ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- מגד ירחים
"החוצפה דעקבתא דמשיחא באה, מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה, איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת. ואם היה העולם עוסק באורה של תורה במידה זו שתתגדל הנשמה הרוחנית עד כדי הכרת הקישור הראוי של הפרטים עם הכללים הרוחניים, היתה התשובה ותיקון העולם יוצאה אל הפועל ... עיקר לימוד תורה לשמה אי אפשר לבא, כי אם על ידי הכשר זה של ההבנה, והרגשה הבאה עמה, איך כך פרטי התורה חביבים חיבת קודש, ואיך האור הכללי, המלא חיים ומביא חיים לעולם, מתפלש הוא בכל הפרטים". ("ערפלי טוהר" עמודים א, ב, וכן ב"אורות התשובה" פרק ד, י)
אנו יודעים כי עם ישראל יצא לגלות ועליו להיגאל. אך האם התורה צריכה להיגאל ? האם התורה יצאה לגלות יחד עם ישראל??!
השכינה והתורה יצאו עם ישראל לגלות. כך דורשים חז"ל "במחשכים הושיבני" - זו תלמודה של בבל (סנהדרין כד,א). אמרו חז"ל: כיון שגלו ישראל - אין לך ביטול תורה גדול מזה. (חגיגה ה, ב), וכמאמר הפסוק "מלכה ושריה בגויים אין תורה" (איכה ב,ט).
מה המשמעות לכך שהתורה גלתה? יש כמה מובנים לגלות התורה. בדברים הבאים נעמוד על שניים מהם:
א. נאמר בזוהר (פרשת בהעלותך): "טפשן דעלמא, לא מסתכלי אלא בהאי לבושא דאיהו סיפור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא ידעי מאי דאיהו תחות האי לבושא". יש שתי נקודות מפגש עם התורה: נקודת מפגש חיצונית, וזאת - בשעה שאנו קוראים את התורה ושומעים רק את הסיפורים ופשוטי המקרא הנגלים מעל לפני השטח.
נקודת מפגש שנייה היא "נקודת העומק". היכולת להיפגש ולהבין את הכוונות והמשמעות שמאחורי הלבוש החיצון. הקב"ה הוא עמוק מכל עומק, ודבריו יש להבין על ידי ירידה לעומק הכתוב הנגלה.
אפילו
"כל העניינים המוסריים כולם, כפי מה שהם נראים בפשטותם. כל מידות דרך ארץ, וכל טהרת החיים ואומץ ויושר שלהם, וכל פשטה של תורה, נראים הם דרך ההסתכלות הסודית באופן יותר בהיר ומצוחצח באין ערוך..." (ערפלי טוהר עמ' ט).
מדרגת הגלות היא חיצוניות, או 'חושך' בלשון הפסוק. היכולת להיפגש עם התורה רק כפי מראה העיניים החיצוניות הוא כחושך לעומת האור. התורה בגלות היא תורה חשוכה ומצומקת באופן יחסי. זו היא תורה העוסקת בפרטים הנגלים אך מתקשה לרדת לשורש הדברים ולכללים מהם הפרטים יוצאים. זו היא משמעות דברי הנביא: "לכן גלה עמי מבלי דעת ", הגלות מרדדת את הדעת, דהיינו את אותו המפגש עם עומק הדברים.
ב. אחת ההשלכות מהדברים האמורים לעיל, היא חוסר היכולת לחבר בין פרטי החיים ופרטי ההלכות לכללים ולעקרונות האלקיים. שאלות על הקשר בין הרעיון העומד בשמירת שבת להלכות כמו יציאה מרשות לרשות? או למשל, מה הקשר בין הרעיון העקרוני של תכונות מיוחדות לאיש ותכונות מיוחדות לאישה, לבין הלכות רבות הנראות כמפלות את האשה? שאלות רבות בסגנון זה נשאלות פעמים רבות, מחוסר יכולת לראות את הקשר בין האידיאה האלקית העליונה למעשים הקטנים שאנו עושים ולמצוות שאנו מצווים בהן. רק ראייה עמוקה של מקור העשייה והמצווה יכולה להאיר את עינינו להבין את העולם הרוחני העקרוני העומד מאחורי המעשים כולם.
כוח הארת התורה בעומקה ואמיתותה לא קיים בגלות. שם גם התורה נמצאת בחושך מסויים. חושך המקשה לראות את עומקה של התורה וממילא קיים חוסר ביכולת לקשור בין הפרטים לכללים, בין עולם האידיאות לעולם המעשים. "אין תורה כתורת ארץ ישראל" מכיוון שארץ ישראל היא מקום השראת השכינה הפרטים. מדוע קיום המצוות מלכתחילה הוא רק בארץ
ישראל? מכיוון שרק בארץ הקודש אפשר להעיר את פרטי החיים בקדושה. רק בה אפשר לחיות את המשמעות של ארץ קדושה, של פירות קדושים ושל מקום קדוש.
עכשיו, שחזרנו לארצנו אנו נקראים לגאול את התורה. אל לנו לחשוב כי נוכל להמשיך להסתפק בחשיבה על התורה, ברמת הלימוד שלה ובמרחבי לימוד התורה שהספיקו בגלות. בכל יום על התורה להיות בעינינו כדבר חדש, אבל קל וחומר בשעה שאנו חוזרים לארץ השכינה והתורה. רף הלימוד ובעיקר רף עמקות הלימוד ורוחב הידיעות חייב להשתנות! כיחס שבין חושך לאור. עלינו לחדש את לימוד התורה בארצנו לעומת לימוד התורה באלפיים שנות גלות. עלינו להעמיק את הלימוד, לחשוף את עומקה ואת אורה של תורת ארץ הקודש ועל ידי כך להוציא את התורה מחשכת הגלות ולממש את ההוראה - "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
