ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת בת חן
אני מוצא הרבה סמליות בכותרת הפרוזאית משהו הזאת "בין הזמנים". תמיד חשתי שכולנו בחיים מוצאים את עצמנו כל הזמן "בין הזמנים". אנחנו תמיד בין השלבים המשתנים בחיינו: מעבר ממקום למקום, החלפת עיסוקים או משרות, נסיעות, הסתגלות למצבים משפחתיים חדשים ותקווה להבין קצת את אירועי העולם המתמיהים שתמיד באים לנו בהפתעה, כך נדמה. לפיכך אני מרגיש ש"בין הזמנים" הוא, במובנו הרחב ביותר, לא הפוגה אלא מצב קבוע שנוכח בחיינו. אנחנו תמיד נמצאים בין דברים - אירועי מעגל החיים, תוכניות, נסיעות ופרויקטים.
לכן, פעמים רבות אנחנו מקריבים את ההווה הוודאי למען עתיד לא ברור. כשאנחנו מסתכלים קדימה אל "הזמן", אל סמסטר הלימודים הקרב, כביכול, אנחנו מתעלמים לא פעם מ"בין הזמנים", ומחמיצים הזדמנויות שיש לנו עכשיו, שרק ממתינות שננצל אותן לטובה.
בעולם הישיבות כמעט תמיד יש הרצאה שנותן ראש הישיבה לתלמידים בסוף "הזמן" ובה הוא מפציר בהם שלא לבזבז את "בין הזמנים" ולא להניח לה להיות תקופה של זניחת לימודי התורה וכללי ההתנהגות הנאותה. פעמים רבות תקופת "בין הזמנים" יכולה למחוק את ההישגים שהושגו בעמל רב ב"זמן" עצמו. המטרה היא להסביר לתלמידים שימי "בין הזמנים" הם בעצם "זמן" כשלעצמו ושצריך להתייחס אליהם בהתאם. זה נכון גם לגבי חיי היומיום. רבי עקיבא אמר שאסור לאדם לדחות לימוד תורה ומעשים טובים למועד שבו הוא חושב שיוכל להתפנות אליה, מפני שאולי הזמן הזה או ההזדמנות הזאת לא יגיעו לעולם - "אל תאמר לכשאיפנה אשנה, שמא לא תיפנה".
תחושת הבטלה של "בין הזמנים" היא עניין מסוכן שרק מפריע להישגי האדם. חכמי ישראל בכל הדורות הדגישו שהזמן הוא המצרך היחיד בחיים שאין לו תחליף. בכך הם התכוונו לומר שתקופת "בין הזמנים" היא תמיד "זמן" כשלעצמה. התלמוד אומר לנו שרבי עקיבא עצמו מעולם לא הכריז שהגיע הזמן לעזוב את בית המדרש אלא בערב יום הכיפורים ובערב פסח. בשביל רבי עקיבא "בין הזמנים" היה תמיד "זמן" כשלעצמו וזה אחד הדברים שבגללם הוא היה דוגמה ומופת לעם היהודי בכל זמן ובכל מקום.
מטבע הדברים, המטלות החיוניות של חיי היומיום מלוות אותנו. בעולם הישיבות הן קנייה של כובעים, חליפות ושאר אביזרים חדשים, עזרה להכנות לקראת הפסח בבית ובמקומות אחרים, מאמצי השידוך הרציניים שמתרחשים אז. בעולם שלנו שבו "בין הזמנים" נמשך כל השנה, אנחנו עסוקים בעבודה, במשפחה ובכל שאר המטלות של החיים. למרות זאת, אנחנו יכולים להבין שאפילו בזמן שאנחנו מבצעים את המטלות הללו, אנחנו יכולים לעשות זאת מתוך כוונה נעלה יותר ומתוך הבנה עמוקה יותר של ערכו של הזמן ושל תכליתו.
הביטוי המוכר "להרוג זמן" מצביע על כך שאנחנו מבינים בתת-מודע שלנו שהמעשה הזה דומה לפשע המתועב של הריגת אדם. הברכה הגדולה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" נקראת בתלמוד "ברכת הזמן". כך מודדים את החיים וכך ראוי להעריך אותם. לכן אנחנו מציינים ימי הולדת וימי שנה, מוקירים ימים מיוחדים וחוגגים את החגים. על אברהם אבינו התורה אומרת שהוא מת "שבע ימים". זאת אומרת שכל ימיו התמלאו בפעילות חיובית, במעשים טובים ובעזרה לזולת. הוא הגיע לסוף חייו שבע ימים. הוא מעולם לא הבדיל בין "בין הזמנים" ל"זמן" עצמו. לכן הוא מוסיף לשמש דוגמה לכל צאצאיו, עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
