ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת בת חן
אני מוצא הרבה סמליות בכותרת הפרוזאית משהו הזאת "בין הזמנים". תמיד חשתי שכולנו בחיים מוצאים את עצמנו כל הזמן "בין הזמנים". אנחנו תמיד בין השלבים המשתנים בחיינו: מעבר ממקום למקום, החלפת עיסוקים או משרות, נסיעות, הסתגלות למצבים משפחתיים חדשים ותקווה להבין קצת את אירועי העולם המתמיהים שתמיד באים לנו בהפתעה, כך נדמה. לפיכך אני מרגיש ש"בין הזמנים" הוא, במובנו הרחב ביותר, לא הפוגה אלא מצב קבוע שנוכח בחיינו. אנחנו תמיד נמצאים בין דברים - אירועי מעגל החיים, תוכניות, נסיעות ופרויקטים.
לכן, פעמים רבות אנחנו מקריבים את ההווה הוודאי למען עתיד לא ברור. כשאנחנו מסתכלים קדימה אל "הזמן", אל סמסטר הלימודים הקרב, כביכול, אנחנו מתעלמים לא פעם מ"בין הזמנים", ומחמיצים הזדמנויות שיש לנו עכשיו, שרק ממתינות שננצל אותן לטובה.
בעולם הישיבות כמעט תמיד יש הרצאה שנותן ראש הישיבה לתלמידים בסוף "הזמן" ובה הוא מפציר בהם שלא לבזבז את "בין הזמנים" ולא להניח לה להיות תקופה של זניחת לימודי התורה וכללי ההתנהגות הנאותה. פעמים רבות תקופת "בין הזמנים" יכולה למחוק את ההישגים שהושגו בעמל רב ב"זמן" עצמו. המטרה היא להסביר לתלמידים שימי "בין הזמנים" הם בעצם "זמן" כשלעצמו ושצריך להתייחס אליהם בהתאם. זה נכון גם לגבי חיי היומיום. רבי עקיבא אמר שאסור לאדם לדחות לימוד תורה ומעשים טובים למועד שבו הוא חושב שיוכל להתפנות אליה, מפני שאולי הזמן הזה או ההזדמנות הזאת לא יגיעו לעולם - "אל תאמר לכשאיפנה אשנה, שמא לא תיפנה".
תחושת הבטלה של "בין הזמנים" היא עניין מסוכן שרק מפריע להישגי האדם. חכמי ישראל בכל הדורות הדגישו שהזמן הוא המצרך היחיד בחיים שאין לו תחליף. בכך הם התכוונו לומר שתקופת "בין הזמנים" היא תמיד "זמן" כשלעצמה. התלמוד אומר לנו שרבי עקיבא עצמו מעולם לא הכריז שהגיע הזמן לעזוב את בית המדרש אלא בערב יום הכיפורים ובערב פסח. בשביל רבי עקיבא "בין הזמנים" היה תמיד "זמן" כשלעצמו וזה אחד הדברים שבגללם הוא היה דוגמה ומופת לעם היהודי בכל זמן ובכל מקום.
מטבע הדברים, המטלות החיוניות של חיי היומיום מלוות אותנו. בעולם הישיבות הן קנייה של כובעים, חליפות ושאר אביזרים חדשים, עזרה להכנות לקראת הפסח בבית ובמקומות אחרים, מאמצי השידוך הרציניים שמתרחשים אז. בעולם שלנו שבו "בין הזמנים" נמשך כל השנה, אנחנו עסוקים בעבודה, במשפחה ובכל שאר המטלות של החיים. למרות זאת, אנחנו יכולים להבין שאפילו בזמן שאנחנו מבצעים את המטלות הללו, אנחנו יכולים לעשות זאת מתוך כוונה נעלה יותר ומתוך הבנה עמוקה יותר של ערכו של הזמן ושל תכליתו.
הביטוי המוכר "להרוג זמן" מצביע על כך שאנחנו מבינים בתת-מודע שלנו שהמעשה הזה דומה לפשע המתועב של הריגת אדם. הברכה הגדולה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" נקראת בתלמוד "ברכת הזמן". כך מודדים את החיים וכך ראוי להעריך אותם. לכן אנחנו מציינים ימי הולדת וימי שנה, מוקירים ימים מיוחדים וחוגגים את החגים. על אברהם אבינו התורה אומרת שהוא מת "שבע ימים". זאת אומרת שכל ימיו התמלאו בפעילות חיובית, במעשים טובים ובעזרה לזולת. הוא הגיע לסוף חייו שבע ימים. הוא מעולם לא הבדיל בין "בין הזמנים" ל"זמן" עצמו. לכן הוא מוסיף לשמש דוגמה לכל צאצאיו, עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
