ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא".
מדי שנה עולה בראשי השאלה: מה עושים ההורים המכינים עם בנם או בתם את דרשת בר המצווה/בת המצווה שחל/ה בשבוע זה?
קיימות כמה דרכים להתמודד עם שאלה זו.
הראשונה היא דרכו של העולם החסידי- להתעלם, להסתיר, לדחות את ההתמודדות כמה שיותר.
מפורסמת הבדיחה היהודית על ה"רבה" ב"חיידר" החסידי שהגיע לפסוק זה עם כתתו ואז הרים אחד התלמידים את ידו ושאל "רבה, מה זה אשה"? ענה לו הרבה כשתגדל תבין. לאחר שהתלמיד לא הניח והמשיך להקשות ענה לו ה"רבה": "זה מה שיש לכל יהודי מבוגר". ענה התלמיד: "אתה מתכון ל"קילע" (הרניה).
כנראה שבשנת ה' תשע"א גם בקהילה החסידית לא ניתן להמשיך בשיטה זו.
בכל האולפנות (לא בכל הישיבות התיכוניות) יש שיעורים על הנושא "חינוך לחיי משפחה". בשיעורים אלה לומדים את עיקר ההלכות הנוגעות ל"טהרת המשפחה".
אולי דווקא בפרשת תזריע זה הזמן לדון בשאלה מה פשר המושג "חינוך לחיי משפחה", בחברה מתירנית?
איך מחנכים ל"חיי משפחה" ב"תרבות" שחושפת גם את צעיריה בצורה כל כך חזקה במישרין או בעקיפין למסר בוטה (חסר כל עכבות של צניעות) וכי קיימת חפיפה מוחלטת בין המושגים "אהבה" ו"פריצות"? באווירה שכזאת המושג "משפחה" מתעוות מבחינות רבות.
מאידך, עיסוק אובססיבי ב"צניעות" גם הוא בלתי צנוע בעליל.
הבסיס להקמת משפחה הוא פיתוח רגש האהבה שיתכן גם כעניין רוחני טהור, כמו אהבת הקב"ה, אהבת תורה, אהבת העם והארץ אהבת האדם ואהבת כל יצירה של הקב"ה.
מבחינתנו המושג "משפחה" כולל ערכים רבים וביניהם:
א. נאמנות. ערך זה לצערנו נשחק ונרמס. אמון וכבוד הדדי הוחלפו בשאלות של ניצול סמכות וכפיה. אסור לערבב ולהחליף. גם חוסר נאמנות שאינה תוצאה של ניצול מרות בהחלט מכוערת וראויה לכל גינוי, ק"ו בן בנו של קל וחומר, אם מעורבים בכך ניצול וכפיה.
ב. שותפות אמת תוך ניסיון לקחת את ה"ביחד" כדי להתקדם רוחנית. משפחה אינה רק שותפות שמבוססת על אינטרסים משותפים כמו רווחה או בטחון כלכלי. (התקדמות רוחנית חייבת להיות תוך נטילת אחריות גם לצרכי הכלל)
ג. קבלת אחריות משותפת על הדור הבא, גידולו וחינוכו לחיים ערכיים.
ד. נכונות לויתורים בבחינת "עשה רצונו כרצונך" בלי התניה של "כדי שיעשה רצונך כרצונו".
חינוך לערכים אלה, פיתוחם וחיזוקם, צריך להתחיל מגיל צעיר, בלי כל קשר לשאלות ההלכתיות שכל זוג צריך ללומדם כחלק בלתי נפרד משאר ההכנות לחתונה.
נישא תפילה כי ילדינו ונכדינו יזכו לגדול על ערכים אלה
גם כשרוחות פרצים מנשבות בחוזקה מכל עבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
