ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
המשך ביאור המשנה - שאם אינו כשר בפנים, אינו חייב בחוץ.
חלק א - קרבנות מחוסרי זמן
א. המחלוקת באשם מחוסר זמן שלא לשמה
במשנה - מחוסר זמן (לשמה)
עולה ושלמים - כשר בפנים (כנדר) וחייב בחוץ.
חטאת ואשם - פסול בפנים, ופטור בחוץ.
רב חלקיה מחדש - לגבי אשם - אם מחס"ז + שלא לשמה - כשר בפנים, וחייב בחוץ (בהנחה שסוברים כרבנן שאשם שלא לשמה כשר (כמו בעולה ושלמים), ולכן אמנם לא הגיע זמנו - אך זה רק בעיה אם זה אשם, ך אם משנה לעולה או שלמים - אז כשר בפנים (וחייב בחוץ). אם נסבור כר"א שאשם שלא לשמה פסול, אז ודאי שגם לפני זמנה פסול בפנים ופטור בחוץ (כחטאת).
אך רב הונא חולק.
שוב:
רב חלקיה - כשר (כמו אשם בזמנו שלא לשמה, ובחוץ - חייב), רב הונא - פסול (כי זה מחס"ז, ובחוץ פטור).
ב. ראיות לרב חלקיה (ודחייתן)
A. ראיה לאפשרות שלשמה פסול ושלא לשמה כשר - פסח שלא בזמנו (לשמה - פסול, שלא לשמה - כשר).
דחיית הראיה - פסח שלא בזמנו הוא באמת שלמים .
B. ראיות ישירות לאשם מחס"ז שלא לשמה שכשר, משתי ברייתות בת"כ:
(הגמרא מביאה 2 ברייתות צמודות בת"כ. הדיון על הברייתא הראשונה מפוצל - בתחילת העמוד ובסופו, כאן נחבר את שני הדיונים).
שתי הברייתות עוסקות במה כלול ומה לא כלול בלאו של עבודה בחוץ :
a. ראיה ראשונה - כלולים בלאו בחוץ - עולה מחס"ז בבעלים (כמשנתנו), אשם נזיר ומצורע (ולומדים מ"שור או כשב או עז").
נדייק - אשם כלול, חטאת לא.
ממילא חייבים לומר שמדובר במחס"ז שלא לשמה וכרב חלקיה .
(כי אם זה מחס"ז לשמה, אז גם אשם לא כלול (כי בפנים פסול), ואם זה בזמנו שלא לשמה - למה צריך פסוק מיוחד לחדש שהוא כלול בלאו).
דחיות:
1. מדובר בזמנו שלא לשמה (וממילא אין ראיה לנושא של מחס"ז).
[הבהרות: 1. לגבי השאלה - אז מה החידוש? מדובר לפי ר"א שפוסל אשם שלא לשמה בפנים , ואפילו שפסול בפנים - חייב בחוץ! (כיוון שיכל לשחוט בפנים בסתם - והיה כשר, נחשב ראוי לבפנים, ולכן חייב בחוץ). 2. אז למה רק באשם חייב ולא בחטאת? תשובה - אכן חייב בשניהם, וכתבו רק אחד מהם (הטפל).
[קושיא על הדחייה (ע"א, שליש תחתון)
(נחזור על העמדת הברייתא - בראיה - מחס"ז שלא לשמה, בדחייה - בזמנו שלא לשמה).
הרי מזה שרב דימי הקשה על הברייתא ה-1 מברייתא של לוי (ורב אשי ממשנתנו) - שאשם מחס"ז - פסול (וענה ששם מדובר בלשמה), מובן שהם הבינו שהברייתא ה-1 במחס"ז !
2. תשובת רב הונא - אכן מדובר במחס"ז.
ובדרך כלל - מחס"ז פסול בפנים גם בשלא לשמה, אלא שכאן מדובר במקרה מיוחד שבגללו כשר בפנים (וחייב בחוץ) - שהקדיש שני אשמות , כך שאחת ממילא תהיה עולה, אז כל אחד נחשב ראוי לעולה קודם זמנו, ואז שחטה לשם עולה קודם זמנה - כשירה גם לפי רב הונא.
b. ראיה שנייה - לא כלולים בלאו (כי פסולים בפנים) - עולה מחס"ז בגופה, חטאת.
נדייק - אשם כלול בלאו.
ממילא חייבים לומר שמדובר קודם זמנו בשלא לשמה - ואשם כשר בפנים וחייב בחוץ .
(כי אם מדובר בזמנו לשמה - שניהם כשירם בפנים וחייבים בחוץ. ואם מדובר במחס"ז לשמה - שניהם פסולים בפנים ופטורים בחוץ).
דחייה - הברייתא התכוונה גם לאשם וגם לחטאת (מחס"ז לשמה), וכתבה את העיקר וכלל האת הטפל.
(הגמרא מוסיפה שזה כר"א שבאשם שלא לשמה פסול. זה לא מוכרח בשביל התירוץ (שהרי העמדנו ב"לשמה"), והעמידו כר"א כי: 1. את הברייתא הקודמת העמדנו כבר כר"א. 2. רק לר"א אפשר להגדיר את האשם כטפל לחטאת).
(ע"ב 3+)
חלק ב - אוכל בשר שלא קרב על המזבח
1. מקריב בחוץ בשר שלא קרב בפנים (אלא נאכל לישראל/כהנים) - פטור, מקור - "אשר יעלה עולה או זבח".
2. מעשים שונים במקדש (יוצק, בולל, מקבל וכו') - פטור בחוץ - "אשר יעלה" - דווקא פעולה סופית כמו העלאה.
(וקצת צ"ע - בדף קז. אמרנו לגבי קבלת הדם וקמיצה שאינם כלולים בלאו מעצם זה שאין מקור שהם כן כלולים. אז למה צריך מקור לכל שאר הפעולות שאינן כלולים?).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
