ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
תלמוד תורה פועל בדירה שבבית משותף. המשפחות התובעות אינן קובלות על הפעלת תלמוד תורה בתוך הדירה, אלא על קיומן של הפסקות ארוכות בחצר הבתים המשותפים, שיוצרות רעש בלתי סביר, בעיקר ליולדות הזקוקות לשעות מנוחה. בנוסף, נגרמים לחצר המשותפת נזקים שונים. לטענת המשפחות התובעות, יש לקיים את ההפסקות במקומות חלופיים, מגרשי ספורט סמוכים וגינות ציבוריות וכד'.
נציין, שכיתות התלמוד תורה, פועלות במקום באישור המועצה המקומית.
בגיליון הקודם, הבאנו את המקור לתקנת חז"ל שמאפשר הפעלת תלמוד תורה בבית שבחצר. תקנת חז"ל נועדה לעודד אפשרויות ללימוד תורה לילדים, והיא קיימת באופן עקרוני גם במקום שיש חולים, וגם אם קיימות חלופות.
בגיליון הנוכחי, נדון בשאלה האם תקנת חז"ל קיימת בימינו במלא היקפה וכן האם מותר לקיים את ההפסקות בחצר המשותפת או רק ללמוד בתוך הבית.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
105 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
106 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
107 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
טען עוד
כאמור, לטענת התובע אין לקיים את ההפסקות, שהן מרעישות. טענת התלמוד תורה היא שהפעלת ההפסקות במקום מרוחק, הוא מורכב ביותר, וכולל עלויות גבוהות. מידי פעם, הם אכן לוקחים את התלמידים למגרשי משחקים. עמדת בית הדין היא, שגם הפסקה היא חלק ממסגרת הלימודים בימינו. על כן, הרעש של ההפסקה הוא חלק מן הדברים הנזקקים להפעלת התלמוד תורה, ועל כן, באופן עקרוני, פעילות זו היא חלק מן התקנה.
יישום התקנה בימינו
יש להתייחס להיבט המשפיע על יישום תקנת חכמים. כיום, האחריות הכלכלית על הפעלת מסגרות ללימוד תורה, מוטלת באופן עקרי על הרשויות. בעוד שבתקופת חז"ל, היה צריך לעודד כל מלמד תינוקות לפתוח תלמוד תורה בכל מקום שיהיה, בימינו זכותם של האזרחים לדרוש מהרשויות מסגרות לימוד, בשטחים ציבוריים.
מעבר לכך, לרשויות המקומיות היכולת להקצות את המשאבים הנדרשים להפעלת בתי ספר יסודיים ותלמודי תורה, במקום ובאופן שלא יפריע לרווחת התושבים באזורי המגורים. כך נעשה בהצלחה בתחומים אחרים - מסחר ותרבות, וכך גם בראיה ארוכת טווח, יכול ונכון שיעשה בכל הקשור לבתי ספר ותלמודי תורה. בסופו של דבר, תלמוד תורה שהוא מטרד לשכנים, פוגע גם בתלמודי התורה שעסוקים בניסיון המתמיד לצמצם את הפגיעה בשכנים. כמו כן, בתים משותפים אינם מקום מותאם מראש ללימוד ומשחק, על כל המשתמע. נמצא שתקנתם - קלקלתם.
על כן, פסיקה חד משמעית שתיישם את תקנת רבי יהושע בן גמלא באופן מלא, תיצור מצב אבסורדי, בו דווקא בתחום החינוכי לא מושקעים המשאבים הנדרשים. הצבת תלמודי התורה מחוץ לאזורי המגורים הוא גם אינטרס של תלמודי התורה.
היתר הפעלת תלמוד תורה- האם רק בבית או גם בחצר?
בנוסף לאמור, ישנם מספר שיקולים המורים שבמסגרת תקנת חכמים הותר רק לימוד בתוך הבית, אך אין לעשות שימוש משמעותי מחוץ לבית בו מתקיים התלמוד תורה.
א. מן ההיבט הקנייני, שימוש רועש בבית, הוא שימוש ברשותו הפרטית של אדם, אלא שיש בה נזק לאחרים. בשונה מכך, החצר המשותפת היא רכוש של כלל השותפים. ברכוש משותף, יש לעשות שימוש בדרך הרגילה לשימוש השותפים. וכך נפסק בשו"ע1: "דברים שאין דרך בני המקום לעשותם בחצרותיהם, בכולן השותפין מעכבין זה על זה". אמנם, בכלל תקנת חז"ל המאפשרת הפעלת תלמוד תורה בבית פרטי שהוא חלק מחצר משותפת, כלול גם שימוש מוגבר בחצר, על ידי נכנסים ויוצאים2, אך לא ניתן להרחיב את תקנת חז"ל לשימוש ממשי בחצר בהפסקות ארוכות.
ניתן לדייק הבחנה זו גם מלשון הרמב"ם והשו"ע שכתבו: "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו ". דיוק הלשון מורה לכאורה שכל ההיתר הוא לימוד בתוך ביתו, אך לא פעילות מחוץ לביתו.
ב. בעל הלבוש3 (רבי מרדכי יפה), קובע שבדירה משותפת לשני אנשים, אין רשאי אחד מן השותפים להפעיל תלמוד תורה, שכן חז"ל לא התירו נזקים בלתי סבירים גם לצורך תלמוד תורה: "שזה ודאי שאין דעת רוב העולם סובלתו ועל דעת זה לא נשתתף עמו בדירה זו אם לא שהתנה עמו מתחילה". אמנם הלבוש דיבר על לימוד תורה בתוך מתחם סגור אחד, אך העיקרון העולה הוא שלא כל הפרעה הותרה במסגרת תלמוד תורה, ובוודאי לא בבית השותפים.
מהו שימוש חריג שאסור
קשה לקבוע מסמרות בשאלה מהו שימוש חריג בחצר המשותפת שאסור. אומנם, נראה, שהפעלת עשרות תלמידים בהפסקה ארוכה באופן קבוע, היא שימוש חריג, הדומה להעמדת ריחיים או תרנגולים, דברים האסורים בחצר המשותפת. דוגמא לדבר - אם אחד מן הדיירים בבית המשותף, יבקש להפעיל קייטנה של עשרות ילדים בחצר המשותפת, יוכלו שכני הבית למחות בידו.
לחידוד העניין נבהיר, שנראה שאין ללמד שיעור תורה קולני (לדוגמה, אמירת תהילים) באופן קבוע בחצר המשותפת. עם זאת, הוצאת הילדים למספר דקות דומה יותר להיתר הכלול בתקנת חכמים. כאמור לעיל, הותרה הפעלת תלמוד תורה בביתו הפרטי, למרות "קול הנכנסים והיוצאים".
סיכום והחלטה
חז"ל תקנו שמלמד יכול ללמד תורה בתוך ביתו, למרות הרעש שהדבר גורם לשכנים. ישנם שיקולים שלא ליישם את תקנת ר' יהושע בן גמלא בימינו באופן מלא - על הרשויות מוטל להעמיד מבנים ציבוריים ללימוד תורה, ומבחינת לימוד התורה זהו הסדר טוב ומועיל יותר. בנוסף, נראה, שהתקנה מתייחסת ללימוד תורה בתוך ביתו של המלמד, ולא התירה שימוש מסיבי בחצר.
לדעת בית הדין, על מנת לקיים את תכלית תקנת חכמים - חיזוק לימוד התורה לילדי ישראל, לבית הדין יש סמכות לקבוע הסדרים בהוראת שעה נקודתית4.
בהכרעה למעשה, הפעיל בית הדין שיקולי פשרה, ובחן את ההשלכות על התלמוד תורה אם יאסור בית הדין קיום הפסקות בחצר המשותפת.
בית הדין, לאחר שיח עם התובעים, איפשר לתלמוד תורה להשאיר את הילדים בהפסקות ארוכות בחצר המשותפת, פעמיים בשבוע בלבד, בימים קבועים. ההיתר הוגבל עד לסיומה של שנת הלימודים.
____________________________________________________________
1 חו"מ קס"א סעיף ה
2 שו"ת נפת צופים (לרבי פתחיה מרדכי בירדוגו) סימן קצא
3 קנו,ג ; הו"ד בפתחי תשובה קנו,סק"ב, ובערוה"ש קנו, ה.
4 יש לצרף גם את העובדה שישנם פוסקים בדורנו הסוברים שיש לאפשר הפסקות בבית משותף מדין תקנת חכמים גם בימינו - "עמק המשפט" סימן לו אות ט'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
