ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הצורך ב"לשמה"
הקדמות
A. לשמה
בזבחים למדנו - לשם הקודש, לשם הבעלים,
ואח"כ - מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו.
בכך נעסוק בשלושת הפרקים הראשונים של מנחות.
B. סוגי המנחות
בניגוד לזבחים, שם יש עולה, חטאת, אשם ושלמים,
במנחות יש - של יחיד - מנחת חוטא ומנחת נדבה, של ציבור -
ממילא - "שלא לשמה" במנחה - או ממנחת חוטא לנדבה ולהפך, או בין סוגי מנחות נדבה (מרחשת-מחבת וכו').
C. ארבע עבודות המנחה (ובמקביל - 4 עבודות הזבח)
קמיצה - הכנסה לכלי - הולכת הקומץ - הקטרה
שחיטה - קבלת הדם - הולכת הדם - זריקת הדם.
את 4 העבודות צריך לעשות לשמה (לשם הקודש, לשם הבעלים).
א. המשנה -
A. כמו בזבחים - שלא לשמה כשר, אך לא עלה לבעלים לשם חובה,
מלבד מנחת חוטא ומנחת קנאות - שפסולים.
B. גם שילוב (לשמה ושלא לשמה ולהפך) - נחשב שלא לשמה.
C. הדגומא לשלא לשמה בסיפא - ממנחת חוטא לנדבה ולהפך.
גמרא
ב. "אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה" -
ללוי ה"אלא" - ניתן להבין שכשר, אך כיון שכבר נשעה שלא לשמה ניתן להמשיך שלא לשמה,
"אלא" - בא ללמד שצריך להמשיך לשמה.
וכן רבא, משתי סיבות:
1. סברא - אם קלקל קצת ימשיך ויקלקל?!
2. פסוק - אם לשמה - נדר, אם לא לשמה - נדבה - וגם בנדבה צריך לשמה.
ג. דעת ר"ש
סתירה בדעת ר"ש - האם יש בעיית מחשבה במנחות? ברייתא א - אין, ברייתא ב - יש.
תירוצים בקצרה:
1. רב אשי - מחבת לשם מרחשת - כשר, מחבת לשם מנחת מרשחת - פסול (וכך ר"ש יסתדר עם משנתנו).
2. רבה - שינוי קודש - כשר, שינוי בעלים - פסול.
3. רבא - שלם מנחה אחרת - כשר, לשם זבח - פשול.
לרבה ורבא חייבים לומר שר"ש לא כמשנתנו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
