ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש באפשרותי לקלוט אינטרנט אלחוטי במחשב ביתי (ברדיוס של 200 מטרים) מכל אחד מהשכנים המשתמשים ב"ראוטר אלחוטי" ע"י הוספת חלק ל-usb, שנמכר בכל חנות למחשבים באופן חוקי. שאלותיי הם:
א. מאחר והאנטנה קולטת את האינטרנט לתוך ביתי מאליה, ללא פריצת גדר שהיא, האם הדבר מוגדר כ"זה נהנה וזה לא חסר"?
ב. לגבי בקשת רשות שימוש מהשכן - אין באפשרותי לדעת מאיזה דייר מסיים אני מקבל את השירות, זאת מחמת ריבוי הדיירים בבניין.
ג. לגבי ל"רוחב פס" שהשכן 'ניזוק' בגללי – הלא באפשרותו לחסום את שימושם של זרים ברשת. ומאחר ואיננו עושה זאת, קרוב לודאי שהדבר איננו מפריע לו.
ד. האם הדין מוגדר כ"היזק שאינו נכר לא שמיה היזק"?
תשובה:
א. הכלל "זה נהנה וזה לא חסר" איננו תלוי במיקומך, אלא בשאלה האם נגרם חיסרון לחברך על ידך.
בנידון זה, כל גולש ברשת מקבל מן השרת 'פס' ברוחב מסוים. במידה ומישהו נוסף משתמש באותו הפס, הרי שמהירות הגלישה איטית יותר, והרי חיסרון, ומוגדר כ"זה נהנה וזה חסר".
אולם כל זה נכון רק כאשר השכן שלך אכן משתמש באותו זמן באינטרנט, אך בזמן שידוע שאינו משתמש, בהחלט ניתן להגדיר זאת "זה נהנה וזה לא חסר" (מסכת בבא קמא דף כ ע"א, שו"ע חו"מ סימן שס"ג סעיף ו').
ב. אף אם מחמת ריבוי הדיירים בבניין אינך יודע ממי אתה מקבל את השירות שיש ליטול רשות ממנו, אין בכך כדי להתיר את האיסור.
ג. הטענה שהעלית שהיות ולכל משתמש אפשרות לחסום שימוש זרים ברשת, ממילא מי שאינו עושה כן נחשב שמוחל על-כך, (ולפי-זה יש לברר שכל מי שלא חסם כן מודע לאפשרות החסימה וביצועה 2 ). אולם, לענ"ד יש להגביל זאת לשימוש לזמן קצר מאד, כי אף אם נאמר שמחל, יש להניח שלא על-דעת להינזק בדבר מחל.
ד. אף אם נגדיר את השימוש בפס האינטרנט של השכנים כ"היזק שאינו ניכר", הדין הוא שהיזק שאינו ניכר אסור לכתחילה, ואף בדיעבד קנסו חכמים לשלם הנזק אם לא שהיה שוגג או אנוס (ראה שו"ע חו"מ סימן שפ"ה סעיף א'), ובספר "ערוך השולחן" (שם סעיף א') משתמע שאף שבשוגג פטור - היינו דווקא בדיני אדם, אולם בדיני שמים חייב.
למעשה נראה שניתן להתיר שימוש בקליטת האינטרנט לזמן קצר, או לזמן ארוך במידה וברור בוודאות ש'בעל הפס' אינו משתמש, אך בשום אופן אין להתיר הורדת קבצים ותוכנות או צפייה בסרטים וכיוצא בהם.
אמנם ראיתי שהרה"ג דוב ליאור שליט"א כתב שלמרות שיתכן שמותר באופנים מסוימים, הרי שמוסרית אין הדבר טוב, ודומה הדבר לאדם שעולה על 'טרמפ' מבלי לבקש רשות מהנהג (והגם שיש מה להשיב על דבריו ולחלק, שב'טרמפ' מוסיף משקל ומחסרו בדלק, אולם מה שאין כן כאן שפעמים רבות אין מחסרו כלל כגון כשאינו בבית באותה שעה וכיוצא בזה), על-כן מהיות טוב ראוי לבקש רשות לדבר, ואפשר שאף על-ידי מודעה כללית הדבר יתאפשר. אולם מעיקר הדין נראה שבאופנים שנתבארו אין איסור בדבר.
^ 1.המושג "אינטרנט" חוזר על עצמו פעמים רבות לאורך הספר. השימוש באינטרנט טומן בחובו סכנות רבות, ושאלת היתר השימוש באינטרנט הונחה לפני גדולי ישראל, אולם בין כה וכה במציאות הציבור הרחב משתמש באינטרנט. אין להבין ח"ו מתוך דברינו שיש היתר גורף להשתמש באינטרנט, והרוצה להתחבר לרשת האינטרנט יעשה זאת ע"י ספק אינטרנט בפיקוח רבני.
^ 2.וידי"נ הרב חננאל פאטשינו הי"ו העיר שלפי זה יש לחלק בין מי שגר במקום בו הבניה רוויה, ומודע לכך שאחרים קולטים את הנתב שלו (ראוטר) ולמרות זאת אינו חוסם, לבין מי שגר בבית בודד ואינו חוסם מאחר וסבור שממילא אין אחרים קולטים באמצעותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
