ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- מגד ירחים
"החוצפה דעקבתא דמשיחא באה, מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה, איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת. ואם היה העולם עוסק באורה של תורה במידה זו שתתגדל הנשמה הרוחנית עד כדי הכרת הקישור הראוי של הפרטים עם הכללים הרוחניים, היתה התשובה ותיקון העולם יוצאה אל הפועל ... עיקר לימוד תורה לשמה אי אפשר לבא, כי אם על ידי הכשר זה של ההבנה, והרגשה הבאה עמה, איך כך פרטי התורה חביבים חיבת קודש, ואיך האור הכללי, המלא חיים ומביא חיים לעולם, מתפלש הוא בכל הפרטים". ("ערפלי טוהר" עמודים א, ב, וכן ב"אורות התשובה" פרק ד, י)
אנו יודעים כי עם ישראל יצא לגלות ועליו להיגאל. אך האם התורה צריכה להיגאל ? האם התורה יצאה לגלות יחד עם ישראל??!
השכינה והתורה יצאו עם ישראל לגלות. כך דורשים חז"ל "במחשכים הושיבני" - זו תלמודה של בבל (סנהדרין כד,א). אמרו חז"ל: כיון שגלו ישראל - אין לך ביטול תורה גדול מזה. (חגיגה ה, ב), וכמאמר הפסוק "מלכה ושריה בגויים אין תורה" (איכה ב,ט).
מה המשמעות לכך שהתורה גלתה? יש כמה מובנים לגלות התורה. בדברים הבאים נעמוד על שניים מהם:
א. נאמר בזוהר (פרשת בהעלותך): "טפשן דעלמא, לא מסתכלי אלא בהאי לבושא דאיהו סיפור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא ידעי מאי דאיהו תחות האי לבושא". יש שתי נקודות מפגש עם התורה: נקודת מפגש חיצונית, וזאת - בשעה שאנו קוראים את התורה ושומעים רק את הסיפורים ופשוטי המקרא הנגלים מעל לפני השטח.
נקודת מפגש שנייה היא "נקודת העומק". היכולת להיפגש ולהבין את הכוונות והמשמעות שמאחורי הלבוש החיצון. הקב"ה הוא עמוק מכל עומק, ודבריו יש להבין על ידי ירידה לעומק הכתוב הנגלה.
אפילו
"כל העניינים המוסריים כולם, כפי מה שהם נראים בפשטותם. כל מידות דרך ארץ, וכל טהרת החיים ואומץ ויושר שלהם, וכל פשטה של תורה, נראים הם דרך ההסתכלות הסודית באופן יותר בהיר ומצוחצח באין ערוך..." (ערפלי טוהר עמ' ט).
מדרגת הגלות היא חיצוניות, או 'חושך' בלשון הפסוק. היכולת להיפגש עם התורה רק כפי מראה העיניים החיצוניות הוא כחושך לעומת האור. התורה בגלות היא תורה חשוכה ומצומקת באופן יחסי. זו היא תורה העוסקת בפרטים הנגלים אך מתקשה לרדת לשורש הדברים ולכללים מהם הפרטים יוצאים. זו היא משמעות דברי הנביא: "לכן גלה עמי מבלי דעת ", הגלות מרדדת את הדעת, דהיינו את אותו המפגש עם עומק הדברים.
ב. אחת ההשלכות מהדברים האמורים לעיל, היא חוסר היכולת לחבר בין פרטי החיים ופרטי ההלכות לכללים ולעקרונות האלקיים. שאלות על הקשר בין הרעיון העומד בשמירת שבת להלכות כמו יציאה מרשות לרשות? או למשל, מה הקשר בין הרעיון העקרוני של תכונות מיוחדות לאיש ותכונות מיוחדות לאישה, לבין הלכות רבות הנראות כמפלות את האשה? שאלות רבות בסגנון זה נשאלות פעמים רבות, מחוסר יכולת לראות את הקשר בין האידיאה האלקית העליונה למעשים הקטנים שאנו עושים ולמצוות שאנו מצווים בהן. רק ראייה עמוקה של מקור העשייה והמצווה יכולה להאיר את עינינו להבין את העולם הרוחני העקרוני העומד מאחורי המעשים כולם.
כוח הארת התורה בעומקה ואמיתותה לא קיים בגלות. שם גם התורה נמצאת בחושך מסויים. חושך המקשה לראות את עומקה של התורה וממילא קיים חוסר ביכולת לקשור בין הפרטים לכללים, בין עולם האידיאות לעולם המעשים. "אין תורה כתורת ארץ ישראל" מכיוון שארץ ישראל היא מקום השראת השכינה הפרטים. מדוע קיום המצוות מלכתחילה הוא רק בארץ
ישראל? מכיוון שרק בארץ הקודש אפשר להעיר את פרטי החיים בקדושה. רק בה אפשר לחיות את המשמעות של ארץ קדושה, של פירות קדושים ושל מקום קדוש.
עכשיו, שחזרנו לארצנו אנו נקראים לגאול את התורה. אל לנו לחשוב כי נוכל להמשיך להסתפק בחשיבה על התורה, ברמת הלימוד שלה ובמרחבי לימוד התורה שהספיקו בגלות. בכל יום על התורה להיות בעינינו כדבר חדש, אבל קל וחומר בשעה שאנו חוזרים לארץ השכינה והתורה. רף הלימוד ובעיקר רף עמקות הלימוד ורוחב הידיעות חייב להשתנות! כיחס שבין חושך לאור. עלינו לחדש את לימוד התורה בארצנו לעומת לימוד התורה באלפיים שנות גלות. עלינו להעמיק את הלימוד, לחשוף את עומקה ואת אורה של תורת ארץ הקודש ועל ידי כך להוציא את התורה מחשכת הגלות ולממש את ההוראה - "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
