ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משפחת פוגל הי"ד
במערכת הצבאית, במלחמה בין עמים, ההגדרות שונות. אם העם נמצא בסיכון על-ידי עם אחר שמנסה לפגוע בו, אי-אפשר להשתמש בכללים הנהוגים במערכת האזרחית. אי-אפשר לבודד נקודתית את היורה ולשלוח לביתו שוטר עם צו מעצר. אם נתמודד עם האויב בדרך הזו, לא נישאר בחיים. במלחמה מי שיורה ראשון הוא זה ששורד, הוא זה שינצח. חיילים אינם שוטרים אזרחיים. אמנם למערכת צבאית יש בדרך-כלל גם הוראות פתיחה באש אך לא תמיד ניתן ליישמן.
במלחמה, לצערנו אין מנוס מפגיעה לא מכוונת באזרחים, גם אם מכוונים לפגוע בלוחמים בלבד. אמנם אם אפשר להימנע מפגיעה באזרחים ודאי שיש לעשות הכול על-מנת להימנע מלפגוע בהם. אבל במקרים רבים אי-אפשר לבודד בין יורים לאזרחים, במיוחד במקרים שבהם האויב מנצל אוכלוסייה אזרחית כדי לפגוע באזרחים אחרים. לא יתכן שהאוכלוסייה בשדרות תהיה חשופה לירי בלי הבחנה אך ידינו יהיו כבולות בגלל האוכלוסייה האזרחית בעזה. דמם לא אדום מדמנו. אומנם אין לפגוע לכתחילה בילדים ובזקנים הנמצאים בעבר השני. אולם כדי למנוע פגיעה בילדים וזקנים אצלנו צריך לפגוע בחיילי האויב. ואם על-מנת להציל את גן הילדים שלנו, הנמצא בסכנה מוחשית של פגיעה, עלול בטעות להיפגע גם גן-ילדים או בית-ספר שלהם, האשם לפגיעה הוא לא בנו אלא ביורים. חיינו קודמים לחיי האויב. הם פושעי המלחמה ולא אנחנו. הם שוחטים תינוקות בשנתם. הם מתפוצצים במקום הומה נשים וילדים. נשקם טמא, נשקנו טהור!
במצב מלחמה גם פגיעה בתשתיות היא אפשרית, אפילו אם כתוצאה מכך עלול להיגרם סבל לאוכלוסייה האזרחית. אני אישית בוגר המצור שהטיל הלגיון הערבי בפיקוד בריטי "נאור" על ירושלים. לא הייתה אז אפשרות להכניס לירושלים לחם, מים ותרופות. אין יוצא ואין בא! רבבות פגזים נורו על כל בתי העיר ללא הבחנה. אומנם אני מתנגד למצור מסוג זה כמו שהטילו עלינו, אך כשאין ברירה, אפשר להטיל מצור חלקי, גם במחיר פגיעה באזרחים. מקור לכך אנו מוצאים בדברי חז"ל המפרשים לנו כי הסוסים שלקח פרעה כדי לרדוף אחר בני-ישראל עד ים-סוף היו מאותם מצרים יראי ה' ששמעו בקול משה וסוסיהם לא נפגעו במכת הברד. אם אנו היינו במצרים, מבלי לדעת את מה שיארע אחר-כך בקריעת ים-סוף, היינו צריכים לפגוע באותם סוסים שמהווים "תשתיות אזרחיות" שלא ישמשו אחר-כך כדי לרדוף אחרינו ולפגוע בנו, למרות שמדובר באזרחים שלווים ויראי ה'.
השבת בהפטרת פרשת "זכור", נקרא על שאול שאומר לקיני לצאת מתוך עמלקי, כי בשעת מלחמה הוא לא יוכל להבחין בינם לבין העמלקי. משמע שאם לא יישמעו לאזהרתו הם עלולים להיספות עם עמלק. מכאן יש להסיק שלכתחילה ראוי להזהיר בשעת מלחמה את האזרחים להסתלק מאזור הלחימה, אך אם האזרחים לא עשו כן דמם בראשם. אם אין אפשרות להזהיר, כגון שגורם ההפתעה עלול להיפגע, אין בררה אלא לתקוף את חיילי האויב, גם אם בטעות עלולה להיפגע אוכלוסייה אזרחית. כי בכך אנו מצילים את חיינו. אך יש להפעיל שיקול דעת זהיר בכל מקרה ומקרה.
הצילני מדמים...א-להי תשועתי תרנן לשוני צדקתך (תהלים נ"א, ט"ז)
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
סוכת עראי דיגיטלית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
