ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
עם ישראל, כחלק מהכנותיו לקראת היציאה ממצרים קיבל סמכות וכח מיוחד לקדש חדשים וממילא לקדש זמנים (באמצעות יושבי ארץ ישראל וחכמי הסנהדרין הממונים על כך).
ננסה להבין השבוע מה פשר המושג: לקדש את הזמן?
כל חדש ניסן סובב סביב ענין גאולת מצרים, לכן הציווי על קידוש ראש חודש ניסן, צמוד בתורה לציווי על לקיחת קרבן הפסח והכנתו (שבת הגדול) וממילא, הם קשורים גם לשחיטת קרבן הפסח בי"ד בניסן ואכילתו בלילה הראשון של חג הפסח.
אומנם, החובה לספר ביציאת מצרים, חלה רק בליל הסדר, אבל ברור לחז"ל שהיה מקום לחייב זאת מראש חודש, או לפחות מיום ההקרבה של הקרבן, אע"פ שלמסקנה, החובה לעשות זאת היא רק בליל אכילת הפסח.
כבר הוכחנו בעבר כי קרבן הפסח הוא מעין קרבן גירות (במאמר כנגד ארבעה בנים). הליך הגירות כולל קבלת מצוות, מילה (לגברים) וטבילה ואחריהם, אם אפשר, הקרבת קרבן (בזמן שבית המקדש קיים).
כשם שהגר נימול ומביא קרבן כחלק מהליך קבלתו לעם ישראל ובכך הוא מוכיח כי הוא מעוניין לקבל על עצמו עול מלכות שמים, כך כל יהודי גם מבטן ומלידה, מביא קרבן פסח כחלק מחידוש הברית עם הקב"ה, אע"פ שכבר נימול לשמונה.
בכך מכריז כל יהודי כי משמעותה של יציאת מצרים היא קבלת עול מלכות שמים וחיפוש תשובה בכל רגע ורגע לשאלה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ"? (דברים י' יב).
השאיפה ללכת בדרכיו של הקב"ה, היא היוצרת את הקשר עם מה שהוא קדוש מכל קדוש ומאפשרת לנו לקדש זמנים בבחינת "זכר ליציאת מצרים". לא רק במשמעות של עבר אלא גם במשמעות של הווה. הקביעה כי ניסן, החודש בו הוציאנו הקב"ה ממצרים, הוא החודש הראשון, משמעותה כי מאז כל יהודי בכל שנה ושנה עם תחילתה יקדיש את זמנו ועתותיו לעבודת ד'. מכיוון שעתותיו וזמנו מוקדשים לקשר עם בוראו, על ידי הליכה בדרכיו לכן יש לו היכולת לקדש את הזמנים.
בימנו התחדשה משמעות נוספת למושג לקדש את הזמן.
חידושי המדע והטכנולוגיה הביאו לכך שהזמן שנדרש להבטיח את הקיום הבסיסי הצטמצם ובידי רוב האנשים נותר זמן פנוי לרוב. לכאורה, כל אדם יכול להקדיש זמן רב לעיסוק ברוחניות. מאידך גיסא, ההתפתחות האדירה של עולם התקשורת וזמינותו, העמידה בפני דורנו אתגר עצום. התחרות על תשומת הלב, בעיקר של בני הנוער הפכה קשה ביותר.
לכן, הבה נתפלל לקראת חג החירות כי נצא מהשעבוד לצרכי החומר, נבער את החמץ, השאור, נקדיש את חיינו לשיפורים רוחניים וננצל את זמננו לעיסוק נרחב ומעמיק יותר בתורתנו.
נזכה לקדש את חיינו ואת הזמנים וניתן משמעות ליציאת מצרים גם בחיינו אנו.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
