ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
יש חוק במדינה הנקרא "חוק הספאם", לפיו מי ששולח פרסומות לאימייל או לסלולרי ללא בקשת הנמען, צריך לשלמו סך 1000 ש"ח עבור כל הודעה. הליך קבלת הקנס הינו בבית משפט. יש חברה ששולחת לי הודעות. ביקשתי שלא ישלחו ובכל אופן הם ממשיכים. האם אני יכול להגיש נגדם תביעה לבית המשפט?
תשובה:
החברה ששלחה לך הודעות, כמו שאר החברות בשוק, קיבלה על עצמה לפעול כפי הכללים הנהוגים במדינת ישראל ויודעת מראש שאם תעשה עוול או תגרום היזק תצטרך לפצות, ופועלת על דעת זה. דבר זה נקרא בפינו "מנהג המדינה". לכן, אם על פי החוק המגן על הצרכן תיתכן תביעה כזו, הרי שהחברה מחוייבת לו.
הדין מבואר בשו"ע (חו"מ סימן רלב סעיף ו ועוד) שכתב ש"כל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך".
בדיני ממונות יסוד חשוב שכל תנאי שהתנו ביניהם שני הצדדים - התנאי קיים (ראה בבא מציעא נא ע"א), זאת בתנאי שאין אותו המנהג מנוגד לדין מדיני התורה.
מה עוד שזו תקנה לטובת הצבור, בזה נוקטים אנו ש'דינא דמלכותא דינא' (ש"ך חו"מ סימן שנו ס"ק י), משום שיש להניח שבית דין אף הוא היה מתקן תקנה כעין זו.
הרמ"א (שם סעיף ז) כותב "הכי נהיגי עכשיו להחזיר כל גניבה אפילו לאחר ייאוש ושינוי רשות מכח דינא דמלכותא".
כלומר, למרות שלפי דין התורה אם היה ייאוש בעלים ושינוי רשות החפץ הנגנב אינו יצא מכבר מרשות הנגזל והריהו ברשות המחזיק בו, אולם המנהג עכשיו להחזיר את הגניבה לנגזל מאחר וכך הוא דין המלכות.
על דבריו מקשה הש"ך כיצד יתכן שננהג ע"פ מנהג המדינה כאשר לפי דין התורה אינו אמת?
ובביאורו כתב שלא נחשב הדבר לעקירת דבר מן התורה מאחר וביד בית דין לתקן תקנות לטובת הציבור אף שאינן משורת הדין, וממילא אין בציות למנהג המדינה הלז סתירה לחוקי תורתנו.
נחזור לענייננו, בוודאי שחוק ה'ספאם' נתקן לטובת הצבור, וגם בית הדין עשוי היה לתקן כיוצא-בזה, משום הכי אזלינן בתר המנהג בזה.
את אותה חברת פרסומת יש לתבוע תחילה לבית-דין, ובמקרה שיסרבו לדון בפניהם ייתן בית הדין רשות לתובעם בערכאות. במקום שברור מראש שיסרבו, מקובל להקל ולתובעם ישירות בערכאות (ועיין תשובה ה').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












