ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
משנה – פסולים שקמצו – פסול
A. בניגוד לשחיטה.
B. סוגי המנחות – מנחת חוטא + שאר המנחות.
C. סוגי הפסולים –
אונן, טמא טבו"י ומחס"כ,
זר, מחוסר בגדים ולא רחוץ, ערל
יושב, עמוד ע"ג כלים, שמאל.
D. בן בתירא (בפשטות לגבי קמץ בשמאל) – יחזיר ויקמוץ שוב.
גמרא
א. למה מנחת חוטא בנפרד?
לר"ש (שסובר את סברת "שלא יהא קורבנו מהודר", ושלכן במנחת חוטא אין שמן ולבונה) היתה הו"א שגם אפשר במנחת חוטא ע"י פסול. קמ"ל.
[ קשה – למה לא הפרידו כך גם בזבחים? (במשנה טו:). תשובה – שם המשנה כרבנן וכוללת גם חטאת גם לר"ש, אך אצלנו – כיון שהעמדנו את המשנה (הראשונה) לא כר"ש, היינו חושבים שלר"ש במנחת חוטא לא פוסל – לכן מדגישים שגם במנחת חוטא (גם לר"ש)] .
(ו: 11+)
ב. מחלוקת רבנן ובן בתירא האם אפשר לתקן.
בפשטות – רבנן – לא, בן בתירא – כן (ביחס לשמאל).
A. רב – אפשר לתקן בכל הפסולים (גם זר)
למי רב התייחס?
1. לרבנן –
אם הקומץ כאן – יחזיר לפי כולם (רב), אם הקומץ אבד – בן בתירא – ישלים מקמח חדש, רבנן – לא ישלים.
קשה – צריך לכתוב – יביא מביתו וימלא ויחזור ויקמוץ.
2. לבן בתירא
המחלוקת גם כשהקומץ כאן – לרבנן לא יחזיר, לבן בתירא יחזיר.
ומחדש רב – שבן בתירא דיבר גם על זר , ולא רק על שמאל.
B. מה החידוש שגם בזר יחזיר?
שמאל<זר : הכהן אוחז את הקטורת בשמאל ביו"כ.
( קשה – גם בזר מצינו מצבים שמותר:
1. בשחיטה (תשובה – שחיטה לאו עבודה (ואמנם בפרה אדומה דווקא כהן שוחט, אך פרה אדומה היא רק בדק הבית ולא קרבן רגיל (כמו שגם ראיית מראות נגעים צריך כהן ואינה עבודה)).
2. בבמות (דחייה – לא לומדים מבמות (וזה שלמדנו (זבחים פד.) באילו פסולים אומרים "אם עלו לא ירדו" ממה שהיה כשר בבמה – זה לא המקור אלא רק אסמכתא).
(ו: שליש תחתון)
C. הרי דברי רב כבר נאמרו בברייתות -
1. רי"ס בר"י ור"א בר"ש - שבן בתירא מאפשר לתקן גם בשאר הפסולים.
2. ברייתא עם מקור לדין של בם בתירא "וקמץ משם" – שקומץ שוב ממקום שקמץ כבר (ואין סיבה לחלק בפסוק בין שמאל לפסולים אחרים).
החידוש של רב – לגבי קידוש הקומץ בכלי
לפי ת"ק – גם בקידש, לפי ר' יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום – בן בתירא – ניתן לתקן רק לפני שקידש.
ובא רב -
1. שאפילו שכבר קידש - יכול לתקן [כת"ק].
2. שרק אם לא קידש יכול לתקן [וכתנאים הנ"ל].
D. דיון בשיטת ר' יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום – שלבן בתירא – ניתן לתקן רק לפני שקידש .
a. ר"נ – סברא - למה לחלק בין לפני לאחרי קידוש? הרי זה תלוי אם הקמיצה על ידי הפסול נחשבת עבודה לפסול.
תשובה – הקמיצה נחשבת עבודה, אך נגמרת רק בהכנסה לכלי.
b. הרי גם אם לא קידש, כש מחזיר לכלי המקורי – קידש ופסל?
1. רי"ח - כי צריך כוונה .
(אמנם גם כשיש כוונה, לא ניתן להקריב, אלא זה רק "קידש" לעניין זה שנפסל).
2. רב עמרם – החזיר בצורה שלא מקדשת – שלא נכנס לאויר הכלי כי הכלי גדוש (ומקדש גם בלי כוונה ).
[בירור טכני – הרי צריך לקמוץ מתוך הכלי, וכשקמץ יש גומא, ועכשיו מחזיר לגומא? אלא שמחזיר לצד הגומא. אבל אז זה לא החזרה? מנענע את הכלי עד שמתיישר לגומא, ונחשב כמעשה קוף].
[3. ר' ירמיה - תירוץ שיכלו לומר – שהחזיר לכלי על הקרקע. אלא מכאן שגם כלי על הקרקע מקדש].
ג. קמיצה/קידוש הקומץ מ/בכלי שאינו מוחזק באויר
A. רב ירמיה כאמור – לא צריך להגביהו (בקמיצה ובקידוש),
B. ר' זירא – אבימי - צריך להגביהו (בקמיצה וקידוש)
(אבימי הדגים לר"נ קמיצה +קידוש בכלי שעל הקרקע , אך הסביר שהכוונה שהכהן מגביהו (ורצה ללמדו דין אחר ביחס לכלי (שאפשר של עץ (תוס')). (וממילא צריך 3 כהנים (כי הכל בימין)).
הקשה ר"נ ממשנה (יב.) – המשנה מפרטת את עבודות המנחה לגבי מחשבת פיגול, ולא הזכירה את החזקת הכלי?
תשובה – אכן צריך להרים, אך זאת לא "עבודה" ומחשבת פסול לא פוסלת בה (ר' גרשום בשטמ"ק).
C. רב ששת (לשואלים אותו) – לא צריך (לגבי קמיצה )
הראיה - כשלקחו את בזיכי הלבונה מלחם הפנים – לא הגביהו את השולחן .
[מניין שלא הגביהו – במשנה (צט:) מתואר ששני כהנים לקחו את הבזיכין ושניים את הלחם, ולא מוזכר עוד כהנים שהגביהו (וכאן א"א לומר כמו במשנה בדף יב. שהמשנה פשוט לא פרטה את כל המעשים, כי כאן היא לא מפרטת את העבודות אלא את כל מה שהכנים עושים)].
וכן מסכים רבא, אך זה רק לגבי ההכנסה לביסה והקמיצה.
(ז: 6+)
D. רבא – אבל מה לגבי קידוש הקומץ? האם ללמוד מהקמיצה שלא צריך , או מקבלת הדם שצריך? ובסוף מכריע ללמוד מהדם שצריך .
[וקשה – לגבי קומץ שקידשו בשני כלים – ר"נ פסל (כמו בקבלת הדם) ורבא התיר? תשובה – אכן גם רבא חזר בו ופסל].
(ומניין שבדם צריך בכלי אחד – נראה מחר...).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?












