הקדמה ללימוד אמונה | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
אמונה וחסידות
לימודי אמונה

קטגוריה משנית

4155

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

א. העיסוק בכלל ובפרט
בדורות שעברו עיקר העיסוק בישיבות היה רק בגפ"ת (גמרא עם פירוש רש"י ותוספות). אנו ממשיכים את הוראות הרב קוק זצ"ל שקרא בעת הזאת להוסיף אומץ בלימוד ענייני אמונה. כך יסד הרב צבי יהודה בשם אביו. שתי הדרכים המרכזיות בלמוד הם לימוד תורה שבעל-פה (גמרא, הלכה וכו') - עיסוק בפרטים , והבנת היסודות הכלליים של התורה - אמונה. הדרכה זו מבוססת על דברי הרב זצ"ל בהבנת עומק משמעות הגאולה. העולם בנוי מהרבה פרטים היוצאים כולם מכלל אחד גדול והגאולה היא שלב החיבור ביניהם - הבנה בעומק של כל הפרטים ולאחר מכן החיבור ביניהם להראות כיצד כולם מהווים גילוי של מערכת הכללים וכל הכללים הם בעצם גילוי של כלל אחד הכולל את הכל.
העולם ייגאל כאשר לא יהיה אף פרט מנותק מאותה אחדות.

השקפה זו באה לידי ביטוי גם בלימוד התורה - המטרה היא להגיע לאיזשהו איחוד שיגרום לנו להגיע מהכללים (אמונה) לפרטים (תורה שבעל פה) ולהיפך. כיון שהכללים הם יותר חשובים אנו נותנים ערך גדול יותר לאמונה, אך מכיון שכמות הפרטים גדולה יותר - אנו משקיעים יותר זמן בלימודם.
גם כשאנו לומדים סוגיא בעיון העבודה העיקרית היא ליצור איזושהי הכללה, איזשהו כלל. במאה השנים האחרונות אכן היתה קפיצה בדרך לימוד הגמרא וזה קשור לתהליך הגאולה. אין הכוונה דווקא לישיבת "מרכז הרב", אלא באופן כללי על כל הישיבות שורה רוח ממרום ללימוד בהתבוננות כוללת יותר - מנסים ללמוד עקרונות מהפרטים. כאשר אנו עוסקים בלימוד הכללים (בלימוד האמונה) העבודה העיקרית היא להבין את הכללים ופחות להבין מתוכם את הפרטים, אבל צריך להיות לפחות כיוון של הבנה כיצד הדברים מגיעים גם עד לפרטים. צריכים להיות תלמידי חכמים מלאים שאוחזים באופן מאוזן גם בפרטי התורה וגם בכלליה. (ודאי שלכל אחד יש נטיות לכאן או לכאן, אבל לפחות בשנים הראשונות כאשר אנו עוד לא יודעים לגמרי מהם נטיותינו, צריך לגדל את שני הכוחות באופן שקול).

ב. תשובה על פי מרן הרב
בישיבה, שלא כמו בהרבה ישיבות אחרות, זמן "אלול" לא מורגש בפרטי פרטים ודקדוקי חסידות, למרות שכל דקדוק חביב ויקר. דרכה של הישיבה, לאורו של הרב, היא שיותר נכון להתרומם על ידי התעסקות בכלל. האוירה באופן כללי צריכה להיות מרוממת יותר. הרצון, השאיפות, הצימאון אל הקודש צריך להתפתח ומתוך כך דבר קטן כגדול שנעשה יעשה מתוך הארה אחרת.
למשל, בכדי שאדם יאכל בצורה פחות תאוותנית: ישיבות על פי תנועת המוסר יתייחסו באופן פרטני לפעולת האכילה - מה בדיוק לכוון בשעת האכילה, כמה לאכול וכו'. דרכו של הרב אומרת שהעיקר הוא להתעסק בדברים גדולים ומתוך כך ההתייחסות לאוכל לא תהיה מנותקת משאר העיסוקים, היא תיכלל בין הכל וממילא האדם לא יאכל בצורה תאוותנית.

בדורות האחרונים קמו תנועות רבות שחיפשו את הדרך לרומם ולגאול את האדם ואת העולם עימו - נסקור חלק מן התנועות:
א. תנועת המוסר - יש עד היום הרבה ישיבות שמבוססות על תנועה זו, האומרת שהאדם צריך "לחטט" במעשיו בכדי לברור את החטאים ולהתאמץ מאוד להימנע מהם על ידי כל מיני שיטות. גם בתנועת המוסר עצמה ישנם דגשים שונים על כל מידה ומידה. (כל רב גדול שכותב רעיונות גדולים של אמונה כותב גם ספר שמגבש את דעותיו בקשר בין עבודת האדם לדרך החיים להדרכה מוסרית. גם הרמב"ם כותב הדרכות לאדם, אולם יש הבדל בין המקום שהדברים תפסו אצל כל הגדולים שהיו בחינת "דרך ארץ קדמה לתורה", לעומת תנועת המוסר ששמה את דרך הארץ במרכז מהותו של האדם).
ב. התמסרות לתורה ולמצוות - על ידי ההתמסרות להלכה נבנה האדם. חלק מהגישה הזו היא הגישה הליטאית שאמרה שגם לימוד התורה וסברותיה יכול להעלות את האדם ולא רק העשייה בפועל. כיום כמעט בכל הישיבות יש שילוב בין תנועת המוסר לתנועה הליטאית.
ג. תנועת החסידות .
ד. תיקון העולם דרך עולם הנסתר , סגולות וצדדים פנימיים של התורה - עממי, קבלי, התפשט בעיקר בארצות המזרח.

שתי התנועות האחרונות אומרות שבעצם כל העולם הזה הוא רק לבוש וצריך תמיד לחפש מה יש מעבר לצורה הפשוטה שבה אנו נפגשים עם העולם. כאן לא נמצא את התיקון, צריך להפוך את העולם לדבר פנימי יותר. הגישה הרזית אומרת שבמקום שהאדם יתעסק עם עצמו ועם כל מה שהוא רואה - יתעסק עם הקב"ה בדברים עליונים ועל ידי כך ייצא מהקטנות של העולם הזה המגבילה ומתישה אותו. ודאי שבזה יש הבדל בין בנה"א המועטים שמסוגלים באמת להתעסק עם הדברים העליונים לבין האנשים הפשוטים שצריכים לפתח מין מידת תמימות כזו של התפעלות מאותה עליונות וזה יגרום להם להיות עליונים יותר. לגישה הזו יש ביטויים ממשיים כגון תנועות התשובה וכדו' והיא נתנה יכולת ביטוי גדולה לארצות המזרח.
לעומתה אומרת התנועה החסידית שיש מקום למצוא בעולם הזה משהו רזי שמימי. רבים אומרים שהחסידות באה בעצם לתת מענה לאדם המיואש מהחיים האפרוריים שנראה שלא ניתן לתקן בהם כלום משום שצריך לעבוד בהם קשה, במיוחד בגולה שדרשה מאנשים לצאת לשבוע לעבוד ופרנסה נכנסה להלכה בגדר של "פיקוח נפש". תנועת החסידות קמה ואמרה שאדם יכול לגאול את המציאות דווקא מתוך המקום החשוך על ידי שימצא בה את הנקודה השמימית שנופכת אור על כל מציאות החיים. כפי שמסופר על ר' זושא ור' אלימלך שהיו צריכים להתבזות ולרקוד לפני הערלים, ורקדו בהתלהבות עצומה עד לאחר שנרדמו הערלים... ושני האחים המשיכו לרקוד ולהתעלות בריקודם...

על גבי כל השיטות האלו באה שיטת הרב שמנסה להשתייך לכל העולמות .
נראה את דבריו ביחס לתשובה. גישת הרב להסתכל על המעשים המקולקלים, על החטאים כ"פכים קטנים" ועל המעשים הטובים כדברים גדולים. נשמת האדם מורכבת מהמון חלקים. כשאדם עושה חטא - זה לא נובע מהחלקים העליונים של הנשמה, הם נפרדים מהחלקים התחתונים בשעת החטא. זהו צד של הגישה החסידית . הגישה הרזית תאמר שגם הרע נובע ממקורות עליונים וכל דבר שנעשה בעולם מחזק את הטוב או את הרע. מהלך התשובה הוא ברור - האדם מתחבר לכוחות העליונים וחוזר אל מקורו. אך הרב אומר יותר מכך: גם בשעת החטא - אור התשובה מנצנץ. ז"א, כשאדם חוטא יש כבר במעשה הזה ביטוי של דבר טוב. כל מעשה הוא דבר חומרי ואין מעשה רע לכשעצמו (זהו רעיון של הגישה הרזית ). רצון האדם הוא המפנה את המעשה לכיוון מסוים ולכן גם לאחר החטא, כאשר האדם יתייחס אליו בצורה מסוימת - הוא ייהפך לטוב. התנועות שעוסקות באדם עצמו שמתקן את החטא בדרך כלל לא ידגישו את התפיסה הרזית והחסידית שנותנות מקום לטוב וכמעט שאינן מתייחסות לקשיים, לבעות ולרע שיש במציאות.
ודאי שגישת הרב כוללת הכל, אך צריך לשים לב היכן הדגשים. הדגש הוא ההתעסקות בדברים גדולים - דרך הגברת הטוב ולא דרך מלחמה ברע. על ידי כך לא נראה את האור הטוב השמימי רק בשמים אלא גם בארץ.

ג. לימוד אמונה בחבורה
הרב ב"מעט צרי" כותב שכל האמצעים והיחס הננקטים ללימוד התורה צריכים להינקט גם בלימוד אמונה - יחס רציני, בחינת כל הצדדים ולא שיטה אחת בלבד, השוואה בין השיטות, לימוד בבית מדרש בקיבוץ אנשים יחד ולא באופן יחידי, העברת התורה על ידי רבנים, תופעה השייכת לכלל האנשים ולא אצל יחידי סגולה בלבד וכו'. (ממילא עולה הרעיון שגם באמונה תילמד "מסכת" משותפת לכולם באותו הזמן).

לימודי אמונה

הרב ש. יוסף וייצן

רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

45 דק'
מאמר הדור
דור מחפש גודל
מאמר הדור (9)
כו' תמוז התשע"ב
41 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
יהודי הוא גוי משוכלל ?!
אורות ישראל , פרק ה' פסקה ח'
כ"ז אייר תשפ"ד
39 דק'
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן
בצלמו כדמותו
נתיב אהבת הריע למהר"ל (4)
י"ט שבט תשע"ב
42 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
עצמיות עם ישראל והגישות לטוב בעולם
אורות ישראל (שיעור 9)
ה' כסליו תשע"ג

לימודי אמונה

מוסר מלכים
ותרנות
הרב מישאל דהאן זצוק"ל | אלול תשס"ח
לימודי אמונה
מהי אמונה אמתית?
הרב הלל מרצבך | תשע"ד
לימודי אמונה
מהי אמונה? וכיצד ניתן להגיע אליה?
הרב שי הירש | אב תשע"ו
נתיבי אמונה
המדרגות במצות היראה
חלק שלישי פרק שני
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז תשפ"א

לימודי אמונה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

אמונת עיתך
מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג דוב ליאור
הרב אורי שרקי
הרב שלמה שושן
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב משה ברלינר
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו