ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההבנה הזאת שאנחנו מצווים לעשות משהו, שחובה עלינו לציית לספר ההוראות של התורה תמיד ובקפדנות, מגדירה את היהדות בכל הדורות. בעולמנו היום רבים מבקשים "לשפר" את התורה ומנסים לכתוב מדריך חדש ומשתנה תדיר בעזרת מונחים שנשמעים יפה, כמו "רלוונטי", "מתקדם", "אטרקטיבי", "אלטרנטיבי", שבהם הם משתמשים לתאר את טקסי התפילה שלהם, את מצוות התורה ואת ערכי היהדות. קו השבר בחיים היהודיים היום נותר כפי שהיה תמיד: קבלה או דחייה של תפיסת "וציוונו". אבל ההיסטוריה היהודית מלמדת אותנו שכל המשחקים עם המושג הזה אינם שורדים את התמורות שמביא הזמן ואת השינויים המתמידים בכללים של החברה האנושית. רק ספר ההוראות הישן נשאר איתן ומגן עלינו אחרי שכל האחרים נעלמים מהבמה.
רעיון הציווי מעורר בנו התנגדות באופן טבעי. בני האדם הם מרדנים מטבעם ומתנגדים לסמכות שנכפית עליהם. כבר מילדות אנחנו תובעים לעשות הכל בעצמנו, בזמן שאנחנו רוצים ובדרך שאנחנו רוצים. לכן קל לנו להבין למה התכוונו חז"ל כשאמרו על מעמד הר סיני "כפה עליהם הר כגיגית", ההר, כביכול, ריחף עליהם כאיום ונטל לא רצוי במעמד מתן תורה. בני ישראל עמדו להיות מצווים לעשות דברים בדרך מוגדרת מאד, לקבל עליהם להפוך את ערכי התורה לנעלים וחשובים יותר מהרצון, השכל ואורח החיים שלהם. הם גם הוזהרו אז שנטישת התורה ואי היצמדות למדריך ההוראות שלה יבואו עליהם קשיים ואסונות אישיים ולאומיים.
ההר עדיין תלוי מעל ראשינו, ואנחנו עדים למחיר שאנחנו משלמים בכל מיני היבטים של חיינו. שוב אנחנו חוזרים לתפיסת הציווי. הרעיון של "צו", כפי שהוא מוצג בפרשת השבוע, אינו מופנה רק לאהרן ולצאצאיו. זה חלק מהמורשת של היהדות לכל היהודים ולכל מי שרוצה רציפות יהודית במשפחתו ובעם היהודי בכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
