ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בבניין בו אנו גרים, רצון רוב הדיירים להגיש בקשה עבור תוספת אחוזי בנייה. בקשת תוספת כזו מוכרחה לכלול את כל השכנים. האם ניתן לחייב את השכנים המסרבים להצעה זו להסכים לבקשת רוב הדיירים?
תשובה:
תיקון קל: בחוק שהתקבל בכנסת (ט"ו בשבט התשס"ח - 22 בינואר 2008 סעיפים 3, 4, 5 1 ) מבואר שתוספת אחוזי בניה דורשת את הסכמת רוב הדיירים, ואין צורך בהסכמת כולם. וכל דייר שבא לגור בבניין משותף, יודע מראש שיתכן ותתקבלנה החלטות על-פי הרוב, והמיעוט יחוייב להן, ועל-דעת כן בא לדור. עליכם לפנות לעורך-דין בכדי לברר את ההליכים החוקיים לקידום תכנית כזו.
ככלל, בענייני חוקי הבניה יש לנהוג כפי חוקי המדינה משום שזה הוא המנהג המקובל, ועל דעת כן באו הדיירים 2 (עיין שו"ע חו"מ הלכות שותפין בקרקע סימנים קנ"ח, קס"ב).
בפסקי דין - ירושלים לדיני ממונות ובירורי יוחסין (חלק י' עמוד תמ"ט) כתבו להוכיח שחוקי הבנייה הריהם בכלל "דינא דמלכותא דינא", ובכלל זה הקנסות המוטלים על ידי רשויות האכיפה.
מטעם זה כתבו שאדם שמלשין על חברו לרשויות, אף שאינו 'צדיק גדול' מכל מקום אי אפשר להגדירו כ'מוסר', ואין לחייבו בתשלום הקנס.
אצטט את הלשון שם:
"ראשית יש לעיין אם זה ברי היזקא והאם שייך זה ל"מוסר" כלל. דכאן הכל נעשה ע"פ חוק מסויים, ואף שיש בזה קנסות, כבר כתב במבי"ט הובא בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רע"ג) דגם הקנסות בכלל 'דינא דמלכותא דינא', ולא נחשב מוסר, שהרי חוקי הבניה הם לתיקון המדינה ואם-כן הוי בגדר תקנת העיר דיש לזה תוקף.
אלא דיש לדון אם יש להם דין "שבעת טובי העיר".
ויש לומר דזה ספק ספיקא: ספק אם יש 'דינא דמלכותא דינא' במדינה, ואם תמצא לומר שאין, שמא שייך בעירייה גדר של "שבעת טובי העיר". ועוד דהעיריה עושה הכל ע"פ בית-המשפט, ולא שמענו מעולם שמלשין לבית-המשפט בזמן הזה יש לו דין 'מוסר' 3 , רק דין של ערכאות ולא יותר".
בעניין 'דינא דמלכותא דינא' במדינת ישראל קיימת מחלוקת בין הפוסקים 4 . אולם בבית-הדין הגדול וכן בשאר בתי-דין אזוריים מקובל להלכה שקיים במדינת ישראל 'דינא דמלכותא' וכדעת השו"ע והרמב"ם. וכן פסק הגרי"ש אלישיב (פסקי דין רבניים חלק ד' עמוד 275) שכל עוד חוק המדינה אינו סותר את דין התורה – קיים 'דינא דמלכותא'.
^ 1.פרטי הסבר והרחבה בעניין פורסמו בהצעת חוק הממשלה מיום טז תמוז תשס"ז – 2 ביולי 2007 (מספר 313 עמוד 702).
^ 2.גם בספר עמק המשפט (חלק ב' סימן מ"ב, חלק ד' עמ' תקס"ט) הסובר שבמדינת ישראל אין דינא דמלכותא, כתב שבכל אופן יש דינא דמלכותא "רק בחוקים מסוימים שכך נתפשט המנהג אצל כולם, כגון חוק הגנת הדייר וחוק הפיצויים, ובחוקי התנועה, בזה אנו נוהגים כפי החוק". להרחבה בדעות השונות בדינא דמלכותא במדינת ישראל, עיין בחלק "גבורת חנניה" עמ' 311.
^ 3.ת"ח גדול שקרא את הדברים פקפק בהם, ואמר לי שלדעתו אי אפשר לכתוב בלשון גורפת שלמלשין לבימ"ש בזה"ז אין דין 'מוסר'.
^ 4.להרחבה בדיעות השונות בדינא דמלכותא במדינת ישראל, עיין בחלק "גבורת חנניה" עמ' 311.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













