כוונת הלב | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
במעמד השחר
תפילת העמידה

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
תפילה ובית כנסת
הכוונה בתפילה

9251

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ישנם מאמרים אחדים בחז"ל המעידים על חשיבות הכונה בתפילה ובקריאת שמע, ובכלל בעשיית המצוות כולם. כגון: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" 1 , "בקריאת שמע אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא" 2 , "תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה" 3 ועוד.

מה פירוש כוונת הלב לשמים? ישנם החושבים שכוונה בתפילה היא מחשבה בענינים אלוהיים גבוהים, ובשמות קדושים שרוב בני האדם רחוקים מלדעתם. על כן לפי דעתם, הכוונה היא מצוה לאנשים גדולים בתורה ובאמונה, אך מעבר ליכולת של בני אדם רגילים, ומתוך כך אינם משתדלים במצווה זו של כוונת הלב. כנגד מחשבה זו כתב במפורש בעל המשנה ברורה 4 : שאל יכוון האדם בשמות ויחודים, אם לא מי שהוא בא בסוד ה' ויודע לכוון בלב, וברצונו הפנימי, ומתוך יראת ה' גדולה, שאם לא כן ח"ו מקלקל הרבה. והביא בשם הרש"ל את דברי אחד מגדולי הראשונים, הריב"ש, שהעיד על אחד העצומים מן הראשונים, רבינו שמשון, שאמר שאחר שלמד סתרי קבלה הוא מתפלל כתינוק בן יומו. למדנו מכאן שאפשר להתפלל כתינוק, ובכל זאת התפילה יכולה להיות בכוונה.

שלושת הכוונות
אם כן, מהי כוונת הלב? השו"ע 5 כותב: "המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו שכינה כנגדו, ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילתו". בדברי השו"ע ישנם שלושה דברים שהם מרכיבי הכוונה: א. לשים לב לפירוש המילים הנאמרות בתפילה. ב. המחשבה שהוא מדבר עם הקב"ה היורד משמים ומתייצב מולו, מה שמתברר בפשט המילים "שכינה כנגדו", כלומר ה' שוכן מולו. ג. הסרת המחשבות הטורדות אותו.

קצת קשה איך אפשר לעמוד בעומס כזה של שלושה סוגי מחשבות שונות בבת אחת. האחת נאבקת במחשבות זרות, השנית מדמה לאדם שהוא ניצב ממש מול השכינה והמחשבה השלישית חושבת על המילים שהוא פונה בהם לה' בבקשותיו. באמת הביא המשנה ברורה 6 את דברי בעל ה"פני יהושע" שאין כוונת השו"ע לכוון שלוש כוונות בבת אחת אלא שתי כוונות יש לכוין לפני התפילה, ובתפילה רק כוונה אחת. קודם התפילה יש לאדם להתרכז ברצונו להתפלל, ולהסיר כל מחשבה הטורדת אותו. אחר כך ידמה לעצמו שהוא מדבר עם הקב"ה, ששכינתו פונה אליו ועומדת לנגדו ממש. ואז כשהוא עומד לפני ה' ומתפלל, יש לו לחשוב מחשבה אחת בלבד, והיא את פירוש המילים שהוא אומר לפני ה'.
מובן שאם עושים כל זאת בצורה מסודרת, בלי עצבנות, ובלי התחשבות בלחץ חברתי מסביב, כוונה זו איננה כל כך מסובכת, שהרי בסך הכל צריך לחשוב על מה שאומרים. הקושי הגדול הוא בשתי הכוונות שלפני התפילה. ראשית, המאמץ להשתחרר ממחשבות טורדות שקשורות אלינו בגלל חולשת אמונתנו, שאנו חושבים שבידינו לפתור את הבעיות שלנו. אנו שוכחים שלולי עזרת ה' לא היינו מצליחים לפתור אפילו חלק קטן מהם, וכמה וכמה צרות עברו עלינו שבזמנן רעדנו מפחדן, והקב"ה הצילנו מידם.

הרבה דאגות שיש לאדם הקב"ה עוזר לו ומסירם מעליו, ובדרך כלל כל המחשבות שאדם חושב באותן דאגות לא עוזרות לו ולא פותרות את צרותיו. בכל התחומים יש לנו אב רחמן, טוב ומטיב, גבור ועשיר, אשר לא חיסר ולא יחסר ממידת השגחתו עלינו, והוא יצילנו מכל צרותינו כשם שניצלנו בעבר. ואם בנו אין כח, הנה לו לא יחסר כח להפוך את כל אותם הסדרים ששונאינו מאיימים בהם עלינו. ואם בדאגות הכלל אין לדאוג ועלינו רק לבטוח בו, בודאי שליחיד אין מה לדאוג ועליו להשען על ה' מושיעו באמת. אם כן כאשר בא האדם לדבר עם בוראו, דאגה מנין? הרי לפניו עומד צור ישראל וגואלו, מושיעו ומגינו בעת צרה, שלא עזבם ולא יעזוב.

הכוונה דרך ארץ ישראל וירושלים
אחר שהצלחנו לסלק את אותן הדאגות ומחשבות ההבל האחרות, נתבונן לפני מי אנו עומדים לדבר- לפני שוכן עד, מרום וקדוש, השוכן עם דכא ושפל רוח, ומביט אל עני וחלש. שומע קול תפילה מכל פה, ולא מתעלם מצעקת בניו. טרם יקראו והוא יענה, והוא קרוב מכל קרוב, לכל אשר יקראוהו באמת.

אולם, איך לחשוב למי מתפללים? כאן יש קושי גדול שהרי נאמר בתורה: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה" 7 , והרי בשלושה עשרה עיקרים של האמונה כתוב שצריך להאמין באמונה שלמה שהקב"ה יתברך אין לו גוף, ואין לו דמות הגוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף. ובפתיחת אליהו הנביא זכור לטוב כתוב: "אנת הוא חד ולא בחושבן... ולית מחשבה תפיסא בך כלל", כלומר אתה הוא אחד שהוא מעל החשבון, שאין מחשבה יכולה להשיג אותך כלל. אם כן, מה יש לנו לצייר בדמיוננו בזמן התפילה? וכי אם לא נרצה לדמות כלום, הדמיון שאיננו עוזב את האדם ידמה לו דמיונות שאינם ראויים, ויקלקל את מחשבתו הטהורה.

מובא במסכת יבמות 8 , א"ר ישמעאל בר' יוסי בשם אביו: "המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה". ומפרש רש"י 9 "עיניו למטה"- כלפי ארץ ישראל ששם השכינה נמצאת, ועליה אמר ה' "והיו עיני ולבי שם כל הימים" 10 . אם כן העינים, שהן רומזות למראה והדמיון שאדם מדמה, צריכות להיות כנגד ארץ ישראל.
צריך אדם לראות בעיני מחשבתו את הרי יהודה ואפרים, את העמקים ואת הגיאיות, את הנחלים ואת הנהרות, ובלב כולם את ירושלים עיר הקודש. רק במראה כזה יכול אדם להתקרב ולעמוד לפני ה' אלוהינו מלך העולם. מלכותו על העולם שבו נראית השגחתו על החיים ועל הטוב, על המוות ועל הרע, על השכר ועל העונש, על ישראל ועל העמים. כל אלה יסודם בירושלים עיר הצדק אשר שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. ובלבו של האדם ידע שהקב"ה בעצמו הוא למעלה מן הארץ ומן השמים. כדברי הרב קוק זצ"ל: שהכל בו והוא בכל והוא יותר כל מן הכל.

כוונה זו כלפי ארץ ישראל, אינה מסתיימת בכוונת הדמיון לבד, אלא יש צורך לכוון את פניו ואת גופו ממש לכיוון ארץ ישראל. כלומר, אם הוא בחוץ לארץ וארץ ישראל במערב, יעמוד עם פניו לצד מערב, ואם למזרח, למזרח, או לדרום ולצפון, לפי המקום אשר הוא שם. ואם הוא בארץ ישראל יכוון את פניו לכיוון ירושלים, שנאמר בתפילת שלמה: "והתפללו אליך ארצם אשר נתתה לאבותם, דרך העיר אשר בחרת, ובבית אשר בנית לשמך" 11 . ואם זכה להתפלל בירושלים יכוון את לבו כנגד בית המקדש ולקדש הקדשים אשר בתוכו.

כאן מתברר, שאי אפשר להגיע לדבקות בה' יתברך אם לא מתכוונים כנגד ארץ ישראל וירושלים. ועוד מתברר, שאין להסתפק בכוונת הדמיון בלבד, אלא צריך גם כונת הגוף. ובודאי שיש ללמוד מכאן על ערכה של ארץ ישראל בשבילנו, ועל החובה העצומה להשתדל גם במחשבה וגם במעשה ממש להתקשר אליה, כי היא בית חיינו.
אחרי קביעות מחשבה בתוקף ובבהירות, שכעת אין משהו לנגדנו רק הוא יתברך, ומבלעדיו הכל כאין וכאפס, נוכל באמת לדבר אליו מקירות לבנו את דברי התפילה, וכל אשר עלינו לעשות הוא רק לשים לב למילים שאנו אומרים.

כאשר האדם מצליח להגיע להכרה זו, כמעט שאין צורך במאמץ בשעת התפילה. הכוונה במילים היא קלה ביותר אם האדם אמנם מבין אותן ולמד את פירושן לפני התפילה. כך שניתן לומר שעיקר הצלחת התפילה היא ברגעים המעטים לפני התפילה, אם האדם מכין את לבו ומפנהו ממחשבותיו, ומבין לפני מי הוא מדבר.
כעת מובן מה שהערנו בתחילה מדברי רבינו שמשון שאמר שהיה מתפלל כמו תינוק, ושאלנו איך אפשר להתפלל כמו תינוק הרי תינוק אינו מבין כלום? אבל התינוק יודע בבירור שאמו נמצאת לפניו והוא קורא לה בכל לבו, ולזה צריך רק קצת הכרה ברורה שאפילו תינוק מסוגל לה. מחשבה זו, שאנו מדברים עם ה' יתברך, מסוגל לה כל אחד שפותח את לבו, ואז התפילה זורמת בצורה טבעית בלי הפרעות.

בזאת יתברר לנו גם מדוע נקרא ריכוז מחשבה זו בשם "כוונה". הרי פרוש המילה כוונה הוא מלשון כוונה למטרה, ואיך תהיה משמעות זאת מתאימה למי שיודע פירוש מילים בתפילה, שזוהי כוונה? אלא שהכוונה העיקרית היא שהוא נמצא מול השם, וכאשר הוא נגדו אין להתיחס לשום דבר בעולם. ואז כל דבריו, מחשבותיו ורגשותיו מכוונים רק אל ה', וממילא תפילה זו משיגה גם את המטרה והיא מתקבלת בקלות.

כוונת החסידים וכוונתנו
כתב השו"ע 12 , שחסידים הראשונים היו מתרכזים בכוונתם עד שהיו מגיעים למצב שחושיהם אינם פועלים, והם אינם שומעים ורואים מאומה מבלעדי רגשות לבם ההומים אל ה'. בעצם גם אנו מצווים בשעת התפילה לא להתייחס למראה עינינו, ולכן מן הראוי לסגור עינים בשעת התפילה, או להסתכל בסידור בלבד, ולא להסיט את מבט העין ממנו. וכן ראוי להתרכז באמירת המילים ולא להקשיב לשום רחש אחר.
אם כן מה ההבדל בינינו ובין החסידים? יש לדעת שהם הגיעו למדרגה, שאפילו היה רעש לא נצרכו למאמץ כדי לא לשמוע, אלא באמת לא שמעו ולא ראו מאומה. כאילו העולם כולו, כולל גופם, נעלם, ורק נשמתם נפגשת עם בוראה ומלבדו אין לה בעולמה כלום, אף על פי שהיא יודעת על העולם ומתפללת לתיקונו.

כתב השו"ע 13 בנוגע לנו, שאם באה לו מחשבה זרה ואיננו יכול לדחותה, יפסיק להתפלל עד שתסור אותה מחשבה, ורק אחר כך ימשיך. וכתב עוד 14 , שיזהר לא להתפלל בשעה שהוא טרוד או במקום שיש שם טרדה, כגון רעש של אנשים או של דבר אחר.

אנו, המכירים את מצבנו, יודעים, שאם נקפיד על הלכה זו לא להתפלל כאשר אנו טרודים או במקום שיש בו הפרעות, יתכן ויעברו עלינו ימים שלמים בלי תפילה. על כן פסק השו"ע 15 , שבימינו, שאין אנו מכוונים היטב, ניתן להקל ולהתפלל גם בשעה שאיננו ראויים לגמרי לתפילה. אין הכוונה לוותר על השתדלות ראויה לעליה אל בית ה' בקדושה ובטהרה כאשר נוכל. אלא אנו מתכוונים להראות שגם אם איננו מסוגלים להתפלל אנו קוראים אל ה' מאותו עומק פנימי של נשמתנו, שלשם אין הפרעות העולם מגיעות בכלל. ולכל הפחות במחשבתנו נשתדל למעט ככל האפשר במחשבות זרות, ולהתרכז על כל פנים בברכה הראשונה בכוונה הרצויה של עמידה נוכח פני ה', והבנת המילים האמורות אליו.
על פי מה שלמדנו, הכוונה הראשונה כרוכה במאמץ נפשי, והכוונה בזמן התפילה בפירוש המילים ומשמעות הברכות תלויה בלימוד התפילה, שאותו יש לעשות לפני התפילה.

^ 1 מסכת ברכות דף יז ע"א.
^ 2 שם דף יג ע"א (בגמרא לא נכתב "ואם לאו לא יצא", אולם הוסיף זאת השו"ע בסימן ס סעיף ה).
^ 3 הקדמה לסידור יעב"ץ.
^ 4 סימן צח ס"ק א.
^ 5 שם סעיף א.
^ 6 סימן צח ס"ק א.
^ 7 דברים ד, טו.
^ 8 דף קה ע"ב.
^ 9 ד"ה "עיניו למטה".
^ 10 מלכים א' ט, ג.
^ 11 שם ח, מח.
^ 12 סימן צח סעיף א.
^ 13 שם.
^ 14 שם סעיף ב.
^ 15 סימן צח סעיף ג.

הרב דוד חי הכהן

ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

מבוא - יסודות התפילה
תפילה בבית כנסת
חשוון, תשס"א
דרכים מעשיות
בואו חשבון
תשס"ה
בעקבות עמונה
דור של גאולה
תשס"ו
עיונים בעניני חנוכה
אמירת הלל בחנוכה
כסלו ה'תשס"א

תפילת העמידה

תפילת העמידה
צורת עמידת הגוף
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א
תפילת העמידה
כוונה ולשון הקודש
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א
תפילת העמידה
לבוש בשעת התפילה
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א
תפילת העמידה
תפילת נשים
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א

תפילת העמידה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב הלל גפן
הרב ינון גרוסברג
הרב דוד דודקביץ'
הרב שלמה שושן
הרב מרדכי גרינברג

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו