ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
יש חוק במדינה הנקרא "חוק הספאם", לפיו מי ששולח פרסומות לאימייל או לסלולרי ללא בקשת הנמען, צריך לשלמו סך 1000 ש"ח עבור כל הודעה. הליך קבלת הקנס הינו בבית משפט. יש חברה ששולחת לי הודעות. ביקשתי שלא ישלחו ובכל אופן הם ממשיכים. האם אני יכול להגיש נגדם תביעה לבית המשפט?
תשובה:
החברה ששלחה לך הודעות, כמו שאר החברות בשוק, קיבלה על עצמה לפעול כפי הכללים הנהוגים במדינת ישראל ויודעת מראש שאם תעשה עוול או תגרום היזק תצטרך לפצות, ופועלת על דעת זה. דבר זה נקרא בפינו "מנהג המדינה". לכן, אם על פי החוק המגן על הצרכן תיתכן תביעה כזו, הרי שהחברה מחוייבת לו.
הדין מבואר בשו"ע (חו"מ סימן רלב סעיף ו ועוד) שכתב ש"כל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך".
בדיני ממונות יסוד חשוב שכל תנאי שהתנו ביניהם שני הצדדים - התנאי קיים (ראה בבא מציעא נא ע"א), זאת בתנאי שאין אותו המנהג מנוגד לדין מדיני התורה.
מה עוד שזו תקנה לטובת הצבור, בזה נוקטים אנו ש'דינא דמלכותא דינא' (ש"ך חו"מ סימן שנו ס"ק י), משום שיש להניח שבית דין אף הוא היה מתקן תקנה כעין זו.
הרמ"א (שם סעיף ז) כותב "הכי נהיגי עכשיו להחזיר כל גניבה אפילו לאחר ייאוש ושינוי רשות מכח דינא דמלכותא".
כלומר, למרות שלפי דין התורה אם היה ייאוש בעלים ושינוי רשות החפץ הנגנב אינו יצא מכבר מרשות הנגזל והריהו ברשות המחזיק בו, אולם המנהג עכשיו להחזיר את הגניבה לנגזל מאחר וכך הוא דין המלכות.
על דבריו מקשה הש"ך כיצד יתכן שננהג ע"פ מנהג המדינה כאשר לפי דין התורה אינו אמת?
ובביאורו כתב שלא נחשב הדבר לעקירת דבר מן התורה מאחר וביד בית דין לתקן תקנות לטובת הציבור אף שאינן משורת הדין, וממילא אין בציות למנהג המדינה הלז סתירה לחוקי תורתנו.
נחזור לענייננו, בוודאי שחוק ה'ספאם' נתקן לטובת הצבור, וגם בית הדין עשוי היה לתקן כיוצא-בזה, משום הכי אזלינן בתר המנהג בזה.
את אותה חברת פרסומת יש לתבוע תחילה לבית-דין, ובמקרה שיסרבו לדון בפניהם ייתן בית הדין רשות לתובעם בערכאות. במקום שברור מראש שיסרבו, מקובל להקל ולתובעם ישירות בערכאות (ועיין תשובה ה').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
