ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אדם שיש לו על חברו תביעה ממונית. האם מחובתו לתובעו בבית הדין או שזה רשות גרידא אולי עדיף בכלל למחול ולוותר?
תשובה:
א. כמובן שאין חובה לתבוע בבית-דין, וכל אדם רשאי למחול על ממון שחייבים לו. אולם אין עניין למחול בדיני ממונות ואין בזה מידת חסידות אלא אם כן מדובר בנתבע עני וכדו'.
באופן שגם התובע זקוק לכספו יש לו לתבוע, לפי שאמרה תורה "אפס כי לא יהיה בך אביון" ודרשו חז"ל (בבא מציעא ל' ע"א) "שלך, קודם לשל כל אדם".
הרמב"ם בפירושו למשנה (בבא מציעא ב', י"א) ביאר דרשה זו וז"ל:
"והרמז שהאדם עצמו קודם לזולתו יהיה מי שיהיה, אמרו יתעלה בממון אפס כי לא יהיה בך אביון, כאילו אמר שאין אתה חייב לסלק נזק מזולתך אלא בתנאי שלא יחול בך כאותו הנזק שסלקת ממנו, לפי שאם היית במצב שאם תתן לאביון די מחסורו תחזור אתה להיות אביון אינך חייב ליתן לו, והוא אמרם שלך קודם לשל כל אדם".
במסכת בבא מציעא שנינו (ל"ג ע"א) "אבדתו ואבדת אביו - אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת רבו - שלו קודם". כמקור לדין מביאה הגמרא את הפסוק הנזכר ולומדת ממנו את הדין 'שלך קודם לשל כל אדם'. ודברים קל-וחומר, אם באבידה שלא ברור שימצאנה עם כל-זה אבדתו קודמת – אף שהדבר נעשה 'על-חשבון' הזולת, כל שכן בחוב גמור שחייבים לו.
ב. אמנם לכאורה נראה שלכתחילה אין לנהוג כך, שהרי נאמר שם "אמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך - סוף בא לידי כך", והשו"ע (חו"מ רס"ד, א') כך פסק: "מי שאבדה לו אבידה, ופגע באבידתו ובאבידת חבירו, אם יכול לחזור את שתיהן חייב להחזירם. ואם לא, יחזיר את שלו, שאבידתו קודמת אפילו לאבידת אביו ורבו, כדדרשינן מאפס לא יהיה בך אביון (דברים טו, ד), ואף על פי כן יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק ולומר: שלי קודם, אם לא בהפסד מוכח. ואם תמיד מדקדק, פורק ממנו עול גמילות חסדים וסוף שיצטרך לבריות ".
הסמ"ע מסביר (שם ס"ק ג') שטעם הדין שלא יקדים תמיד את שלו הוא משום שבזה נמצא "פורק ממנו עול מצוות, מפני שירא לנפשו פן יבוא בעסקו במצוה לידי הפסד ממון", ומובן שהדברים אמורים דווקא בהשבת אבידה שמצווה היא, ראוי לנהוג לפנים משורת הדין. אולם אם אדם חייב לחברו ממון אין מצווה לעשות עמו לפנים משורת הדין, ובוודאי שאינו 'פורק עול מצוות' בכך.
ג. לסיום, יש לדעת שישנה מצווה על הדיינים לדון הנידונים בפניהם, ודרכם מופיע דבר-ה' בעולם, ובמקום ישיבתם שרויה השכינה כמו שנאמר "אלוקים ניצב בעדת א-ל".
לפני בית הדין עומדות שתי משימות: השכנת שלום בין הצדדים, וכמו-כן הוראת משפט התורה 1 .
הר"ן בדרשותיו (דרוש י"א) מבאר כי במשפטי התורה מלבד הסדר המדיני-חברתי שהם יוצרים, אף "נמשך מהם חול השפע האלוקי באומתנו והדבקו עמנו" 2 .
כיוצא בזה כתב הראי"ה קוק זצ"ל (עולת ראיה ח"ב עמ' נ"ט) "המשפטים האלהיים, מתוך שהם נובעים ממקור האמת העליונה, אין מטרתם רק מטרה קרובה, ליישר סכסוכים ארעיים, ההווים בחיי בני-אדם, אלא הם הולכים להעלות את החיים ואת ההויה כולה... משרים את השכינה בעולם ומעלים ע"י השפעתם את האדם ואת העולם, מבירא עמיקתא, לאיגרא רמא, של אור הקדושה העליונה".
ולסיום אביא את דבריו הנפלאים של הרב חרל"פ זצ"ל (בית זבול חלק שישי, משפטי ה', שורש שרשם של משפטי ה'):
"הדינים והמשפטים שבין אדם לחברו, גם כן ירדו ונתגלו למטה עם כל שרשם ומקורם. ובל לדמות כי המשפטים שבין אדם לחברו הם כולם אך בעוה"ז לרגל סכסוכים, אלא שגם להם שורש ומקור למעלה. ורק מיסוד אותו השורש העליון מתהוים מאורעות דינים וסכסוכים, שזה מיסוד גילויים של תורה שבעל פה".
^ 1.מתוך דבריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל (ענבי פתחיה עמ' 231) במאמרו "משפט הפשרה", שם ביאר על פי זה את מחלוקת התנאים (סנהדרין ו' ע"א) בייחס לעשיית פשרה אם מצווה היא או שמא איסור, והיינו שנחלקו מה היא המשימה העיקרית הניצבת לפני הדיינים; השכנת השלום או שמא דווקא הוראת משפטי התורה.
^ 2.עיין בחוברת "כתיבת משנה התורה ע"י מלך ישראל" לרב אוריה שחור (עמ' 19), שכתב לדון מתוך דברי הר"ן אלה בייחס חילוקי התפקידים של הסנהדרין עם מלך ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
