הרי העצמות נאספו לבבל?
תשובה - ודאי חלק נדבקו בטיט ונשארו בא"י.
[נקראת מצולה - שנצטללו שם, נקראת שנער - שננערו לשם.
ואכן אמר ר' אמי שמי שאוכל מעפר בבל כאילו אוכל בשר אבותיו/שקצים ורמשים.
(ואגב - שנער - מנערת עשיריה, שהעשירות לא נשארת מעבר ל3 חדשים)].
חלק ב - שעיר המשתלח
הקריב השעיר בחוץ - פטור.
המקור - "ואל פתח אוהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'".
במשנתנו - שאינו ראוי לבוא לאוהל מועד. - אחרי ההגרלה והוידוי.
בברייתא - ראוי לבוא, אך לא ראוי לה' (כקרבן). - לפני ההגרלה/וידוי.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תורה מן השמים
דיני פלסטר בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
