ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בבניין בו אנו גרים, רצון רוב הדיירים להגיש בקשה עבור תוספת אחוזי בנייה. בקשת תוספת כזו מוכרחה לכלול את כל השכנים. האם ניתן לחייב את השכנים המסרבים להצעה זו להסכים לבקשת רוב הדיירים?
תשובה:
תיקון קל: בחוק שהתקבל בכנסת (ט"ו בשבט התשס"ח - 22 בינואר 2008 סעיפים 3, 4, 5 1 ) מבואר שתוספת אחוזי בניה דורשת את הסכמת רוב הדיירים, ואין צורך בהסכמת כולם. וכל דייר שבא לגור בבניין משותף, יודע מראש שיתכן ותתקבלנה החלטות על-פי הרוב, והמיעוט יחוייב להן, ועל-דעת כן בא לדור. עליכם לפנות לעורך-דין בכדי לברר את ההליכים החוקיים לקידום תכנית כזו.
ככלל, בענייני חוקי הבניה יש לנהוג כפי חוקי המדינה משום שזה הוא המנהג המקובל, ועל דעת כן באו הדיירים 2 (עיין שו"ע חו"מ הלכות שותפין בקרקע סימנים קנ"ח, קס"ב).
בפסקי דין - ירושלים לדיני ממונות ובירורי יוחסין (חלק י' עמוד תמ"ט) כתבו להוכיח שחוקי הבנייה הריהם בכלל "דינא דמלכותא דינא", ובכלל זה הקנסות המוטלים על ידי רשויות האכיפה.
מטעם זה כתבו שאדם שמלשין על חברו לרשויות, אף שאינו 'צדיק גדול' מכל מקום אי אפשר להגדירו כ'מוסר', ואין לחייבו בתשלום הקנס.
אצטט את הלשון שם:
"ראשית יש לעיין אם זה ברי היזקא והאם שייך זה ל"מוסר" כלל. דכאן הכל נעשה ע"פ חוק מסויים, ואף שיש בזה קנסות, כבר כתב במבי"ט הובא בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רע"ג) דגם הקנסות בכלל 'דינא דמלכותא דינא', ולא נחשב מוסר, שהרי חוקי הבניה הם לתיקון המדינה ואם-כן הוי בגדר תקנת העיר דיש לזה תוקף.
אלא דיש לדון אם יש להם דין "שבעת טובי העיר".
ויש לומר דזה ספק ספיקא: ספק אם יש 'דינא דמלכותא דינא' במדינה, ואם תמצא לומר שאין, שמא שייך בעירייה גדר של "שבעת טובי העיר". ועוד דהעיריה עושה הכל ע"פ בית-המשפט, ולא שמענו מעולם שמלשין לבית-המשפט בזמן הזה יש לו דין 'מוסר' 3 , רק דין של ערכאות ולא יותר".
בעניין 'דינא דמלכותא דינא' במדינת ישראל קיימת מחלוקת בין הפוסקים 4 . אולם בבית-הדין הגדול וכן בשאר בתי-דין אזוריים מקובל להלכה שקיים במדינת ישראל 'דינא דמלכותא' וכדעת השו"ע והרמב"ם. וכן פסק הגרי"ש אלישיב (פסקי דין רבניים חלק ד' עמוד 275) שכל עוד חוק המדינה אינו סותר את דין התורה – קיים 'דינא דמלכותא'.
^ 1.פרטי הסבר והרחבה בעניין פורסמו בהצעת חוק הממשלה מיום טז תמוז תשס"ז – 2 ביולי 2007 (מספר 313 עמוד 702).
^ 2.גם בספר עמק המשפט (חלק ב' סימן מ"ב, חלק ד' עמ' תקס"ט) הסובר שבמדינת ישראל אין דינא דמלכותא, כתב שבכל אופן יש דינא דמלכותא "רק בחוקים מסוימים שכך נתפשט המנהג אצל כולם, כגון חוק הגנת הדייר וחוק הפיצויים, ובחוקי התנועה, בזה אנו נוהגים כפי החוק". להרחבה בדעות השונות בדינא דמלכותא במדינת ישראל, עיין בחלק "גבורת חנניה" עמ' 311.
^ 3.ת"ח גדול שקרא את הדברים פקפק בהם, ואמר לי שלדעתו אי אפשר לכתוב בלשון גורפת שלמלשין לבימ"ש בזה"ז אין דין 'מוסר'.
^ 4.להרחבה בדיעות השונות בדינא דמלכותא במדינת ישראל, עיין בחלק "גבורת חנניה" עמ' 311.

הלכות קבלת שבת מוקדמת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

אנחנו קודש למענך

איך מותר להכין קפה בשבת?

למה ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















