ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר
החל מתחילת שנת הלימודים פועל תלמוד תורה בדירה בקומת קרקע בבית משותף. בית זה הוא חלק מקומפלקס של 2 בתים משותפים, שביניהם חצר משחקים גדולה. התובעות, משפחות לבקוביץ', דוד, ולוי, אינן מתנגדות לעצם פעילות התלמוד תורה בסמוך אליהם, למרות הרעש שהדבר יוצר. אלא שלטענת המשפחות התובעות, הרעש בהפסקות הלימודים בלתי נסבל. בעיקר הדבר מפריע לאחת הנשים התובעות, שהיא בחופשת לידה. שעות הבוקר הן השעות שנצרכות לה וליולדות אחרות כמותה, לשינה ולאגירת כוחות לאחר הלידה.
על כן, תביעת התובעים היא לקיים את ההפסקות באזורים סמוכים: מגרש ציבורי הסמוך או כל מקום אחר.
התלמוד תורה משיב, שעל פי דין, מותר למלמד ללמד, למרות הרעש. ושכיוון שמדובר בכיתת לימוד לילדים צעירים, ההפסקה היא חיונית, והיא חלק אינטגראלי מיום הלימודים. העברת פעילות התלמידים בהפסקה לחלופות שהוצגו בעייתית מכמה היבטים: קיום ההפסקות במקום חלופי אורך זמן רב, וכמו כן, יש מעבר כביש. המגרש הציבורי הקרוב אינו מוצל, ואין שם מספיק פעילויות.
בתביעה זו יש לדון ראשית בעצם ההיתר להפעלת תלמוד תורה בסביבת מגורים. בנוסף, האם ההיתר קיים גם כשיש חולים, יולדות וכד', האם ההיתר קיים כשיש חלופות, האם ההיתר כולל גם פעילות בחצר, וכיצד יש ליישם את ההיתר בימינו.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
125 - בעל הבית דוחק
126 - קול התורה
127 - קול התורה
טען עוד
יסוד הדין המשנה במסכת בבא בתרא1 אומרת: "חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין, אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק. ואינו יכול למחות בידו ולומר לו:... ולא מקול התינוקות."
הגמרא מסבירה שהסיפא מאפשרת למלמד ללמד תינוקות של בית רבן בתוך ביתו, למרות הרעש וההפרעה שנגרמת לשכנים באותה חצר. טעם הדין הוא תקנת רבי יהושע בן גמלא, שתיקן "שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע"2. וכן נפסק להלכה3.
יולדות בדירות השכנים - האם מבטל את התקנה?
בנזקי שכנים מצאנו התייחסות שונה כאשר אחד השכנים הוא חולה ומתוך כך שהנזק הנגרם לו בשל הרעש הוא גדול מהרגיל. ביטוי לכך הוא, שלמרות שלשיטת הרמ"א לא ניתן להגביל אדם מלעשות פעולות רועשות בביתו4 הגביל הרמ"א את ההיתר על פי הריב"ש5: "ודוקא בני אדם בריאים, אבל אם הם חולים והקול מזיק להם, יכולים למחות ". דהיינו, לחולה זכות לבקש משכנו שלא לבצע רעש חריג, אף שבריא אינו יכול לדרוש זאת.
פוסקים אחרונים דנו בשאלה האם עקרון זה חל גם על הפעלת תלמוד תורה זה, וחולה יכול למנוע מתלמוד תורה לפעול בסמיכות אליו בשל הרעש. הפוסקים מעלים6 שחולה אינו יכול למחות בפעילות של מלמד תינוקות. בנוסף, אם נאמר שיולדת היא חולה לעניין זה וזכותה למחות ולעכב על פעילות התלמוד תורה, נמצא שאין תלמוד תורה בשום חצר שבעם ישראל, שכן, ב"ה בכל מקום יש יולדות. הדבר כלל אינו מסתבר, שאם כן בטלה התקנה כולה.
לסיכום, קיומן של יולדות בבתים הסמוכים אינן מונעות את פעילות התלמוד תורה.
האם קיומן של חלופות, בנדון דידן - מגרשי משחקים סמוכים, מבטל את התקנה.
הנימוקי יוסף7 כתב, שלא ניתן למנוע הפעלת תלמוד תורה בבית, גם כאשר ישנן אפשרויות אחרות, כגון בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וביאר דבריו בחתם סופר8 שהיתר הלימוד בבית שבחצר, נובע מתקנת ר' יהושע בן גמלא, שקבע שיהיה לימוד תורה בכל עיר ועיר. על כן תקנו חכמים, ש"נסייע בהעמדת תקנה כדי שיהו המלמדין מצויין". במסגרת זו, התירו להם ללמד בביתם, גם אם ישנן חלופות, והכול כדי לעודדם ללמד.
לסיכום: חז"ל תקנו שמותר ללמד תינוקות בבית שבחצר משותפת, על מנת לעודד לימוד תורה. על פי התקנה, כתבו פוסקים שאין למנוע לימוד תורה אף אם יש חולים בחצר. כיוון שהתקנה נועדה להקל על מלמדי תורה, אין גם חובה לחפש חלופות.
בגיליון הבא נדון בשאלה האם הותר גם השימוש בחצר או רק בבית, והאם התקנה קיימת גם בימינו אנו, או שיש סיבות שלא להחיל את התקנה במילואה כיום.
___________________________________________________________
1 דף כ עמ' ב
2 שם, דף כא, עמ' א
3 ברמב"ם, הלכות שכנים, פרק ו, הלכה יב, וחושן משפט, סימן קנו, סעיף ג
4 סימן קנ"ו סעיף ב'
5 סימן קצ"ו
6 פתחי חושן שכנים, פרק ט"ו הערה עד שהסתפק בדבר, וציין לשו"ת שלמת חיים (לר' חיים זוננפלד) סימן תע"ד. וכן עמק המשפט שכנים, סימן לו.
7 דף י ע"ב בדפי הרי"ף
8 חידושי חתם סופר, בבא בתרא דף כא
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מוסרים את הנפש בימינו?
האם מותר לפנות למקובלים?
לו הייתי רוטשילד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שבועות מעין עולם הבא!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
