ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
מה הדין לגבי שתי קופות צדקה שנפלו והכסף שבתוכן התערב?
תשובה:
אם ניתן להעריך את כמות הכסף שהייתה בכל אחת מן הקופות – מה טוב. במידה ואין אומדן כזה אזי יש לחלק את הכסף המעורב בין הקופות שווה בשווה.
ביאורים ומקורות:
בספר 'מחנה אפרים' (הלכות צדקה סימן ב') כתב לחקור בדין מעות המופרשים לצדקה ברשות מי הם האם נכנסו כבר לרשות העניים באמצעות הפרשתם זו או שעדיין ברשות הנותן הם, אלא שמחובתו להעבירם לעניים. ובחקירה זו תלויות נפקא מינות רבות.
בנידוננו נראה כי לשני הצדדים הנזכרים אין לחייב את הנותן להוסיף ממון מכיסו בכדי להוציא עצמו מן הספק כפי שיבואר.
והיינו דלאפשרות שהממון המופרש נחשב ברשות הנותן, רק שחובה עליו ליתנו לעניים ברור איפה שאינו חייב להוסיף עליהם והיינו משום שהתחייבותו לתת נידונת כדין נדר שעליו לקיימו, ובמקום שמסופק לנו בדיני נדרים הולכים אנו אחר אומדן-דעת הנודר. ויש לומר שלא נתכוון להוסיף ממון במקרה שיארע בהם איזה ספק.
ואף לאפשרות האחרת לדון את הממון המופרש כמי שנכנס כבר לרשות העניים יש לומר כן, והיינו משום שאין כאן מי שתובע את הממון. ודומה הדבר למה שכתב הש"ך (חו"מ סימן ע"ו סק"ז): "אבל אי לא תבעי ליה כלל, אמרינן דמנה השלישית יחלוקו ביניהם כיון דליכא רמאי, וכמו שמוכח לקמן (סימן שס"ה) מהרמב"ם (הלכות גזילה פ"ד ה"י) ורבינו ירוחם והמחבר (סעיף ב')". ובנידון דידן יש לחלוק את הכסף בין שתי הקופות הקיימות.
אמנם לכאורה אם נדון את הממון המופרש כמי שנכנס כבר לרשות העניים היה מקום לומר שאף כי בדיני אדם אינו חייב להוסיף מכיסו כאמור, עדיין יש לחייבו כן על-מנת לצאת ידי חובת שמיים כפי שמצאנו במקומות רבים.
והנה בנושא דומה כתב השו"ע (חו"מ סימן ע"ה סעיף י"ח):
טענו שניהם ספק, כגון שטענו: 'הלויתיך ואינו יודע כמה', והשיבו: 'אמת שהלויתני ואיני יודע כמה' - אין הנתבע נשבע אפילו היסת, ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים. ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלוה במה שיוכל...".
מדברי ה'יש אומרים' עולה שלמרות שאין כנגדו תביעת ברי חייב להוציא עצמו בדיני שמיים. בנידון שלנו, מאחר וידוע לו ששיעור הממון בשתי הקופות לא היה שווה הרי הוא כמי שידוע לו שנטל ממון מן הצדקה ולא השיבו, שיש לחייבו על כך.
אולם ראה בש"ך שם שהסיק למעשה כדעה הראשונה שנזכרה בשו"ע שאינו חייב במקרה זה בין בדיני אדם ובין בדיני שמיים, וכך עולה אף מן הכלל המקובל בפסקי השו"ע 'סתם ויש – הלכה כסתם'.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
תורה מן השמים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
