ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינת בת תמר
השו"ע 1 כותב: "אסור לשבת בתוך ד’ אמות של מתפלל, בין מלפניו בין מן הצדדים". והוסיף הרמ"א 2 שגם מאחוריו אסור לשבת בתוך ד’ אמותיו. ואם היושב עוסק בתפילה, אפילו בפרקים המקדימים את התפילה, כגון: אמירת קרבנות וזמירות, מותר לשבת, ויש מי שמתיר גם בעוסק בתורה. ועוד יש מי שאומר, שהיתר זה לשבת ליד מתפלל אם הוא מתפלל או לומד, הוא דוקא מצדדיו, אבל מלפניו אסור לשבת כמלוא עיניו, כלומר בתחום ראייתו.
מהו הטעם לאיסור זה של ישיבה במחיצת המתפלל, ומדוע החילוק (לדעת המחלקים) בין תפילה ללימוד תורה, ובין ישיבה בצדדים לבין הישיבה מלפנים?
טעמי האיסור וההבדל בהלכה
שלושה טעמים מצאנו לאיסור זה: טעם אחד הובא ב"ביאור הלכה" 3 בשם "מאמר מרדכי", מפני שהיושב מבטל את כוונת המתפלל. וכתב, שעל פי זה אם המתפלל עטוף בטלית המכסה את פניו מותר לשבת לידו, כיון שאין תפילתו מופרעת. אמנם, קשה לשיטה זו מדוע אסר הרמ"א לשבת מאחוריו, הרי שם איננו רואה?
טעם אחר נזכר במשנה ברורה 4 , והוא איננו בגלל המתפלל אלא בגלל היושב. על פי טעם זה אדם היושב לפני מתפלל המקבל עליו עול מלכות שמים, והוא נשאר אדיש בלי להתפלל, הרי הוא כמזלזל בעבודת ה'. על כן, אם הוא מתפלל מותר לו לשבת, שהרי גם הוא עוסק בקבלת עול מלכות שמים.
אולם מדוע, לשיטה זו, ישנם המחמירים בלומד תורה שלא ישב? יתכן ויש לחלק בין לומד תורה למתפלל. המתפלל הרי הוא כולו מוסר את חייו ואמונתו לבוראו, שהוא בלבד יכול למלא את משאלותיו, ובזה הוא מתבטל לפניו, מה שאין כן לומד תורה. הוא איננו מבטל את עצמו, אדרבא, הוא מפעיל את כל כשרונותיו ואישיותו כדי להבין בתורה כפי יכולתו, ולא לפי מדרגת התורה מצד נותנה, שזה אין ביכולת הלומד להגיע. יתכן והדעה המקילה בלימוד התורה סוברת, שאמנם לומד התורה משתמש בכוחו, אבל שימוש זה הוא כדי לקבל את רצון הבורא המתגלה דרך התורה, ואם כן הוא מקבל בזה את מלכות ה' ורצונו.
בין שני טעמים אלו, האם האיסור הוא בגלל המתפלל שלא להפריעו או בגלל היושב שלא יחטא בסלקו מעליו את עול מלכות שמים, יהיה הבדל מעשי להלכה. לדעה השניה אם אדם רוצה לעבור ליד המתפלל לרגע מותר לו, כיון שאין בזה זלזול בעול מלכות שמים, שהרי הוא איננו שוהה שם. אבל לדעה הסוברת שהטעם הוא מפני הפרעת המתפלל, אסור לעבור לידו.
ואכן כך פסק השו"ע 5 , שאסור לעבור לפני המתפלל, אבל התיר לעמוד או לעבור בצדו. לכאורה לפי הטעם של זלזול בקבלת עול מלכות שמים היה צריך לאסור לעמוד לידו אפילו מצדו, ומדוע התיר השו"ע? יתכן וכאשר האדם יושב יש בזה זלזול, אבל כאשר הוא עומד, עדיין ניכרת הרצינות והזהירות, ולכן מותר לו לעמוד או לעבור מצדו. מובן שאם הוא עובר או עומד לפניו יאסר הדבר מטעם ההפרעה לכוונת המתפלל.
קדושת המקום
מה יהיה הדין אם המתפלל מתפלל בעצימת עינים או בכיסוי הטלית על פניו? האם מותר לעבור לפניו? לכאורה על פי הטעמים הנזכרים מותר, אמנם הביא ה"ביאור הלכה" 6 טעם שלישי בשם ה"חיי אדם", והוא שהשכינה שורה בסביבת ד’ אמותיו של המתפלל. על כן, אף על פי שאין זה מפריע לו יש איסור לעבור ולעמוד לידו, כי זהו זלזול, כביכול, בשכינה השורה במקום. כאן למדנו דבר חדש, שתפילת האדם מקדשת את סביבתו. כמו כן אנו למדים על גישה חדשה לכוחה של התפילה, לא רק בהשפעתה במרומים, אלא בהשפעה מיידית וממשית בסביבה הקרובה.
על פי טעם זה ראוי להיזהר מאד בזמן תפילה שלא לעבור ליד מתפללים בזמן עמידתם בעמידה. והמתפללים היודעים שהם מאריכים בתפילתם ראוי שיעמדו ליד קיר או עמוד כדי שלא יכשלו אנשים שאינם זהירים, ויהיה בזה חשש איסור "ולפני עור לא תתן מכשול" 7 .
מענין מאד שגם הלכה זו נלמדת בגמרא 8 מחנה הנביאה, שנאמר עליה בספר שמואל כשהתפללה ליד עלי: "אני האשה הניצבת עמכה בזה" 9 . ופירשו, שעלי הכהן הגדול היה עומד בזמן שחנה התפללה, מתוך גודל המעמד של תפילתה והקדושה שסביבה.
ביודענו כמה יקרה התפילה וכמה היא פועלת, וכאשר אנו זוכרים את זכותנו הגדולה שאנו זוכים להתפלל שלוש פעמים ביום, יש להשתדל להקפיד לשמור על קדושת התפילה בזהירות ובכבוד המתפללים. זהירותנו תגדל מתוך זוכרנו את עלי הכהן גדול, שבזמן עבודתו במקדש נזהר מפני פגיעה בתפילת אשה, ולא ישב לידה למרות שלא הכיר את מעלתה הגדולה. מכאן שזהירות בתפילה ובכבודה בכוחה לקרב את קבלתה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













