ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא".
מדי שנה עולה בראשי השאלה: מה עושים ההורים המכינים עם בנם או בתם את דרשת בר המצווה/בת המצווה שחל/ה בשבוע זה?
קיימות כמה דרכים להתמודד עם שאלה זו.
הראשונה היא דרכו של העולם החסידי- להתעלם, להסתיר, לדחות את ההתמודדות כמה שיותר.
מפורסמת הבדיחה היהודית על ה"רבה" ב"חיידר" החסידי שהגיע לפסוק זה עם כתתו ואז הרים אחד התלמידים את ידו ושאל "רבה, מה זה אשה"? ענה לו הרבה כשתגדל תבין. לאחר שהתלמיד לא הניח והמשיך להקשות ענה לו ה"רבה": "זה מה שיש לכל יהודי מבוגר". ענה התלמיד: "אתה מתכון ל"קילע" (הרניה).
כנראה שבשנת ה' תשע"א גם בקהילה החסידית לא ניתן להמשיך בשיטה זו.
בכל האולפנות (לא בכל הישיבות התיכוניות) יש שיעורים על הנושא "חינוך לחיי משפחה". בשיעורים אלה לומדים את עיקר ההלכות הנוגעות ל"טהרת המשפחה".
אולי דווקא בפרשת תזריע זה הזמן לדון בשאלה מה פשר המושג "חינוך לחיי משפחה", בחברה מתירנית?
איך מחנכים ל"חיי משפחה" ב"תרבות" שחושפת גם את צעיריה בצורה כל כך חזקה במישרין או בעקיפין למסר בוטה (חסר כל עכבות של צניעות) וכי קיימת חפיפה מוחלטת בין המושגים "אהבה" ו"פריצות"? באווירה שכזאת המושג "משפחה" מתעוות מבחינות רבות.
מאידך, עיסוק אובססיבי ב"צניעות" גם הוא בלתי צנוע בעליל.
הבסיס להקמת משפחה הוא פיתוח רגש האהבה שיתכן גם כעניין רוחני טהור, כמו אהבת הקב"ה, אהבת תורה, אהבת העם והארץ אהבת האדם ואהבת כל יצירה של הקב"ה.
מבחינתנו המושג "משפחה" כולל ערכים רבים וביניהם:
א. נאמנות. ערך זה לצערנו נשחק ונרמס. אמון וכבוד הדדי הוחלפו בשאלות של ניצול סמכות וכפיה. אסור לערבב ולהחליף. גם חוסר נאמנות שאינה תוצאה של ניצול מרות בהחלט מכוערת וראויה לכל גינוי, ק"ו בן בנו של קל וחומר, אם מעורבים בכך ניצול וכפיה.
ב. שותפות אמת תוך ניסיון לקחת את ה"ביחד" כדי להתקדם רוחנית. משפחה אינה רק שותפות שמבוססת על אינטרסים משותפים כמו רווחה או בטחון כלכלי. (התקדמות רוחנית חייבת להיות תוך נטילת אחריות גם לצרכי הכלל)
ג. קבלת אחריות משותפת על הדור הבא, גידולו וחינוכו לחיים ערכיים.
ד. נכונות לויתורים בבחינת "עשה רצונו כרצונך" בלי התניה של "כדי שיעשה רצונך כרצונו".
חינוך לערכים אלה, פיתוחם וחיזוקם, צריך להתחיל מגיל צעיר, בלי כל קשר לשאלות ההלכתיות שכל זוג צריך ללומדם כחלק בלתי נפרד משאר ההכנות לחתונה.
נישא תפילה כי ילדינו ונכדינו יזכו לגדול על ערכים אלה
גם כשרוחות פרצים מנשבות בחוזקה מכל עבר.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
