ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
מה מיוחד בדךר ביטוי זו, מה מיוחד בשירה שאין בכתיבה רגילה? כמובן קיימים ההבדלים החיצוניים, שירה כתובה במשקל מסויים לפעמים גם בחרוזים, שירה נכתבת בקצרה בבחינת מועט המחזיק את המרובה, לפעמים מילים קצרות בשיר מכנסות לתוכן תוכן ומחשבה רחבים וכוללים. נקודות אלו נכונות אך אינן נוגעות בשורש הענין, מה היסוד? מאין נובעת השירה בשונה מכלי ביטוי אחרים?
השירה משאירה מקום למחשבה לפירוש להבנה עצמית. כשאדם רוצה לבטא מסר ברור שאינו משתמע לשני פנים הוא כותב אותו כרעיון או ציווי ברור. כשאדם כותב שיר, הוא משאיר מקום לקורא להבין את הנכתב על פי נפשו ונטייתו האישית. פעמים רבות אנו מוצאים שיר שנכתב על ידי משורר והקוראים אותו מוצאים בשיר פירושים שונים ממה שהתכוין אליהם המשורר.
על פי אותו עיקרון התורה נקראת שירה. ואסביר את דברי, התורה היא דבר ה' לעם ישראל,אך מעצם היות כל אחד מאיתנו נפש מיוחדת בעל גוון יחודי הרי שבהכרח המפגש של כל אחד מאיתנו עם התורה והבנתה הוא יחודי לכל אחד מאיתנו. עיקרון דומה מלמדנו מרן הרב קוק זצ"ל בספר אורות התורה. בפרק ב העוסק במשמעות המושג לימוד לשמה כותב הרב: "אינו דומה האור המתחדש מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת" כלומר המפגש שלנו עם התורה הוא יחודי לכל אחד ואחת מאיתנו.
ברעיון זה יש עומק ומסר גדול, אין לאף אחד מאיתנו תחליף, כל אחד מאיתנו חושף פן אחר בתורה ובמצוותיה, והתורה הגדולה והעצומה שאנו עוסקים בה מאירה וחושפת בכל אחד מאיתנו אור אחר. כל אחד מאיתנו מגלה לומד ומלמד תורה יחודית לו.
יחד עם השמחה בהארה הגדולה הזו, צריכים אנו לדעת שיש בה סכנה מסוימת, הרצון של כל אחד מאיתנו להבין את התורה לפי דעתו ונפשו, יכול להביא אדם לסטות מהבנה נכונה בתורה, לא תמיד אדם יכול לסמוך על האינטואיציה שלו, לא תמיד הבנה עצמאית של אדם בתורה מכוונת לאמת, אם כן מה נעשה? כיצד נחשוף את המיוחד לנו בתורה אך לא ניפול להבנה מוטעית?
הפיתרון לזה הוא להיות מחובר למסורת התורה, אנו לומדים תורה רב מפי רב לכל אורך הדורות עד משה רבינו שקיבל תורה מסיני, מי שמחבר את עצמו למסורת של תורה שבעל פה, מובטח לו שלא יטעה ולא יגלה בתורה פנים שלא כהלכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













