ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר
החל מתחילת שנת הלימודים פועל תלמוד תורה בדירה בקומת קרקע בבית משותף. בית זה הוא חלק מקומפלקס של 2 בתים משותפים, שביניהם חצר משחקים גדולה. התובעות, משפחות לבקוביץ', דוד, ולוי, אינן מתנגדות לעצם פעילות התלמוד תורה בסמוך אליהם, למרות הרעש שהדבר יוצר. אלא שלטענת המשפחות התובעות, הרעש בהפסקות הלימודים בלתי נסבל. בעיקר הדבר מפריע לאחת הנשים התובעות, שהיא בחופשת לידה. שעות הבוקר הן השעות שנצרכות לה וליולדות אחרות כמותה, לשינה ולאגירת כוחות לאחר הלידה.
על כן, תביעת התובעים היא לקיים את ההפסקות באזורים סמוכים: מגרש ציבורי הסמוך או כל מקום אחר.
התלמוד תורה משיב, שעל פי דין, מותר למלמד ללמד, למרות הרעש. ושכיוון שמדובר בכיתת לימוד לילדים צעירים, ההפסקה היא חיונית, והיא חלק אינטגראלי מיום הלימודים. העברת פעילות התלמידים בהפסקה לחלופות שהוצגו בעייתית מכמה היבטים: קיום ההפסקות במקום חלופי אורך זמן רב, וכמו כן, יש מעבר כביש. המגרש הציבורי הקרוב אינו מוצל, ואין שם מספיק פעילויות.
בתביעה זו יש לדון ראשית בעצם ההיתר להפעלת תלמוד תורה בסביבת מגורים. בנוסף, האם ההיתר קיים גם כשיש חולים, יולדות וכד', האם ההיתר קיים כשיש חלופות, האם ההיתר כולל גם פעילות בחצר, וכיצד יש ליישם את ההיתר בימינו.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
125 - בעל הבית דוחק
126 - קול התורה
127 - קול התורה
טען עוד
יסוד הדין המשנה במסכת בבא בתרא1 אומרת: "חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין, אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק. ואינו יכול למחות בידו ולומר לו:... ולא מקול התינוקות."
הגמרא מסבירה שהסיפא מאפשרת למלמד ללמד תינוקות של בית רבן בתוך ביתו, למרות הרעש וההפרעה שנגרמת לשכנים באותה חצר. טעם הדין הוא תקנת רבי יהושע בן גמלא, שתיקן "שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע"2. וכן נפסק להלכה3.
יולדות בדירות השכנים - האם מבטל את התקנה?
בנזקי שכנים מצאנו התייחסות שונה כאשר אחד השכנים הוא חולה ומתוך כך שהנזק הנגרם לו בשל הרעש הוא גדול מהרגיל. ביטוי לכך הוא, שלמרות שלשיטת הרמ"א לא ניתן להגביל אדם מלעשות פעולות רועשות בביתו4 הגביל הרמ"א את ההיתר על פי הריב"ש5: "ודוקא בני אדם בריאים, אבל אם הם חולים והקול מזיק להם, יכולים למחות ". דהיינו, לחולה זכות לבקש משכנו שלא לבצע רעש חריג, אף שבריא אינו יכול לדרוש זאת.
פוסקים אחרונים דנו בשאלה האם עקרון זה חל גם על הפעלת תלמוד תורה זה, וחולה יכול למנוע מתלמוד תורה לפעול בסמיכות אליו בשל הרעש. הפוסקים מעלים6 שחולה אינו יכול למחות בפעילות של מלמד תינוקות. בנוסף, אם נאמר שיולדת היא חולה לעניין זה וזכותה למחות ולעכב על פעילות התלמוד תורה, נמצא שאין תלמוד תורה בשום חצר שבעם ישראל, שכן, ב"ה בכל מקום יש יולדות. הדבר כלל אינו מסתבר, שאם כן בטלה התקנה כולה.
לסיכום, קיומן של יולדות בבתים הסמוכים אינן מונעות את פעילות התלמוד תורה.
האם קיומן של חלופות, בנדון דידן - מגרשי משחקים סמוכים, מבטל את התקנה.
הנימוקי יוסף7 כתב, שלא ניתן למנוע הפעלת תלמוד תורה בבית, גם כאשר ישנן אפשרויות אחרות, כגון בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וביאר דבריו בחתם סופר8 שהיתר הלימוד בבית שבחצר, נובע מתקנת ר' יהושע בן גמלא, שקבע שיהיה לימוד תורה בכל עיר ועיר. על כן תקנו חכמים, ש"נסייע בהעמדת תקנה כדי שיהו המלמדין מצויין". במסגרת זו, התירו להם ללמד בביתם, גם אם ישנן חלופות, והכול כדי לעודדם ללמד.
לסיכום: חז"ל תקנו שמותר ללמד תינוקות בבית שבחצר משותפת, על מנת לעודד לימוד תורה. על פי התקנה, כתבו פוסקים שאין למנוע לימוד תורה אף אם יש חולים בחצר. כיוון שהתקנה נועדה להקל על מלמדי תורה, אין גם חובה לחפש חלופות.
בגיליון הבא נדון בשאלה האם הותר גם השימוש בחצר או רק בבית, והאם התקנה קיימת גם בימינו אנו, או שיש סיבות שלא להחיל את התקנה במילואה כיום.
___________________________________________________________
1 דף כ עמ' ב
2 שם, דף כא, עמ' א
3 ברמב"ם, הלכות שכנים, פרק ו, הלכה יב, וחושן משפט, סימן קנו, סעיף ג
4 סימן קנ"ו סעיף ב'
5 סימן קצ"ו
6 פתחי חושן שכנים, פרק ט"ו הערה עד שהסתפק בדבר, וציין לשו"ת שלמת חיים (לר' חיים זוננפלד) סימן תע"ד. וכן עמק המשפט שכנים, סימן לו.
7 דף י ע"ב בדפי הרי"ף
8 חידושי חתם סופר, בבא בתרא דף כא
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
