ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
משנה – פסולים שקמצו – פסול
A. בניגוד לשחיטה.
B. סוגי המנחות – מנחת חוטא + שאר המנחות.
C. סוגי הפסולים –
אונן, טמא טבו"י ומחס"כ,
זר, מחוסר בגדים ולא רחוץ, ערל
יושב, עמוד ע"ג כלים, שמאל.
D. בן בתירא (בפשטות לגבי קמץ בשמאל) – יחזיר ויקמוץ שוב.
גמרא
א. למה מנחת חוטא בנפרד?
לר"ש (שסובר את סברת "שלא יהא קורבנו מהודר", ושלכן במנחת חוטא אין שמן ולבונה) היתה הו"א שגם אפשר במנחת חוטא ע"י פסול. קמ"ל.
[ קשה – למה לא הפרידו כך גם בזבחים? (במשנה טו:). תשובה – שם המשנה כרבנן וכוללת גם חטאת גם לר"ש, אך אצלנו – כיון שהעמדנו את המשנה (הראשונה) לא כר"ש, היינו חושבים שלר"ש במנחת חוטא לא פוסל – לכן מדגישים שגם במנחת חוטא (גם לר"ש)] .
(ו: 11+)
ב. מחלוקת רבנן ובן בתירא האם אפשר לתקן.
בפשטות – רבנן – לא, בן בתירא – כן (ביחס לשמאל).
A. רב – אפשר לתקן בכל הפסולים (גם זר)
למי רב התייחס?
1. לרבנן –
אם הקומץ כאן – יחזיר לפי כולם (רב), אם הקומץ אבד – בן בתירא – ישלים מקמח חדש, רבנן – לא ישלים.
קשה – צריך לכתוב – יביא מביתו וימלא ויחזור ויקמוץ.
2. לבן בתירא
המחלוקת גם כשהקומץ כאן – לרבנן לא יחזיר, לבן בתירא יחזיר.
ומחדש רב – שבן בתירא דיבר גם על זר , ולא רק על שמאל.
B. מה החידוש שגם בזר יחזיר?
שמאל<זר : הכהן אוחז את הקטורת בשמאל ביו"כ.
( קשה – גם בזר מצינו מצבים שמותר:
1. בשחיטה (תשובה – שחיטה לאו עבודה (ואמנם בפרה אדומה דווקא כהן שוחט, אך פרה אדומה היא רק בדק הבית ולא קרבן רגיל (כמו שגם ראיית מראות נגעים צריך כהן ואינה עבודה)).
2. בבמות (דחייה – לא לומדים מבמות (וזה שלמדנו (זבחים פד.) באילו פסולים אומרים "אם עלו לא ירדו" ממה שהיה כשר בבמה – זה לא המקור אלא רק אסמכתא).
(ו: שליש תחתון)
C. הרי דברי רב כבר נאמרו בברייתות -
1. רי"ס בר"י ור"א בר"ש - שבן בתירא מאפשר לתקן גם בשאר הפסולים.
2. ברייתא עם מקור לדין של בם בתירא "וקמץ משם" – שקומץ שוב ממקום שקמץ כבר (ואין סיבה לחלק בפסוק בין שמאל לפסולים אחרים).
החידוש של רב – לגבי קידוש הקומץ בכלי
לפי ת"ק – גם בקידש, לפי ר' יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום – בן בתירא – ניתן לתקן רק לפני שקידש.
ובא רב -
1. שאפילו שכבר קידש - יכול לתקן [כת"ק].
2. שרק אם לא קידש יכול לתקן [וכתנאים הנ"ל].
D. דיון בשיטת ר' יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום – שלבן בתירא – ניתן לתקן רק לפני שקידש .
a. ר"נ – סברא - למה לחלק בין לפני לאחרי קידוש? הרי זה תלוי אם הקמיצה על ידי הפסול נחשבת עבודה לפסול.
תשובה – הקמיצה נחשבת עבודה, אך נגמרת רק בהכנסה לכלי.
b. הרי גם אם לא קידש, כש מחזיר לכלי המקורי – קידש ופסל?
1. רי"ח - כי צריך כוונה .
(אמנם גם כשיש כוונה, לא ניתן להקריב, אלא זה רק "קידש" לעניין זה שנפסל).
2. רב עמרם – החזיר בצורה שלא מקדשת – שלא נכנס לאויר הכלי כי הכלי גדוש (ומקדש גם בלי כוונה ).
[בירור טכני – הרי צריך לקמוץ מתוך הכלי, וכשקמץ יש גומא, ועכשיו מחזיר לגומא? אלא שמחזיר לצד הגומא. אבל אז זה לא החזרה? מנענע את הכלי עד שמתיישר לגומא, ונחשב כמעשה קוף].
[3. ר' ירמיה - תירוץ שיכלו לומר – שהחזיר לכלי על הקרקע. אלא מכאן שגם כלי על הקרקע מקדש].
ג. קמיצה/קידוש הקומץ מ/בכלי שאינו מוחזק באויר
A. רב ירמיה כאמור – לא צריך להגביהו (בקמיצה ובקידוש),
B. ר' זירא – אבימי - צריך להגביהו (בקמיצה וקידוש)
(אבימי הדגים לר"נ קמיצה +קידוש בכלי שעל הקרקע , אך הסביר שהכוונה שהכהן מגביהו (ורצה ללמדו דין אחר ביחס לכלי (שאפשר של עץ (תוס')). (וממילא צריך 3 כהנים (כי הכל בימין)).
הקשה ר"נ ממשנה (יב.) – המשנה מפרטת את עבודות המנחה לגבי מחשבת פיגול, ולא הזכירה את החזקת הכלי?
תשובה – אכן צריך להרים, אך זאת לא "עבודה" ומחשבת פסול לא פוסלת בה (ר' גרשום בשטמ"ק).
C. רב ששת (לשואלים אותו) – לא צריך (לגבי קמיצה )
הראיה - כשלקחו את בזיכי הלבונה מלחם הפנים – לא הגביהו את השולחן .
[מניין שלא הגביהו – במשנה (צט:) מתואר ששני כהנים לקחו את הבזיכין ושניים את הלחם, ולא מוזכר עוד כהנים שהגביהו (וכאן א"א לומר כמו במשנה בדף יב. שהמשנה פשוט לא פרטה את כל המעשים, כי כאן היא לא מפרטת את העבודות אלא את כל מה שהכנים עושים)].
וכן מסכים רבא, אך זה רק לגבי ההכנסה לביסה והקמיצה.
(ז: 6+)
D. רבא – אבל מה לגבי קידוש הקומץ? האם ללמוד מהקמיצה שלא צריך , או מקבלת הדם שצריך? ובסוף מכריע ללמוד מהדם שצריך .
[וקשה – לגבי קומץ שקידשו בשני כלים – ר"נ פסל (כמו בקבלת הדם) ורבא התיר? תשובה – אכן גם רבא חזר בו ופסל].
(ומניין שבדם צריך בכלי אחד – נראה מחר...).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה לשמור על הקדושה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
